שימוש בבתי דין צבאיים ועינויים בחקירה: הבדלים בין דפיםבין הדף "שימוש בבתי דין צבאיים" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ====
==שיטות חקירה==
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)]
###סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)] ===
===[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]===
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#<u>נוסח האמנה </u>
#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 3, סעיף 14, פסקה 1 - הכל שווים בפני בתי המשפט ובתי הדין.  
##סעיף 14, פסקה 3(א)- לכל אדם שהואשם בעבירה הזכות שיודיעו לו מיד ובלשון שהוא מבין את מהות ועילת האישום נגדו.
#<u>General comments</u>
##סעיף 14, פסקה 3(ז)- לכל אדם שהואשם הזכות שלא יכפו עליו להעיד נגד עצמו או להודות באשמה.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement'''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']  
#<u>General Comments</u>
### סעיף 22 - הוראות סעיף 14 חלות על כל בתי המשפט והדין. קיום בתי דין צבאיים ושיפוט אזרחים בהם מעורר בעיות קשות בנוגע ליחס בלתי שוויוני או לדרישה לשיפוט בלתי תלוי. האמנה אינה אוסרת קיומם של בתי דין אלו, עם זאת על שיפוט אזרחים בהם להיות חריג ביותר ולעמוד בערובות שמופיעות בפסקאות סעיף 14.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument'''''General Comment No. 20: General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 ''''']
###סעיף 12- יש לקבוע בחוק כי הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ויחס אסור לא יהיו קבילות בבית המשפט.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement'''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']
###סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7,  לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה.
###סעיף 58- סעיף 14 לאמנה נותן ערובות פרוצדורליות לנאשם, ובמקרה הפרה נדרש סעד בהתאם לפסקה 3 לסעיף 2.  
###סעיף 60- השגת הודאה מנאשם תחת כפיה מהווה הפרה של סעיפים 7 ו-14(3)(ז) לאמנה.
#<u>Concluding Observation </u>
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']
###סעיף 317- בנוגע למעצר מנהלי, הועדה מודאגת שפלסטינים המעוכבים על סמך צו צבאי בשטחים הכבושים אינם זוכים לאותה ביקורת שיפוטית לה זוכים מעוכבים בתוך ישראל שנעצרו על בסיס החוק הפנימי. הועדה סבורה כי יש למלא את הדרישה לפיקוח משפטי אפקטיבי במהלך מעצר מנהלי.
###סעיף 315- הועדה מודאגת מאוד שתחת ההנחיות לחקירת חשודים בטרור ניתנת הרשות לשימוש ב-"לחץ פיזי מתון" לצורך השגת מידע שנחשב קריטי "להגנת החיים". הועדה מציינת כי החלק בדו"ח לנדאו שמתאר פרקטיקות של הפעלת לחץ מאושרות נותר מסווג. הועדה מציינת כי הפרקטיקות שישראל ציינה שהיא משתמשת בהן בחקירות, יחד ולחוד: אזיקה, חבישת ברדס, טלטול ומניעת שינה, עולות לכדי הפרה של סעיף 7 לאמנה, בכל נסיבות אפשריות. הועדה סבורה שאין לסטות מסעיף 7 ויש לחדול מהפרקטיקות שלעיל.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']
###סעיף 22- הועדה מודאגת מהבדלים אשר עולים בין אופיו של משפט הנוער החל בישראל לבין זה החל לאור צווים צבאיים בגדה המערבית. בהתאם לצווים, קטינים מגיל 16 נשפטים כבגירים, גם כאשר העבירה בוצעה כשהיו מתחת לגיל 16. החקירה נערכת שלא בנוכחות ההורים או עורך דין ואינה מתועדת, הילדים אינם מיודעים בנוגע לכתב האישום בשפה המובנת להם ועשויים להיות עצורים עד ל-8 ימים עד שיהיו מובאים לפני שופט צבאי. ישנן טענות בנוגע לעינויים ויחס אכזרי כלפי עבריינים קטינים. על ישראל להבטיח כי ילדים לא ישפטו כמבוגרים, כי הליכים אלו יינקטו בבתי משפט צבאיים כמוצא אחרון, בהתאם לסטנדרטים של משפט הוגן,  שהוריו של הילד יקבלו הודעה ויינתן לו סיוע משפטי.
###סעיף 18- הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון את השימוש בהגנה זו.
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/452/24/PDF/G1245224.pdf?OpenElement'''''Chiti v. Zambia, 2012''''']
###בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/CaseLaw/CCPR-C-105-D-1863-2009_en.doc'''''Dev Bahadur Maharjan v. Nepal, 2012''''']
###אזרח נפאלי נלקח מביתו על ידי כוחות ביטחון והושם במעצר מנהלי שארך כשנתיים. במהלך התקופה הוחזק זמן רב בבידוד ועבר עינויים קשים בחקירות בהן נדרש לקשר את החוקרים לפעילים מאואיסטים, אולם הכחיש כל הקשר. לאחר שמשפחתו הצליחה לשחררו, הניסיונות לעצרו שנית בביתו כשלו וכוחות הביטחון ניהלו אחריו מעקב. המאורעות הובילו לקשיים פיזיים ומנטאליים עבורו, וכן לאובדן מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 (זכויות עצורים), 10 (יחס אנושי למעוכב) לגבי העצור ופסקה 3 לסעיף 2 (סעד) לעניין כל חברי המשפחה.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/440/03/PDF/G1244003.pdf?OpenElement'''''El Hagog v. Libya, 2012''''']
###רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות על עינויים בבסיס ההודאות. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם ולאחר התערבות בינלאומית הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.
 
