שוויון בתחום הכלכלי והחברתי

כללי

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 2 – המדינות שהן צד באמנה מגנות אפליה נגד נשים ומסכימות לנקוט באמצעים המתאימים לביטול האפליה (פירוט אמצעים).
   2. סעיף 11, פסקה 2 - על המדינות לנקוט בצעדים מתאימים כדי למנוע אפליה מנשים בשל אמהות, ויצירת מדיניות חוקית של זכויות לנשים נשואות, בהריון או שהנם אמהות.
   3. סעיף 12, פסקה 2 - כחלק מהבטחת גישה על בסיס שווה לשירותי בריאות, יצירת שירותים מתאימים לנשים בהריון ובתקופה שלאחר הלידה.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 5: Temporary Special Measures, 1988
      1. צורך בנקיטת מדיניות פרקטית ליישום מלא של האמנה. המלצה למדיניות להשתמש יותר באמצעים מיוחדים זמניים.
   2. General Recommendation 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994
      1. סעיפים 41-44 - מומלץ למדינות להסיר הסתייגויות, במידה וקיימות, הנובעות מטעמי דת מסעיף 16 לאמנה הדורש שוויון בנישואין בין נשים לגברים.
      2. סעיף 47 – הועדה מבקשת מהמדינות לבחון את המצב בפועל ולנקוט ולהציע חקיקה שתתמודד עם האפליה הקיימת.
      3. סעיף 49 - יש לתקן חקיקה בכדי להתאים את החוק לדרישת השוויון בדיני המעמד האישי ונישואין בין נשים וגברים.
   3. General Recommendation No. 23: Article 7 (Political and Public Life), 1997
      1. סעיפים 15 ו-27 – אמצעים זמניים ומיוחדים להתמודדות עם אי-השוויון בחיים הפוליטיים. אין זה מספיק להסיר חסמים דה-יורה, שכן אי-השוויון יכול להיגרם בצורה לא מכוונת על-ידי פרקטיקות והליכים המקדמים למעשה גברים.
      2. סעיף 29 – דוגמאות לאמצעים שאומצו על-ידי מספר מדינות על מנת להבטיח השתתפות שווה של נשים בתפקידי ממשל בכירים.
   4. General Recommendation No. 25: Temporary Special Measures, 2004 (תרגום לעברית)
      1. חלק II, סעיף 4 – יש לקרוא את החובה לכבד, להגן ולקדם תחת סעיף 4 פסקה 1 לפי המטרה הכללית של האמנה – ביטול כל צורות האפליה נגד נשים במטרה להשיג שוויון דה-יורה ודה-פקטו.
      2. חלק II, סעיפים 6-7 – מקריאה משותפת של סעיפים 1, 5 ו-24 לאמנה עולה כי למדינה יש שלוש חובות מרכזיות המהוות מסגרת לכל הסעיפים באמנה: להבטיח כי אין אפליה בחוק והחוק מגן על נשים מאפליה; לשפר את מעמד הנשים דה-פקטו; התייחסות לסטריאוטיפי מובנים נגד נשים.
      3. חלק II, סעיף 8 –גישה פורמאלית-חוקית או תוכנית לא מספיקה להשגת שוויון לנשים דה-פקטו.
      4. חלק II, סעיף 13 – בנושא לאמור באמנה זו יש באמנות ומסמכים אחרים של האו"ם היתרים לשימוש באמצעים מיוחדים נוספים כדי לסייע להשגת שוויון.
      5. חלק III, סעיפים 15-16 – השוואה בין האמצעים המיוחדים תחת פסקאות 1 ו-2 לסעיף 4.
      6. חלק III, סעיף 18 – האמצעים תחת סעיף 4 פסקה 1 נועדו לקדם השתתפות שווה של נשים בתחום הפוליטי, כלכלי, חברתי, תרבותי, אזרחי ועוד.
      7. חלק III, סעיף 18 – אמצעים מיוחדים זמניים הם חלק הכרחי מהאסטרטגיה של מדינות להשגת שוויון דה-פקטו או מהותי בין נשים וגברים.
      8. חלק III, סעיף 19 – יש להבחין בין אמצעים מיוחדים זמניים תחת סעיף 4 פסקה 1 למדיניות חברתית אחרת שנועדה לשפר את מצבם של נשים וילדות.
      9. חלק III, סעיף 20 – התייחסות לאופי "הזמני" שלא אמצעים אלו כפי שנקבע בסעיף 4 פסקה 1.
      10. חלק III, סעיף 21– התייחסות למינוח "מיוחד" של האמצעים.
      11. חלק III, סעיף 22 – המונח "אמצעים" כולל קשת רחבה של אמצעי חקיקה, סמכויות ביצוע, מנהל, מדיניות ופרקטיות נוספות.
      12. חלק III, סעיף 23 – נקיטת אמצעים מיוחדים זמניים יכולה להוביל לטענה כי מעדיפים נשים פחות מוכשרות על פני גברים.
      13. חלק III, סעיף 24 – יישום האמצעים המיוחדים הזמניים כאשר אלו נחוצים ומתאימים.
      14. חלק IV, סעיפים 25-30 ו-34 – התייחסות לאמצעים מיוחדים הננקטים במדינה בדוחות המדינות לוועדה.
      15. חלק IV, סעיפים 31-33 37-38 – עצות מעשיות למדינות באשר לשימוש באמצעים מיוחדים כחלק מחקיקה ומדיניות.

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח ההכרזה
   1. סעיף כה(2) - אמהות וילדים זכאיים לטיפול מיוחד ולסיוע.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 5, פסקה 4 - לא יראו פעולות למען קידום שוויון דה פקטו לאנשים עם מוגבליות כאפליה.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. General Comments
   1. General Comment No. 18: Non-Discrimination, 1989
      1. סעיף 2 – עקרון אי-האפליה כל כך בסיסי עד שסעיף 3 לאמנה מחייב כל מדינה שהיא צד לאמנה להבטיח שוויון זכויות לכל גבר ואישה בהנאה מהזכויות המפורטות באמנה.
      2. סעיף 4 – המדינות אחראיות לקבוע אמצעים מתאימים ליישום סעיפי האמנה, אך יש ליידע את הועדה על טבע האמצעים והתאמתם לעקרונות אי-אפליה ושוויון בפני החוק.
      3. סעיף 5 – האמנה לעיתים מחייבת את המדינות במפורש לנקוט צעדים על מנת להבטיח שוויון זכויות של הנוגעים בדבר.
      4. סעיף 9 – דוחות של מדינות רבות מכילים מידע בנוגע לחקיקה, פעולות מנהליות והחלטות בתי משפט בנוגע להגנה מפני אפליה בחוק, אך אלו חסרי פעמים רבות מידע רלוונטי שיחשוף את האפליה בפועל.
   2. General Comment No. 28: Equality of Rights Between Men and Women, 2000 (תרגום לעברית: מדיה:GC-28 heb.pdf)
      1. סעיף 2 – לפי ס' 3 לאמנה כל האנשים צריכים ליהנות באופן שווה מהזכויות באמנה. בהתאם על המדינות להבטיח הנאה שווה מהזכויות לנשים ולגברים.
      2. סעיף 3-4 – חובת להבטיח את הזכויות באמנה לכל האנשים, מצריכה מהמדינות לנקוט בכל הצעדים ההכרחיים להנאה מזכויות אלו. כולל: הסרת מכשולים, חינוך וחקיקה.
   3. General Comment No. 34: Freedoms of Opinion and Expression, 2011  (תרגום לעברית)
      1. סעיף 14 - בכדי לאפשר לקבוצות מיעוט לצרוך מגוון רחב ש רעיונות ומידע, על המדינה לעודד מדיה מגוונת ועצמאית.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1.  Genral Comments
   1. General Comment No. 5: General Measures of Implementation, 2003
      1. סעיף 1 – על המדינה החובה ליישם את האמור באמנה ולנקוט בכל האמצעים החקיקתיים והמנהליים לשם כך
      2. סעיף 9 – אמצעי היישום המפורטים באמנה ומסמך זה נועדו לקדם את ההנאה המלאה מהזכויות באמנה של כל הילדים.
      3. סעיף 27 – יישום אפקטיבי של האמנה מחייב שיתוף פעולה ותיאום בין גופי המנהל השונים, ובין הממשלה והחברה האזרחית.
      4. סעיפים 28-29, 32– הצורך לעבוד על בסיס של אסטרטגיה לאומית אחידה ומבוססת על הזכויות והרעיונות בבסיס האמנה. האסטרטגיה צריכה לחלול תהליך בר-קיימא ליישום זכויות הילדים.
      5. סעיף 30 - המדינה צריכה לקבוע וליישם מדיניות במסגרתה תזהה ילדים מקבוצות מופלות ותדאג לבטל את התנאים המפלים אותם.
   2. General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under hte Convention, 2009
      1. סעיף 60 - יש להקצות משאבים מיוחדים בכדי להשוות את התנאים של ילדים מקבוצות ילדים לשאר האוכלוסייה בתחום החינוך.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיפים 9 ו-18 - יש לנקוט במאמצים אקטיביים בכדי לקדם אנשים עם מוגבלויות.
   2. General Comment No. 13: The Right to Education, 1999
      1. סעיף 26 - יש להקים מערכת מלגות לקידום אוכלוסיות מוחלשות, הקריטריונים לחלוקתה יהיו ללא אפליה.
   3. General comment No. 16 : The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיפים 16-17 – זכותם השווה של גברים ונשים להנאה מזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות היא חובה מיידית של המדינות המתחלקת לשלו רמות: לכבד להגן ולממש.
      2. סעיף 18 - פירוט החובה של המדינות לכבד ולהימנע מפעולות מפלות באופן ישיר או עקיף.
      3. סעיפים 19-20 - פירוט החובה של המדינות להגן על הזכות, לנקוט פעולות מיידיות למנוע ולבטל אפליה.
      4. סעיף 21 - פירוט האמצעים באמצעותם יכולה המדינה לממש הלכה למעשה את הזכות השווה של הנשים להנאה מזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
   4. General Comment No. 17: The Right of Everyone to Benefit from the Protection of the Moral and Material Interests Resulting from Any Scientific, Literary or Artistic Production of which He or She is the Author, 2005
      1. סעיף 33 - במדינות שיש בהן קבוצות מיעוט, על המדינה לקדם את הקבוצות הללו באמצעים מיוחדים בכדי לשמר את התרבות שלהם.
   5. General Comment No. 20: Non-discrimination in Economic, Social and Cultural Rights, 2009
      1. סעיף 39 - על המדינה לעשות ככל יכולתה בכדי למנוע אפליה שיטתית ובכלל זה שימוש באמצעים מיוחדים לזמן מוגבל.
2. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2011 (תרגום לעברית)
      1. פסקה 9 - יש אי שוויון באפשרויות התעסוקה בין האזרחים היהודיים והלא יהודיים במדינה. הוועדה ממליצה על יישום תכניות לעידוד תעסוקה בקרב המגזרים הלא יהודיים.
      2. פסקה 13 - הועדה ממליצה על קידום אפקטיבי של השוויון בארגונים עסקיים בין נשים לגברים.
      3. פסקה 14 - הפער בין השכר המשולם ליהודים ולערבים בישראל מהווה אפליה ועל המדינה לקחת צעדים בכדי לתקן זאת.
      4. פסקה 28 - יש תופעה של חוסר במזון בקרב קבוצות מיעוט, ובכללם הערבים, הפלסטינים, החרדים והזקנים. על המדינה לדאוג לכך שגם לקבוצות מוחלשות יהיה אמצעים מספיקים לרכישת מזון.
      5. פסקה 30 - יש חוסר שוויון בטיפול בנשים בדוויות בנוגע להשכלה, תעסוקה ובריאות. על המדינה לנקוט צעדים בכדי למגר את תופעת אי השוויון.
      6. פסקה 34 - מערכת החינוך לא נגישה מספיק לאנשים עם מוגבלויות שלא יכולים להשתלב כראוי. על המדינה לדאוג שיוגדרו בחוק ויתבצעו בפועל אמצעים לקידום ולשילוב אוכלוסיות אלא במערכת החינוך.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) 

1. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 29: Article 1, paragraph 1 of the Convention (Descent), 2002
      1. סעיף 6 – על המדינות לנקוט בצעדים מיוחדים לטובת קבוצות מוצא וקהילות כדי להבטיח את הנאתם מזכויות וחירויות בסיסיות.
      2. סעיף 36 – על המדינות לנקוט באמצעים מיוחדים כדי לקדם את התעסוקה של חברי קהילות מוצא במגזר הפרטי והציבורי.
2. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה הגזעית על ישראל, 2007
      1. סעיף 24 - מדיניות לעידוד ההתפתחות של האוכלוסייה הערבית בישראל היא חיובית. יש לוודא כי יש מספיק מעונות יום ומקומות תעסוקה בכפריים הערביים. במיוחד יש לעודד את ההתפתחות הכלכלית-חברתית של נשים.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה הגזעית
   1. Communication No. 20/2000: M.B. v. Denmark, 2002
      1. פסקה 10 – הוועדה מבקשת להדגיש את החשיבות לחובת המדינה להיות דרוכה, בפרט החשיבות לחקירות משטרה יעילות ומהירות של תלונות להפרת הזכות באמנה שנתונה לכל אדם ללא כל אפליה.

העדפה מתקנת

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) 

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 1, פסקה 4 - "אמצעים מיוחדים" (כולל העדפה מתקנת) אינם נכללים תחת המונח אפליה גזעית לצורך פירוש האמנה.
   2. חלק 1, סעיף 2, פסקה 1(ו) - חובת הנחלת מדיניות של העדפה מתקנת בתחומים הכלכלי, החברתי, התרבותי ובתחומים אחרים.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 14: Definition of Discrimination, 1993
      1. סעיף 2 - בכדי לקבוע מדיניות העומדת בתנאים של העדפה מתקנת מותרת יש לבחון אותה לאור מטרותיה ותוצאותיה המגוונות.
   2. General Recommendation No. 29: Article 1, Paragraph 1 of the Convention, 2002
      1. סעיפים 6-9 – יש להנחיל מדיניות של העדפה מתקנת בכדי לשפר את המצב של אנשים שמופלים או הופלו על בסיס מוצאם.
      2. סעיפים 33-37 – יש לקדם מדיניות של העדפה מתקנת על בסיס מוצא בשוק העבודה ובמרחב הכלכלי.
   3. General Recommendation No. 32: The Meaning and Scope of Special Measures, 2009
      1. חלק I, סעיפים 1-2 ו-4 - המסמך מתאר מהם האמצעים המיוחדים המותרים לשם יישום ההוראה בסעיף 4 לאמנה בנוגע להעדפה מתקנת.
      2. חלק I, סעיף 5 – את האמצעים השונים יש לפרש וליישם לאור הנסיבות המיוחדות בכל מדינה .
      3. חלק III, סעיף 12 – המונח "אמצעים מיוחדים" באמנה כולל גם העדפה מתקנת.
      4. חלק III, סעיפים 14-15 – החובה לנקוט באמצעים מיוחדים נבדלת מהחובות החיוביות האחרות תחת האמנה להבטיח זכויות אדם וחירויות בסיסיות.
      5. חלק III, סעיפים 16-18 – אמצעים מיוחדים צריכים להינקט על בסיס עובדתי מדויק באופן ראוי, לגיטימי והכרחי בחברה דמוקרטית, תוך כיבוד עקרונות ההגינות, המידתיות והזמניות.
      6. חלק VI, סעיפים 19-20 – פסקה 4 לסעיף 1 לאמנה מבהירה שאמצעים מיוחדים, כמוגדר באמנה, אינה מהווים אפליה, אלא מהווים חלק אינטגראלי וחיוני למניעת אפליה וקידום כבוד האדם ושוויון אפקטיבי.
      7. חלק VI, סעיף 21 – תנאי להעדפה מתקנת שהמטרה היחידה שלה צריכה להיות הבטחת הנאה שווה מזכויות אדם וחירויות בסיסיות.
      8. חלק VI, סעיף 22 – פירוש המושג "התקדמות מספקת" בסעיף 1 פסקה 4 לאמנה.
      9. חלק VI, סעיפים 24-25 – למרות הניסוח של פסקה 4, הרי והנהנים מהאמצעים המיוחדים הם כל מי שנכלל תחת סעיף 1 לאמנה.
      10. חלק VI, סעיף 26 – המגבלה הראשונה שקובע סעיף 1 פסקה 4 על שימוש באמצעים מיוחדים, הינה שאלו לא יובילו לשימור ההבחנה בין הקבוצות האתניות
      11. חלק VI, סעיף 27 – המגבלה השנייה הינה שאין להמשיך ולנקוט באמצעים אלו לאחר שמטרותיהם הושגו.
      12. חלק VI, סעיפים 29-35 – ההבדל בין סעיף 1 פסקה 4 לאמנה, לסעיף 2, פסקה 2.
      13. חלק V, סעיפים 37-38 – מומלץ כי בדוחות המדינות יתוארו האמצעים המיוחדים שנוקטת המדינה בהתייחס לכל סעיף באמנה. פירוט הדגשים בהתייחסות לאמצעים המיוחדים בדוחות.
   4. General Recommendation No. 34: Adopted by the Committee Racial Discrimination against People of African Descent, 2011
      1. סעיף 7 - לאור האפליה המבנית של אנשים ממוצא אפריקאי יש לנקוט בדחיפות בהעדפה מתקנת.
      2. חלק IV - העדפה מתקנת לאנשים ממוצא אפריקאי.
      3. סעיף 65 - יש להוציא לפועל מדיניות של העדפה מתקנת בכדי לוודא שאנשים ממוצא אפריקאי מיוצגים ברשויות השלטון.

