שוויון פוליטי

כללי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
2. General Comments
   1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט שלא ניתן לסטות ממנו נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין השאר דוחה הוועדה ניסיון להצדיק עינויים כדי למנוע מצב חירום או קונפליקט צבאי כלשהו.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
      2. סעיף 30 – על ישראל להגביר מאמציה כדי להבטיח את נגישותו של סיוע הומניטארי לרצועה לאחר שהחרפתו מאז יולי 2007 הקשתה על כניסת הסיוע.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996
      1. פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.

הכרזה על מצב חירום

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 2, סעיף 4, פסקה 1- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
   2. פרק 2, סעיף 4, פסקה 2- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
   3. פרק 2, סעיף 4, פסקה 3- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
2. הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
   1. פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.
3. General Comments
   1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992
      1. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7 לאמנה, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4.
   2. General Comment No. 28: Equality of rights between men and women 2000
      1. סעיף 7- יש להגן על שוויון הזכויות בין גברים ונשים, גם תחת מצב חירום, לפי סעיף 4 לאמנה.
   3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 2- על האמצעים הסוטים מסעיפי האמנה בהתאם לסעיף 4 להיות בעלי אופי חריג זמני וניתן להשתמש בהם רק כאשר קיים איום על חיי האומה וכן כשהוכרז רשמית על מצב חירום. יש לקבוע כל סטייה מהסעיפים בחקיקה.
      2. סעיף 4- בהתאם לפסקה 1 בסעיף 4, על הסטייה מהאמנה להיות מוגבלת לזמן שנדרש לצורך הדחיפות של מצב החירום, חובה זו משקפת את עיקרון המידתיות.
      3. סעיף 6- האיסור על סטיה מסעיפים מסוימים באמנה לפי פסקה 2 לסעיף 4, אינו מאפשר סטייה מן הסעיפים האחרים בעת מצב חירום.
      4. סעיף 8- בהתאם לפסקה 1 לסעיף 4, אחד התנאים להצדקת הסטייה מהאמנה הינו שזו לא כוללת הפליה, וזאת על אף שסעיף 26 אינו נמנה מבין הסעיפים שאין לסטות מהם.
      5. סעיף 11- פסקה 2 לסעיף 4 מציינת את הסעיפים אשר גם במצב חירום אין לסטות מהם. בנוסף, מדינות בשום נסיבות לא יכריזו על סעיף 4 לצורך הצדקה לסטייה מזכויות המשפט ההומניטארי.
      6. סעיף 12- יחיד המבצע תחת סמכות המדינה מעשים העולים לכדי פשעים נגד האנושות, לפי ההגדרה שנחקקה באמנת רומא, לא יוכל למצוא הגנה בתנאי מצב חירום לפי סעיף 4.
      7. סעיף 13- הועדה מציינת זכויות יסודיות נוספות שאינן מנויות בפסקה 2 לסעיף 4, וגם מהן אין לסטות במצב חירום.
      8. סעיף 14- הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 (סעדים) הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
   4. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7, לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה. בכל עת, אין לסטות מהזכות הבסיסית למשפט הוגן ומחזקת החפות.
4. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 300- הועדה מכירה בחששות שעולים מהמצב הבטחוני בישראל, לאור התקפות חוזרות על האוכלוסיה האזרחית. עם זאת, ובתאם לסעיף 4 לאמנה, קיימות זכויות יסוד אשר אין לסטות מהן גם בזמני חירום.
      2. סעיף 307- הועדה מודאגת ממצב החירום הארוך בו שרויה ישראל מעת הקמתה. מומלץ שייבחנו חידוש "מצב החירום" וכן הצורך וההיקף הדרושים(גם אזורי), לצד הזכויות שנדרש לסטות מהן. יש לשים לב לסעיף 4 שמתיר סטיה רק מזכויות מסוימות ובהיקף העולה מנחיצות האירוע בלבד.
   2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 12- לאחר ההחלטה להאריך באופן שנתי את מצב החירום, הועדה נותרה מודאגת לעניין האמצעים הגורפים הננקטים תחת משטר החירום. נראה כי הסטיה מסעיפים מסוימים עולה על השיעור המותר, ולענין סעיף 9 בפרט קיימת דאגה באשר לשימוש החוזר במעצר מנהלי, כאשר הגבלת הפיקוח המשפטי והגישה לעורך דין מעלות את הסיכון לעינויים וליחס אסור לפי סעיף 7. כמו כן, לדעת הועדה סטיה מוגברת זו מסעיף 9 אינה תואמת את המותר לפי סעיף 4 לאמנה, על כן מתבקשת ישראל לדייק את ההוראות מהן שואפת לסטות לאור דחיפות המצב.
   3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 7- הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.

לחימה אסורה (לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי)

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 6- לכל אדם הזכות הטבעית לחיים ואין לשלול מאיש את חייו באורח שרירותי.
2. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 313- הועדה מודאגת מהשימוש בכדורי גומי בפיזור הפגנות בשטחים הכבושים, לאור דיווחים על הרוגים פלסטינים רבים מאמצעי זה, בהם ילדים. הועדה דורשת כי יאכפו בקפידה ההגבלות החמורות על ההוראות לשימוש בנשק חי ובכדורי גומי נגד אוכלוסיה אזרחית לא-חמושה.
   2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 17 - הועדה מודאגת מהפרקטיקה של צה"ל בשטחים, בה נעשה שימוש בתושבים מקומיים כ-"מתנדבים" או מגנים במהלך מבצעים צבאיים, בייחוד לצורך חיפוש בתים או כדי לסייע לכניעתו המאובטחת של אדם המזוהה כטרוריסט. על ישראל לחדול מפרקטיקה זו, שלעיתים קרובות מובילה לשלילה שרירותית של הזכות לחיים (סעיף 6).
   3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 9- הועדה מציינת את מסקנות צוות הבדיקה של האו"ם ממבצע "עופרת יצוקה", בו בוצעו לכאורה הפרות של הדין ההומניטארי הבינלאומי ושל דיני זכויות האדם. אולם חקירות הצבא הישראלי שהיו חסויות הובילו לשני כתבי אישום והרשעה אחת. טרם נוהלה חקירה עצמאית ואמינה בנוגע להפרות חמורות כגון ירי מכוון על אוכלוסיה אזרחית, תשתיות, שימוש כמגנים אנושיים, סירוב פינוי פצועים, ירי חי בזמן הפגנות ומעצר תחת תנאים משפילים. על ישראל לפתוח בחקירה אמינה בנוגע להפרות הזכות לחיים, איסור על עינויים, החובה לטיפול הומאני בעצורים והזכות לחופש הביטוי.
3. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
   1. Guezout et al v. Algeria, 2012
      1. בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.

שבויי מלחמה

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי