הצגת מקור

==== <u>'''מטרות הקבוצה'''</u>  ====

<br> 

מטרת הקבוצה להכיר את הדיאלוג המתמשך בין אנשי רוח גרמנים ויהודים בגרמניה במסגרת תנועת הנאורות והמודרנה. נקרא מיצירותיהם והתכתבויותיהם של &nbsp;אנשי רוח יהודים שקיימו קשרים קרובים עם אינטלקטואלים גרמנים. ההוגים שאותם נקרא עסקו בשאלות של נאורות, יהדות, לאומיות, זהות, והקשרים המורכבים שביניהם, וזאת לא מתוך נקודת מוצא פילוסופית מופשטת אלא כהיבטים ממשיים של חייהם ובחירותיהם.&nbsp; 

<br>

==== <u>'''חברי הקבוצה'''</u>  ====

יאן קינה 

ג'ני הסטרמן 

עדי לבני 

עמרי הובר 

רועי עמיר 

נילס אגרז 

יונתן דיין 

דניאל רוזנברג 

קים וונטשמן 

טדי פאסברג 

מרים סמט 

עפר ולדמן 

דוד קשתן<br> 

&nbsp;

==== <u>'''סיכום פגישות'''</u>  ====

<u>סדרה ראשונה (בהנחיית דוד)</u> 

<span lang="HE" dir="RTL">נושא הסדרה: משה מנדלסון ופרשת לווטר</span> 

<br> 

4.12.11&nbsp; 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: עפר, עמרי, דוד, עדי, יונתן, נילס, יאן, ג'ני, מרים.&nbsp;</span><br> 

<span lang="HE" dir="RTL">הנושא: מבוא ביוגרפי והיסטורי למנדלסון ולבעיית היהודי בנאורות הגרמנית של אמצע-סוף המאה הי"ח.&nbsp;</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">טקסטים: המחזה "היהודים" ללסינג. הביקורת של מיכאליס. מכתב התגובה של מנדלסון.&nbsp;&nbsp;</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">המחזה של לסינג הוא ניסיון חינוכי ליצירת מודעות בקרב
ההמונים לדעות המוקדמות שיש להם כלפי יהודים. מיכאליס מבקר את המחזה מטעמים
אסתטיים. מנדלסון מפרסם מכתב (פיקטיבי) שבו הוא טוען כלפי מיכאליס שהביקורת
האסתטית שלו מגלמת בדיוק את הדעות הקדומות שלסינג מתריע מפניהן.</span> 

<br> 

<span lang="HE">18.12.11</span>'''<span lang="HE"> </span>''' 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: דוד, עפר, רועי, עדי, יאן, קים, ג'ני, עמרי ומרים</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נושא: האתגר של לווטר</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">טקסטים: ההקדשה של לווטר למנדלסון בתרגומו לספרו של בונה על הוכחות הנצרות</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">ב-1769 הכומר הצעיר יוהאן קספר לווטר מתרגם את ספרו של הביולוג שרל בונה, המתיימר להוכיח את אמיתותיה ההיסטוריות של הנצרות, לגרמנית. הוא מצרף מכתב הקדשה פומבי למנדלסון, היהודי הנאור המפורסם, שבו הוא מציב בפניו בקשה\תביעה - או שיפריך את הוכחותיו של בונה, או שיקבל אותן, ויקבל על עצמו את צווה של התבונה.&nbsp;</span> 

'''<span lang="HE">&nbsp;</span>''' 

1.1.12 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: דוד, יונתן, דניאל, נילס, קים, עדי, ג'ני, יאן, רועי, עפר, מרים</span> 

נושא: תפיסת הנאורות של מנדלסון 

טקסטים: תגובתו של מנדלסון ללווטר, חלופת המכתבים בין מנדלסון לבין יורש העצר בראונשוויג וולפנביטל.&nbsp; 

האתגר של לווטר נסמך על מושג הנאורות, ומניח הבנה מסויימת שלו. בפרט, מושג האמת בהבנה זו הוא מושג חזק של אמת מוחלטת, אובייקטיבית וניתנת להכרה. בתגובתו, מנדלסון מציע מושג אחר של נאורות שמכיל יותר ניואנסים, שנסמך על מושג מורכב יותר של אמת. 