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - הוצאת העדפה מתקנת שנועדה להביא לשוויון אמיתי בין גברים לנשים מהגדרת אפליה.
   2. חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 - העדפה מתקנת לאמהות לא נכללת כאפליה.
   3. חלק 3, סעיף 2- חובה לנקוט בצעדים מתאימים כדי למנוע אפליה מנשים בשל אמהות, ויצירת מדיניות חוקית של זכויות לנשים נשואות, בהריון או שהנם אמהות.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 18: Disabled Women, 1991
      1. כללי – הועדה ממליצה להתייחס בדוחות של המדינות לאמצעים הננקטים כדי להתמודד עם המצב המיוחד של נשים עם מוגבלויות, כולל אמצעים מיוחדים להבטחת גישה שווה לחינוך ועבודה, שירותי בריאות וביטחון סוציאלי, ולהבטיח כי הן יכולות להשתתף בכל תחומי החיים החברתיים והתרבותיים.
   2. General Recommendation No. 23: Article 7 (Political and Public Life), 1997
      1. סעיף 15 - קידום נשים לתפקידים ציבוריים ופוליטיים באמצעות העדפה מתקנת.
      2. סעיף 43 - יש להשתמש באמצעים מיוחדים בכדי לאפשר לנשים שוויון בחיים הציבוריים בהתאם לסעיפים 7-8.
   3. General Recommendation No. 25: Temporary Special Measures, 2004 (תרגום לעברית)
      1. חלק III, סעיף 17 - טרמינולוגיה - המונח "אמצעים מיוחדים" באמנה כולל, ולעיתים גם מתייחסים אליו כאל העדפה מתקנת.
   4. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010
      1. סעיף 29 – על המדינות לפעול למניעת אפליה נגד נשים מבוגרות, כולל באמצעות אמצעים מיוחדים זמניים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. General Comments
   1. General Comment No. 4: Equality between the Sexes, 1981
      1. פסקה 2 - בכדי לעגן את ערך השוויון בין נשים וגברים יש צורך בפעולות אקטיביות של העדפה מתקנת.
   2. General Comment No. 18: Non-Discrimination, 1989
      1. סעיף 10 - יש מקרים שבהם כדי לממש את ערך השוויון יש צורך שהמדינות ינקטו במדיניות של העדפה מתקנת.
   3. General Comment No. 28: Equality of Rights Between Men and Women, 2000 (תרגום לעברית: מדיה:GC-28 heb.pdf)
      1. סעיף 29 – הזכות להשתתף באופן שווה בניהול ענייני ציבור לא מיושמת בכל המקומות על בסיס שוויוני. על המדינות להבטיח כי החוק מבטיח לנשים באופן שווה את הזכויות תחת סעיף 25 לאמנה, ולנקוט באמצעים יעילים על מנת לקדם את השתתפות הנשים בניהול ענייני הציבור, כולל על-ידי העדפה מתקנת.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1.  Genral Comments
   1. General Comment No. 5: General Measures of Implementation, 2003
      1. סעיף 30 – יש לתת תשומת לב מיוחדת לזיהוי ומתן עדיפות לקבוצות מודרות ומופלות של ילדים, תוך ביטול התנאים המפלים אותם.
   2. General Comment No. 7: Implementing Child Rights in Early Childhood, 2006
      1. סעיף 11(b)- לפעמים יש ליישם העדפה מתקנת בכדי למלא את צרכיהם של ילדים קטנים בעלי צרכים מיוחדים.
   3. General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under hte Convention, 2009
      1. סעיפים 25-26 - ילדים מקבוצות של ילידים הם אחת הקבוצות שזקוקות להעדפה מתקנת בכדי לשפר את מצבם. צריך לדאוג לכך שיש להם נגישות להשכלה, תזונה, בריאות, פעילויות פנאי וספורט, שירותים סוציאליים, דיור ומערכת משפט מיוחדת לילדים, בצורה המתאימה להם מבחינה תרבותית.
2. Concluding Observation
   1. הערות מסכמות של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד (CRC) בישראל, 2002
      1. סעיף 3 - הוועדה מציינת לשבח את מדיניות העדפה המתקנת בחינוך ילדים ערבים.
      2. סעיפים 26-27 - יש להגביר את מדיניות ההעדפה המתקנת לאור אפליה של ערבים, בדואים, אתיופים, ילדי עובדי זרים וקבוצות מיעוט נוספות בהנאה מזכויות חברתיות ותרבותיות.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. General Comments
   1. General Comment No. 13: The Right to Education, 1999
      1. סעיף 32 - העדפה של נשים או קבוצות מוחלשות אחרות במערכת החינוך לא מהווה אפליה.
   2. General comment No. 16 : The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיפים 15 ו-21 - העדפה מתקנת לנשים מותרת ולפעמים הכרחית בכדי לקדם את עיקרון השוויון.
      2. סעיף 36 - מומלץ למדינות ליישם העדפה מתקנת לנשים.
   3. General Comment No. 17: The Right of Everyone to Benefit from the Protection of the Moral and Material Interests Resulting from Any Scientific, Literary or Artistic Production of which He or She is the Author, 2005
      1. סעיף 21 - יישום מדיניות של העדפה מתקנת לעניין זכויות יוצרים אינה מהווה אפליה.
   4. General Comment No. 20: Non-discrimination in Economic, Social and Cultural Rights, 2009
      1. סעיף 9 - מדינות יכולות ולפעמים מחויבות לנקוט בהעדפה מתקנת - לנהוג בצורה לא שוויונית בכדי לבטל חוסר שוויון דה-פקטו.
   5. General Comment No. 21: Right of Everyone to Take Part in Cultural Life, 2009
      1. סעיף 24 - העדפה מתקנת לזמן מוגבל לא מהווה אפליה.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Applications No. 65731/01 and 65900/01: Stec and Others v. the United Kingdom, 2006
      1. פסקה 66: ההבדל בגיל הפנסיה, בין נשים לגברים, בבריטניה נועד לתקן את מצבן הכלכלי הנחות של נשים. לכן ההבדל מוצדק וסביר על בסיס זה, עד שהמצב החברתי-כלכלי ישתנה ולא יהיה עוד צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים. לכן, אין היחס הלא שוויון של המדינה חורג מגבולות הסביר ואין הדבר מהווה אפליה (העותרת הייתה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בעקבות פציעה, שנפסקה בהגיעה לגיל 60, והוחלפה בפנסיה. עתרה בטענה לאפליה בהטבות הסוציאליות לאור גיל פנסיה שונה לנשים ולגברים).
   2. Application no. 57325/00: D.H. and Others v. the Czech Republic, 2007
      1. פסקה 175 – איסור אפליה אינו אוסר על יחס שונה כדי לנסות ולתקן "אי שוויון עובדתי", ובנסיבות מסוימות אי-ניסיון לתקן אי שוויון דרך יחס שונה יכול להוות כשלעצמו אפליה.
2. בית הדין האירופי לצדק (ECJ)
   1. Case No. 312/86: Commission v France, 1988
      1. פסקה 15 – החריג של העדפה מתקנת נועד לאפשר אמצעים שעל אף שנראים מפלים, נועדו למעשה לבטל או להפחית אי-שוויון בפועל. אולם אין משמעות חריג זה להתיר זכויות מיוחדות לנשים (בחינת זכויות מיוחדות שניתנו לנשים בצרפת כחלק מהסכמים קיבוציים).
   2. Case No. 450/93: Kalanke v. Freie Hansestadt Bremen, 1995
      1. (פסקאות 17-23) – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות אוטומטית לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, וכשפחות ממחצית העובדים במשרות דומות הן נשים. נפסק שאמנם יש אפשרות להעדיף נשים בשוק העבודה בכדי לקדם את השוויון אך מדיניות שנותנת עדיפות מוחלטת, ללא תנאים, לנשים היא מוגזמת ופוגעת בעיקרון השוויון בין המינים.
   3. Case No. 409/95: Marschall v. Land Nordrhein-Westfalen, 1997
      1. פסקאות 32-35 והכרעת בית הדין – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות הענקת עדיפות דווקא לגבר. הוחלט שמכיוון ואין עדיפות אוטומטית לנשים, אלא יש אפשרות לשיקול דעת במקרה הספציפי, תוך התחשבות בנסיבות הסובייקטיביות, ההעדפה שניתנת לנשים לא מהווה אפליה.
   4. Case No. 158/97: Badeck and Others, 2000
      1. פסקה, 44: ניתן לקבוע כלל ארצי לפיו, לאור התוכנית לקידום מעמד האישה במשרות זמניות בשירות האקדמי ובמשרות עוזרים אקדמאים, יהיה מינימום של ייצוג נשי שיהיה שווה לפחות לאחוז הנשים בקרב הבוגרים, בקרב מחזיקי התארים מתקדמים ובקרב מספר הסטודנטים בתחום.
      2. הכרעה: התייחסות לשאלות של ייצוג נשים בשירות הציבורי, בתחום האקדמאי, בוועדי עובדים, בגופים אדמיניסטרטיביים ובהכשרות מקצועיות.
   5. Case No. 407/98: Abrahamsson and Leif Anderson v. Elisabet, 2000
      1. הכרעה – חקיקה שקבעה שבמקרה שיש שני מועמדים ממינים שונים למשרה מסוימת יש לתת את המשרה למועמד מהמין הפחות מיוצג אם הוא יכול למלא את המשרה בצורה מספקת, גם אם המועמד השני בעל כישורים עדיפים, אלא אם למועמד השני יש כישורים עדיפים בצורה קיצונית שמצדיקים חריגה מהכלל. נקבע שכלל כזה פוגע בשוויון בין המינים מכיוון שבפועל התוצאות של הכלל היו בלתי פרופורציונאליות לטובת המין שיוצג פחות.