===עדויות נחקרים/כללי/כלכלי===
 
===עדויות נחקרים פלסטינים===
 
===עדויות נחקרים בשטחים===
 
==עדויות חוקרים==

גרסה מ־18:05, 3 בינואר 2013

שיטות חקירה

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 14, פסקה 3(א)- לכל אדם שהואשם בעבירה הזכות שיודיעו לו מיד ובלשון שהוא מבין את מהות ועילת האישום נגדו.
    2. סעיף 14, פסקה 3(ז)- לכל אדם שהואשם הזכות שלא יכפו עליו להעיד נגד עצמו או להודות באשמה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992
      1. סעיף 12- יש לקבוע בחוק כי הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ויחס אסור לא יהיו קבילות בבית המשפט.
    2. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7, לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה.
      2. סעיף 58- סעיף 14 לאמנה נותן ערובות פרוצדורליות לנאשם, ובמקרה הפרה נדרש סעד בהתאם לפסקה 3 לסעיף 2.
      3. סעיף 60- השגת הודאה מנאשם תחת כפיה מהווה הפרה של סעיפים 7 ו-14(3)(ז) לאמנה.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 315- הועדה מודאגת מאוד שתחת ההנחיות לחקירת חשודים בטרור ניתנת הרשות לשימוש ב-"לחץ פיזי מתון" לצורך השגת מידע שנחשב קריטי "להגנת החיים". הועדה מציינת כי החלק בדו"ח לנדאו שמתאר פרקטיקות של הפעלת לחץ מאושרות נותר מסווג. הועדה מציינת כי הפרקטיקות שישראל ציינה שהיא משתמשת בהן בחקירות, יחד ולחוד: אזיקה, חבישת ברדס, טלטול ומניעת שינה, עולות לכדי הפרה של סעיף 7 לאמנה, בכל נסיבות אפשריות. הועדה סבורה שאין לסטות מסעיף 7 ויש לחדול מהפרקטיקות שלעיל.
    2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 18- הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון את השימוש בהגנה זו.
  4. תלונות פרטים בפני הועדה
    1. Chiti v. Zambia, 2012
      1. בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
    2. Dev Bahadur Maharjan v. Nepal, 2012
      1. אזרח נפאלי נלקח מביתו על ידי כוחות ביטחון והושם במעצר מנהלי שארך כשנתיים. במהלך התקופה הוחזק זמן רב בבידוד ועבר עינויים קשים בחקירות בהן נדרש לקשר את החוקרים לפעילים מאואיסטים, אולם הכחיש כל הקשר. לאחר שמשפחתו הצליחה לשחררו, הניסיונות לעצרו שנית בביתו כשלו וכוחות הביטחון ניהלו אחריו מעקב. המאורעות הובילו לקשיים פיזיים ומנטאליים עבורו, וכן לאובדן מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 (זכויות עצורים), 10 (יחס אנושי למעוכב) לגבי העצור ופסקה 3 לסעיף 2 (סעד) לעניין כל חברי המשפחה.
    3. El Hagog v. Libya, 2012
      1. רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות על עינויים בבסיס ההודאות. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם ולאחר התערבות בינלאומית הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.

עדויות נחקרים/כללי/כלכלי

עדויות נחקרים פלסטינים

עדויות נחקרים בשטחים

עדויות חוקרים