בעקבות פרשת לווטר פונה למנדלסון יורש העצר לבית בראונשוויג-וולפנביטל, בבקשה (מנומסת) שיסביר לו כיצד הנאורות והיהדות משתלבות זו בזו. מנדלסון פורש את יסודות השקפתו במכתב תגובה. אלה הם היסודות לחיבורו המאוחר "ירושלים".&nbsp; 

<br> 

<span lang="HE">29.1.12&nbsp;</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: דוד, עפר, עדי, דניאל, יונתן, ג'ני, רועי, יאן, מרים</span> 

נושא:&nbsp;סדנה בנושא נאורות 

טקסטים: "מה נקרא נאורות?" למנדלסון; "מהי נאורות?" לעמנואל קנט; "מהי נאורות?" למישל פוקו; "מודרניזם: פרוייקט שלא נשלם" ליורגן הברמס.&nbsp; 

בפגישה זו קיימנו סדנה בנושא נאורות. התחלקנו לארבע קבוצות וכל קבוצה הציגה תפיסה אחרת של נאורות, שתיים מתקופת הנאורות ושתיים מסוף המאה העשרים. דנו בהבדלים בין הגישות ובאפשרויות שמושג הנאורות מכיל.&nbsp; 

<br> 

<br> 

<u>סדרה שניה (בהנחיית עפר):</u> 

<u></u>נושא הסדרה: רחל ורנהגן כמקרה פרטי של יהודייה גרמנית 

<br> 

<span lang="HE">9.3.12&nbsp;</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: עפר, דוד, יאן, ג'ני, נילס, עדי, מרים</span> 

טקסטים: פרק מתוך "רחל", הביוגרפיה של ורנהגן מאת חנה ארנדט. קטעים מתוך שלגל.&nbsp; 

רקע היסטורי תרבותי על תנועת הרומנטיקה בתחילת המאה ה-19. רקע ביוגרפי על רחל ורנהגן.&nbsp; 

<br> <span lang="HE">21.3.12</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: עפר, דוד, נילס, טדי, יאן, ג'ני, דניאל, עדי, רועי, מרים</span> 

טקסטים: נאומים לאומה הגרמנית של פיכטה; התכתבות של ורנהגן עם אחיה על פיכטה 

בתקופת הכיבוש הנפוליאוני עלו בגרמניה גלים של התעוררות רגשות לאומיים. דוברם החריף ביותר היה הפילוסוף פיכטה. יהודים רבים, ביניהם ורנהגן, חשו הזדהות שלעתים לוותה במודעות הכואבת שלעולם לא יוכלו להשתייך.&nbsp; 

<br> 

17.4.12 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: עפר, דוד, נילס, ג'ני, רועי, יאן, מרים</span> 

טקסטים: "על שיפורם האזרחי של היהודים" לדוהם; התכתבות בין ורנהגן לבין אחיה על פרעות ה"הפ הפ" נגד היהודים בפרנקפורט ב-1819.&nbsp; 

בעוד יש קולות נאורים שקוראים לשילוב של היהודים בחברה הגרמנית, קולות אחרים קוראים לפוגרום. סיסמת הפוגרום מרמזת על ההשכלה של מי שהצית אותו.&nbsp; 

<br> 

<span lang="HE">9.5.12</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: עפר, דוד, דניאל, טדי, עדי, ג'ני, יונתן, מרים</span> 

טקסטים: המשך ההתכתבות על פרעות ה"הפ הפ". פרק מתוך הביוגרפיה של ורנהגן מאת ארנדט.&nbsp; 

רחל ורנהגן מייצגת מקרה מעניין. למרות שמבחינה תרבותית מעולם לא הזדהתה עם שורשיה היהודים, היא ידעה תמיד שהיא לא יכולה להחליף את זהותה. גישתה של ורנהגן מדגימה אפשרות נוספת לקיום של זהות יהודית גרמנית.&nbsp; 

<br> 

<br> 

<u>סדרה שלישית (בהנחיית מרים ועדי):</u> 

<u></u>נושא הסדרה: חנה ארנדט 

<br> 

<br> 

<span lang="HE">24.5.12</span> 

<span lang="HE" dir="RTL">נוכחים: רועי, נילס, דניאל, ג'ני, יאן, יונתן, עפר, דוד, עדי, מרים</span> 

טקסטים: קטעים מתוך הביוגרפיה של ארנדט מאת יאנג-ברול, התכתבות בין ארנדט ליאספרס על התרבות הגרמנית. מאמרה של ארנדט "היהודי המנודה" 

<br> 

<br> 

7.6.12 

נוכחים: לא נרשם 

טקסטים: התכתבות של גרשום שלום וחנה ארנדט על סיקורה של ארנדט את משפט אייכמן. מאמרה של ארנדט "אנו הפליטים".&nbsp; 

<br> 

19.6.12 

נוכחים: לא נרשם 

תוכן: הרצאה של פרופ' נתן שניידר על חנה ארנדט והשאלה היהודית.&nbsp; 

<br> 

21.6.12 

נוכחים: לא נרשם 

תוכן: הרצאה של פרופ' סטיבן אשהיים על היהודים בראי הנאורות הגרמנית ולהיפך.&nbsp; 

<br> 

<br>