חינוך לשוויון

 
אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) 

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 7 - אימוץ צעדים מיידים ויעילים במערכת החינוך במטרה להילחם בדעות קדומות.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 29: Article 1, paragraph 1 of the Convention (Descent), 2002
      1. סעיף 8 – על המדינות לחנך את הציבור הרחב על חשיבות תוכניות אפליה מתקנת כדי להתמודד עם האפליה המבוססת על מוצא.
      2. סעיף 47 – על המדינות לנקוט בצעדים המתאימים כדי לחנך את האוכלוסייה על בסיס אי-אפליה וכבוד לקהילות הנתונות לאפליה על בסיס-מוצא.
      3. סעיף 48 – על המדינות לסרוק את ספרי הלימוד ולוודא כי הם מעבירים מסר של שוויון בין בני האדם ושוויון זכויות
   2. General recommendation No. 34: Adopted by the Committee Racial Discrimination against People of African Descent, 2011
      1. סעיף 61 - יש לעבור על כל ספרי הלימוד ולוודא שאין שם מסרים הממעיטים מערך אנשים ממוצא אפריקאי.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 29, סעיף 1ב(ד) - פירוט מטרות הזכות לחינוך, כולל פיתוח יחס כבוד לזכויות האדם וחירויות היסוד וחינוך לשיוויון בין המינים.
2. General Comments
   1. General Comment No. 1: Article 29(1)The Aims of Education, 2001
      1. סעיף 11 – הדגשת הקשר בין סעיף 29(1) לאמנה ובין המאבק נגד גזענות ואפליה גזעית. תופעת הגזענות קשורה לרוב לבורות ופחדים בלתי מבוססים. חינוך מקדם הבנה, הערכה וכבוד לשונה ומאתגר את כל היבטי האפליה והדעות הקדומות.
   2. Genral Comment No. 5: General Measures of Implementation, 2003
      1. סעיף 66 - סעיף 42 לאמנה - החשיבות שכלל האוכלוסיה תהיה מודעת לזכויות הילד ובפרט למעמד השווה של ילדים כבעלי זכויות.
   3. General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under the Convention, 2009
      1. סעיף 27 - יש לחנך את האוכלוסייה נגד אפליה של ילדים מקבוצות של ילידים.
3. Concluding Observation
   1. הערות מסכמות של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד (CRC) בישראל, 2002
      1. סעיף 55 - אין בתוכנית הלימוד של מערכת החינוך מספיק תכנים הנוגעים לחינוך לשוויון, בעיקר כלפי מגזרים שונים ותרבויות אחרות.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיף 38 - יש לחנך את האוכלוסייה לכך שאנשים עם מוגבלויות שווים לאנשים רגילים.
   2. Genral Comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיף 21 - יש להכניס למערכת החינוך הפורמאלית והלא-פורמאלית ערכים של שוויון בין המינים.

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 3, 1987
      1. הוועדה ממליצה לאמץ תוכניות חינוך והסברה ציבוריות שיסייעו לבטל דעות קדומות ופרקטיקות מפלות נגד נשים.
   2. General Recommendation No. 19: Violence against Women,1992
      1. סעיף 24(f) - הוועדה ממליצה לאמץ תוכניות חיונוך והסברה שמטרתן לחנך את האוכלוסייה נגד אפליה של נשים.

חופש הדעה וחופש הביטוי

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 19 – לכל אדם הזכות לחופש הדעה ולכל אדם הזכות לחופש הביטוי.
2. General Comments
   1. General Comment No. 34: Freedoms of Opinion and Expression, 2011  (תרגום לעברית)
      1. סעיף 9 – הזכות לחופש הדעה בלתי מוגבלת וחל במידה שווה על כל אדם.
      2. סעיף 10– אין לכפות על אדם דעה. הזכות לחופש דעה כוללת את זכותו של אדם שלא לבטא את דעתו.
      3. סעיף 11– מפרט מה כוללת הזכות לחופש הביטוי.
      4. סעיף 12– הזכות לחופש הביטוי חלה על כל צורות הביטוי.
      5. סעיף 18 – חשיבות זכות הגישה למידע שבידי רשויות ציבוריות: לכל אדם זכות לגבש דעה באופן מושכל והזכות לדעת מי חשוף לפרטיו האישיים.
      6. סעיף 19 – על המדינות לעשות כל מאמץ ליצור גישה קלה ואפקטיבית לכולם למידע שיש בו עניין ציבורי.
      7. סעיף 26 – חוקים שמגבילים את חופש הביטוי צריכים לעלות בקנה אחד עם האיסור על הפליה שקבוע באמנה.

אכיפה על-ידי בתי משפט

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)
   1. Georgia V. Russian Federation, 2011
      1. כללי – דיון בסמכות של בית המשפט לדון בסכסוך הנוגע לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR).
      2. הכרעת ביניים, 2008
         1. עמוד 4 – תחולת האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD). אין כל מגבלה על הטבע הכללי של האמנה, ובפרט אין כל מגבלה טריטוריאלית על תחולתה ולכן ככלל הוראות האמנה ישימות גם שהמדינה החתומה על האמנה פועלת מחוץ לשטחה.
         2. עמוד 4 – סעיף 22 לאמנה מקנה לבית המשפט (ICJ) סמכות שיפוט. תנאי מקדמי הכרחי לסמכות השיפוט הוא בדיקה האם לכאורה מדובר בסכסוך כמשמעו בסעיף 22 לאמנה, סכסוך הנופל בגבולות האמנה. יש לציין שניתן לבסס סמכות שיפוט גם אם ניתן להחיל על האירוע כללים אחרים של המשפט הבינלאומי.
         3. עמוד 5 – תנאים פרוצדוראליים מקדמים לסמכות השיפוט של ה-ICJ (משא ומתן בין הצדדים)
         4. עמודים 7-8 – סעדים זמניים שבית המשפט פסק לטובת גיאורגיה.
      3. פסק הדין, 2011
         1. פסקאות 129 ו140-141 – פרשנות סעיף 22: הסעיף דורש שטרם הפניה לבית המשפט העותר ייזום ניסיון כלשהו למשא ומתן שיביא ליישוב הסכסוך, ואולם אין דרישה מקדמית לניסיון פורמאלי. סיף 22 קובע תנאי מקדים (משא ומתן) שהכרחי להתגבשות סמכות בית המשפט לדון בסכסוך.
         2. פסקאות 182-184 – בית המשפט קיבל את ההתנגדות השנייה של רוסיה לפיה טרם העתירה לא ניסתה גיאורגיה ליישב את הסכסוך על-ידי משא ומתן ולכן אין לבית המשפט סמכות לדון בעתירה לפי סעיף 22 לאמנה (הדיון של בית המשפט בכך החל מפסקה 156)
2. ועדת האו"ם בדר ביעור כל צורות האפליה הגזעית
   1. Communication No. 17/1999: B.J. v. Denmark, 2000
      1. פסקאות 6.3-7 – לפי הועדה, מניעת כניסה של אדם למקום ציבורי בו ניתן שירות מסוים, על רקע לאומי או אתני בלבד, מהווה חוויה משפילה שראוי שתזכה את האדם בפיצוי כספי. לא תמיד סנקציה פלילית נגד העבריין תהווה פיצוי מספיק עבור הנפגע. על המדינות החברות לנקוט באמצעים ההכרחיים כדי להבטיח בחינה של תביעות הנפגעים מאפליה גזעית לפיצוי הוגן והולם, כולל פיצוי כספי.
   2. Communication No. 25/2002: Ahmad Najaati Sadic v. Denmark, 2003
      1. פסקה 6.3 – תנאי קדם לבחינת המקרה על-ידי הועדה הינו מיצוי הסעדים המדינתיים. הועדה קבעה כי תנאי זה אינו מוגבל לאמצעים פליליים בלבד.
3. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Nachova and Others v. Bulgaria, 2005
      1. עמוד 5 – בחינת השאלה האם מניעים גזעניים הובילו לירי ולמותם של שני בני מיעוטים על-ידי כוח של המשטרה הצבאית. בית-המשפט אימץ בבחינת הראיות מבחן של מעבר לספק סביר.
      2. עמוד 6 – בית המשפט פסק כי העובדה שהרשויות לא חקרו את האפשרות שמניעים גזעניים הובילו לירי מהווה כשלעצמה אפליה. זאת, על אף שנפסק שהאירועים עצמם שהובילו לירי ולמותם של השנים לא מהווים אפליה.
   2. Applications No. 55762/00 and 55974/00: Timishev v. Russia, 2005 (סיכום פסק הדין)
      1. פסקה 57 – ברגע שהתובע הראה כי ישנו יחס שונה, על הממשלה להצדיק את השוני (נטל ההוכחה עובר אליה).
   3. Application No. 57325/00: D.H. and Others v. the Czech Republic, 2007
      1. פסקה 176 – התייחסות לאפליה גזעית (אפליה על בסיס שיוך אתני). אפליה זו חמורה במיוחד, לאור ההשלכות המסוכנות שלה ודורשת ערנות ותגובה נמרצת מצד הרשויות.
      2. פסקאות 177-180 – התייחסות להוכחת אפליה בבית המשפט, ראיות ונטל הוכחה.
      3. פסקאות 176 ו-196 – כאשר השוני ביחס מתבסס על גזע או אתניות, יש להחמיר בדרישה לצידוק סביר ואובייקטיבי. אם היחס השונה מבוסס באופן בלעדי על מוצא האתני של אותו אדם, לא ניתן להצדיק זאת באופן אובייקטיבי בחברה דמוקרטית.
4. בית הדין האירופי לצדק
   1. Case No. 149/77: Defrenne v Sabena, 1978
      1. פסקאות 26-27 - ביטול אפליה על בסיס מגדר הינה מזכויות האדם הבסיסיות, ולכן חובת בית המשפט להבטיח זאת.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי