שוויון בחקיקה ובמערכת המשפט

כללי

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף ב (1) – איסור אפליה, בין השאר מטעמי מוצא חברתי וקניין.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 2, סעיף 2, פסקה 2 – התחייבות לרוב שהשימוש בזכויות באמנה יהיה ללא אפליה.
   2. חלק 2, סעיף 3 – התחייבות להבטיח ת זכותם השווה של גברים ונשים להנאה מזכויות כלכליות וחברתיות.
   3. חלק 2, סעיף 8, פסקה 1(א) – זכות ההתאגדות הניתנת לכל אדם.
   4. סעיף 14, פסקה 2(ה) – ביטול האפליה נגד נשים באזורי הכפריים במטרה להבטיח, על בסיס שווה, אפשרות לארגן קבוצות וקואופרטיבים כדי להשיג גישה שווה להזדמנויות כלכליות.
2. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיף 26 – זכויות הקשורות להתאגדות מקצועית תקפות באופן שווה לאנשים עם מוגבלויות, ללא קשר לשאלה עם עובדים במפעל מיוחד או בשוק החופשי.
   2. General Comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 1 – לנשים ולגברים זכות שווה להנאה מהזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות באמנה.
      2. סעיף 14 – סטריאוטיפים מגדריים מציבים נשים בחיסרון בכל הנוגע להשתתפותן המלאה בהתפתחות כלכלית, חברתית ופוליטית. הנחות לגבי תפקידים חברתיים וכלכליים מונעים שיתוף האחריות בכל התחומים בין נשים וגברים ההכרחיים ליצירת שוויון.
      3. סעיפים 16-17 – זכותם השווה של גברים ונשים להנאה מזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות היא חובה מיידית של המדינות.
      4. סעיף 25 – מתן דגש על זכותן של הנשים להצטרף לאיגודים מקצועיים.
   3. General Comment No. 17: The Right of Everyone to Benefit from the Protection of the Moral and Material Interests Resulting from any Scientific, Literary or Artistic Production of which He or She is the Author, 2005
      1. סעיפים 19-20 - איסור אפליה בזכויות יוצרים ללא תלות בדת, גזע, מין, צבע, דעה פוליטית, מוצא מדינתי, אתני או אחר, קניין, מוגבלות או סטאטוס.
   4.  General Comment No. 20: Non-Discrimination in Economic, Social and Cultural Rights (תרגום לעברית)
      1. סעיפים 7-8 ו-10 – על המדינות חובה ליישם באופן שאינו מפלה (פורמאלית או מהותית, באופן ישיר או עקיף), זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
      2. סעיף 13 – אפליה מותרת, בין השאר, צריכה להיות למטרת קידום הרווחה הכללית בחברה.
      3. סעיף 25 – חל איסור על אפליה על בסיס חומרי, נכסים אמיתי או נכסים אישיים (קניין רוחני, מטלטלין, הכנסה וכו').
   5. General Comment No. 21: Right of Everyone to Take Part in Cultural Life, 2009
      1. סעיף 25 – על המדינות להבטיח במיידי הנאה שווה, לגברים ולנשים, מזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
      2. סעיפים 38-39 – עוני מגביל את היכולת של האדם לממש את זכותו להשתתף, בתנאים שווים, בחיים התרבותיים. תרבות, כמושג חברתי, צריכה להיות ברת השגה לכל על בסיס שווה ולא מפלה.
      3. סעיף 52, פסקה d – החובה לממש את הזכות לחיי תרבות מחייבת את המדינות לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח גישה לכל, ללא אפליה על רקע כלכלי או כל מעמד אחר למוסדות תרבות.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2003
      1. סעיף 4 – הוועדה מציינת לחיוב את הצעדים שנועדו לצמצם את הפער בין יהודים לערבים וקידום השוויון בהנאה מזכויות כלכליות, חבריות ותרבותיות.

האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 1, סעיף 5, סעיף ד(5) – המדינות שהן צד באמנה ינקטו את האמצעים המתאימים לביעור אפליה גזעית ויבטיחו באופן שווה את זכותו של כל אדם לרכוש.
   2. פרק 1, סעיף 5, סעיף ה – המדינות שהן צד באמנה ינקטו את האמצעים המתאימים לביעור אפליה גזעית ויבטיחו באופן שווה זכויות הכלכליות, סוציאליות ותרבותיות.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 29: Article 1, paragraph 1 of the Convention (Descent), 2002 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 33 – על המדינות לאמץ וליישם תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי על בסיס שוויוני ובלתי מפלה.
      2. סעיף 34 – על המדינות לנקוט צעדים משמעותיים ויעילים כדי למגר את העוני בקרב קהילות מבוססות מוצא ולהילחם בתופעת של ההדרתם החברתית ודחיקתם לשוליים.
      3. סעיפים 38-39 – על המדינות לנקוט בצעדים נגד פרקטיקות מפלות של מעסיקים פרטיים וציבוריים ונגד רשויות מקומיות ובעלי דירות פרטיים בכל הנוגע לזכות הגישה לדיור נאות.
      4. סעיף 43 – על המדינות לנקוט בצעדים לבטל תנאי חוב ושיעבוד בתנאי עבודה משפילים המבוססים על אפליה הנוגעת למוצא.
   2. General Recommendation No. 30: Discrimination Against Non-citizen, 2004 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 32 – יש להבטיח הנאה שווה מהזכות לדיור נאות לאזרחים וללא אזרחים.

אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 13- נקיטת אמצעים לביטול אפליה של נשים בתחומי החיים הכלכליים והחברתית.
   2. סעיף 15(2) – כשירות משפטים זהה לגברים ולנשים בעניינים אזרחיים (לכרות חוזה, לנהל רכוש וכו').
2. General Comments
   1. General Recommendation 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 8 – ישנן מדינות בהן הזכות של האישה להחזיק על חלק שווה של הרכוש
      2. סעיף 8 – כשהמדינות מגבילות את הכשרות המשפטית של הנשים הם שוללים מהאישה את הזכות לשוויון עם גברים ומגבילים את יכולת הנשים לפרנס את עצמן ואת התלויים בהן.
      3. סעיף 25-26 – זכויות שוות לנשים להיכלל ולכרות חוזים ולהיות בעלות רכוש.
      4. סעיף 27 – לנשים, ללא קשר למעמדן, זכות שווה להיות חלק ברפורמות אגרריות או חלוקה מחדש של קרקעות.
      5. סעיף 28 –אפליה נגד נשים בחלוקה ברכוש, לאור ההנחה הגבר הוא האחראי על תמיכה בילדים ובנשים לא מציאותית.
      6. סעיפים 30 ו-33 – יש להכיר בכך שזכותן של נשים להחזיק חלק שווה של הרכוש נמשכת לאחר הנישואים וכן חלה גם במערכת יחסים לא ממוסדת.
      7. סעיפים 34-35 – זכות שווה לנשים ולגברים בסדר היורשים ובאפשרות לרשת.
   2. General Recommendation No. 25: Temporary Special Measures, 2004 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 18 – מטרתה האמצעים שהמדינות נוקטות בהם תחת סעיף 4, פסקה 1 לאמנה, הינה לקדם שוויון בהשתתפות נשים בכלכלה.
   3. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 20 – לאור אפליית נשים על בסיס גיל ומגדר, גיל הפנסיה שלהן השונה מזה של גברים.
      2. סעיף 42 – על המדינות להבטיח כי גיל הפנסיה, בסקטור הציבורי והפרטי, לא מפלה נגד נשים.
      3. סעיף 47 – על המדינות למנוע אפליה נגד נשים מבוגרות בחיים הכלכליים והחברתיים.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 27, פסקה 1 (c) – על המדינות להבטיח בחקיקה כי אנשים עם מוגבלויות יוכלו לממש על בסיס שווה את זכותם להתאגדות.
   2. סעיף 27, פסקה 2 – המדינות יבטיחו כי אנשים עם מוגבלויות מוגנים באופן שווה מפני עבדות, שעבוד ועבודה כפויה.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית
   1. Communication No. 10/1997: Ziad Ben Ahmed Habassi v. Denmark, 1999
      1. פסקה 9.2-9.3: אמצעים כלכליים הכרחיים כדי להקל על השתלבות בחברה ולכן שוויון בתחום הכלכלי (למשל גישה לשוק האשראי) הינו נושא חשוב. בבחינת השאלה האם לתת לאדם הלוואה, הלאום שלו אינו מהווה דרישה מתאימה וראויה. מן הראוי ליזום בדיקה יסודית של הסיבות מאחורי ההחלטה כדי לבחון האם התנאים שמציב המוסד הפיננסי מהווים אפליה גזעית.
2. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Application No. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria. 2010
      1. פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.

  תעסוקה

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 23 – חופש העבודה. כל אדם זכאי לעבודה, וזכאי, ללא כל אפליה, לשכר שווה בעד עבודה שווה.
   2. סעיף 23 – כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן שיבטיח לו ולבני בינתו קיום הראוי לכבוד האדם, שיושלם בעת הצורך על-ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 3, סעיף 7 – הכרה בזכותו של על אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים.
   2. חל3 3, סעיף 7, פסקה א(1) – שכר הוגן ותשלום שווה תמורת עבודת בעלת ערך שווה, ללא אפליה.
   3. חלק 3, סעיף 7, פסקה ג – הזדמנות שווה לכל אדם להתקדם בעבודתו.
2. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיף 20 – תחום התעסוקה הינו תחום בו ניכרת האפליה על בסיס נכות.
      2. סעיפים 22-23 – לאנשים עם מוגבלויות, בין עם באזורים כפריים ובין אם בעירוניים, צריך להיות שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה, כולל הנגשה של מקומות תעסוקה.
      3. סעיף 25 – הזכות להנאה מתנאי עבודה צודקים והוגנים תקפה גם לעובדים עם מוגבלויות ואין להפלות אותם בשכר או בתנאים עם עבודתם שווה לעבודת עובדים בלי מוגבלויות.
   2. General Comment No.6: The Economic, Social and Cultural Rights of Older Persons, 1995
      1. סעיפים 22-23 – לפי האמנה על המדינות להבטיח את זכותו של כל אדם להתפרנס מעבודתו וזכות לתנאי עבודה צודקים והוגנים, דגש על הצורך לנקוט אמצעים למניעת אפליה בתעסוקה על רקע גיל.
   3. General Comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 – מתן דוגמאות לאפליה מתחום התעסוקה (סירוב להעסיק נשים כי הן יכולות להיכנס להיריון, או בגלל סטריאוטיפים).
      2. סעיף 23 – למדינות חובה להגן על הזכות של כל אדם להתפרנס מעבודה, כולל גישה שווה של נשים וגברים לעבודות בכל הרמות ובכל התחומים.
      3. סעיף 24 – זכותו של כל אדם ליהנות מתנאי תעסוקה צודקים והוגנים כדי להבטיח, בין השאר, שכר שווה עבור עבודה שווה.
   4. General Comment No. 17: The Right of Everyone to Benefit from the Protection of the Moral and Material Interests Resulting from any Scientific, Literary or Artistic Production of which He or She is the Author, 2005
      1. סעיפים 19-20 - איסור אפליה בזכויות יוצרים ללא תלות בדת, גזע, מין, צבע, דעה פוליטית, מוצא מדינתי, אתני או אחר, קניין, מוגבלות או סטאטוס.
   5. General Comment No. 18: The Right to Work, 2005
      1. סעיף 12(b) – נגישות – שוק התעסוקה צריך להיות פתוח לכל אדם תחת תחום השיפוט של המדינה, ללא אפליה ובאופן הנגיש פיזית לאנשים עם מוגבלויות.
      2. סעיף 13 – הוועדה מדגישה את הצורך בערכת כוללת שתגן מפני אפליה מגדרית בשוק התעסוקה ותבטיח שוויון הזדמנויות ויחש שווה לנשים ולגברים.
      3. סעיף 16 – צורך מיוחד לנקוט באמצעים למנוע אפליה על בסיס גיל בתעסוקה (הפניה ל-general comment no. 6).
      4. סעיף 17 – עיקרון אי-האפליה בגישה לתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות (הפניה ל-general comment no. 5).
      5. סעיף 18 – עיקרון אי-האפליה של מהגרים, עובדים זרים, בהזדמנויות התעסוקה.
      6. סעיף 19 – למדינות יש חובה מיידית להבטיח כי חופש העיסוק מובטח ללא אפליה מכל סוג שהוא.
      7. סעיף 23 – חובה לכבד את חופש העיסוק ולהימנע מלהגביל גישה שווה של אוכלוסיות מוחלשות לזכות, וכן חובה להילחם באפליה ולקדם שוויון הזדמנויות.
      8. סעיף 31 – ליבת החובה הינה להבטיח אי-אפליה והגנה שווה על התעסוקה. אפליה בתחום התעסוקה כוללת מרחב רחב של הפרות המשפיעות על כל שלבי החיים של האדם (פירוט הדרישות).
      9. סעיף 33 – כל אפליה מהווה הפרה של החובה לכבד את הזכות.
      10. סעיף 44 – אסטרטגית התעסוקה הלאומית חייבת להתייחס באופן ספציפי לצור לבטל אפליה בגישה לתעסוקה ולהבטיח גישה שווה למשאבים כלכליים.
      11. סעיף 52 – גם לגופים פנים-מדינתיים ולתאגידים יש אחריות במימוש חופש העיסוק, ובפרט במתן גישה שווה לעבודה.
   6.  General Comment No. 20: Non-Discrimination in Economic, Social and Cultural Rights (תרגום לעברית)
      1. סעיפים 11-12– אפליה נפוצה במקומות עבודה ובסקטורים פרטיים אחרים, מושרש בהתנהגות החברתית.
      2. סעיף 20 – שוויון בין נשים וגברים לפי האמנה: הסירוב להעסיק אישה בטיעון כי היא עשויה להיכנס להריון או העסקה בעבודות נמוכות על בסיס סטריאוטיפים מהווים אפליה.
      3. סעיף 29 – חל איסור על אפליה על בסיס גיל. הוועדה מדגישה את הצורך להתייחס לאפליה נגד מבוגרים מובטלים במציאת עבודה או גישה להכשרה או הסבה מקצועית.
3. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 2010
      1. פסקאות 169-178 – צעדים שנקטה מדינת ישראל כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה בקרב מיעוטים (התייחסות לתחומי התיירות והחקלאות).
      2. פסקאות 179-184 – צעדים שנקטה מדינת ישראל כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה לאוכלוסיה הבדואית בנגב.
      3. פסקאות 185-191– צעדים שנקטה מדינת ישראל כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
      4. פסקה 193 – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תוקן ב-2007 ו-2008 כדי לאפשר זכויות מלאות לנשים עובדות (פירוט התיקונים בפסקאות 194-195).
      5. פסקאות 222-223 – הזדמנויות תעסוקה בקרב קבוצות מיוחדות של עובדים – איסור אפליה. הקמת מינהל אכיפה רגולטיבי במשרד התמ"ת האחראי על אכיפת והסדרת חוקי העבודה המגנים על עובדים בישראל ובפט על שוויון הזדמנויות בעבודה.
      6. פסקאות 269-279– שכר שווה עבור עבודה שווה. נותר הפער בין שכר נשים לגברים. פירוט הפער בתחומים השונים והתייחסות להסברים שונים לפער זה.
      7. פסקאות 280-283– התייחסות לפסיקות בית-המשפט ובתי הדין לעבודה בנושא אי-שוויון בין עובדים לעובדות, ובפרט פערי שכר.
      8. פסקאות 288-295 – בהתאם לתיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה נציבות העוסק בנושא זה במשרד התמ"ת. פירוט תחומי אחריות הנציבות ופעילותה.
      9. סעיף 357 – ב-2007 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונוסף איסור ספציפי על אפליה נגד עובד בשל טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית.
4. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2003
      1. סעיף 16 – הוועדה מודאגת כי הדגש על מדינה יהודית מעודד אפליה של לא יהודים כפי שמתבטא בשיעורי האפליה הגבוהים שלהם וחוסר הגישה לתנאי חיים בסיסיים.
      2. סעיף 21 – הוועדה מודאגת מהשכר האי-שוויוני בין יהודים לערבים.
      3. סעיף 33 – הוועדה קוראת לנקוט באמצעים אפקטיביים להילחם באפליה ולאפשר לאנשים עם מוגבלויות גישה לתעסוקה.
   2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2011 (תרגום לעברית)
      1. פסקה 4(2) – הועדה מביעה שביעות רצון מתיקון "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" ביולי 2012.
      2. פסקה 9 – הועדה מביעה דאגה וחוסר שביעות רצון מהחסמים הנמשכים בפני תעסוקה של האוכלוסייה הערבית-ישראלית וממליצה כי ישראל תנקוט בצעדים להגביר את אפשרויות התעסוקה בערים וכפרים של ערביי ישראל.
      3. פסקה 10 – הועדה מביעה דאגה וחוסר שביעות רצון משיעור האבטלה הגבוהה בקרב אנשים עם מוגבלויות וממליצה כי ישראל תנקוט בצעדים אפקטים להתגבר על המחסומים בפני אוכלוסיה זו.
      4. פסקה 13 – הועדה מודאגת מפערי השכר הנמשכים בין נשים וגברים באוכלוסיה היהודית והערבית. הועדה ממליצה לישראל לנקוט באמצעים אפקטיביים כדי להבטיח שכר שווה עבור עבודה שווה.
      5. פסקה 14 – הועדה מודאגת מפערי השכר בין ערבי ישראל לאוכלוסיה הערבית הועדה שבה וממליצה כי ישראל תנקוט באמצעים לביטול אי-השוויון בשכר, ותפעל בהתאם לעיקרון השכר השווה עבור עבודה שווה.

האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 1, סעיף 5, סעיף ה(1)– המדינות שהן צד באמנה ינקטו את האמצעים המתאימים לביעור אפליה גזעית ויבטיחו באופן שווה זכויות הכלכליות, סוציאליות ותרבותיות, ובפרט זכויות לעבודה.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 29: Article 1, paragraph 1 of the Convention (Descent), 2002 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 36 – על המדינות לנקוט באמצעים מיוחדים כדי לקדם את התעסוקה של חברי קהילות מוצא במגזר הפרטי והציבורי.
      2. סעיף 37 – על המדינות לפתח ולשפר חקיקה או פרקטיקה שיועדו לאסור על פרקטיקות מפלות בשוק העבודה.
      3. סעיפים 38-39 –על המדינות לנקוט בצעדים נגד פרקטיקות מפלות של מעסיקים פרטיים וציבוריים ונגד רשויות מקומיות ובעלי דירות פרטיים בכל הנוגע לזכות הגישה לדיור נאות.
      4. סעיף 43 – על המדינות לנקוט בצעדים לבטל תנאי חוב ושיעבוד בתנאי עבודה משפילים המבוססים על אפליה הנוגעת למוצא.
   2. General Recommendation No. 30: Discrimination Against Non-citizen, 2004 (תרגום לעברית)
      1. סעיפים 33-34 – יש לנקוט בצעדים על מנת לבטל את האפליה נגד לא אזרחים בכל הנוגע לתנאי העבודה.
   3. General Reccomendation No. 34: Adopted by the Committee Racial discrimination against people of African descent, 2011 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 53 – יש לנקוט באמצעים לבטל אפליה בתנאי העבודה נגד אנשים ממוצא אפריקאי.
      2. סעיף 54 – יש להבטיח גישה שווה לשירותי בריאות וביטוח לאומי לאנשים ממוצא אפריקאי.
      3. סעיף 58 –אימוץ חקיקה יותר אפקטיבית שתאסור על אפליה בתעסוקה ועל פרקטיקות מפלות בשוק העבודה המשפיעות על אנשים ממוצא אפריקאי.

אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 11 – המדינות ינקטו באמצעים המתאימים כדי לבטל אפליה נגד נשים בתחום התעסוקה ולהבטיח זכויות על בסיס שווה (פירוט הזכויות בתתי-סעיפים).
2. General Comments
   1. General Recommendation No. 13: Equal Remuneration for Work of Equal Value, 1989
      1. כללי – למרות שהעיקרון של שכר שווה עבור עבודה שווה התקבל בחקיקה של מדינות רבות, יש עדין צורך לפעול כדי להבטיח את יישום העיקרון הלכה למעשה.
      2. סעיפים 1-3 – צעדים מומלצים שעל המדינות לנקוט כדי לממש את העיקרון של שכר שווה עבור עבודה שווה.
   2. General Recommendation No. 19: Violence against Women, 1992
      1. סעיף 7 (h) – אלימות נגד נשים, מפלה ופוגעת בין השאר בזכות לתנאים צודקים והוגנים במקום העבודה.
      2. סעיף 17 – שוויון בתעסוקה יכול להיפגע קשות כאשר נשים עוברות אלימות מגדרית מסוימת, כגון הטרדה מינית במקום העבודה
   3. General Recommendation 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 8 – כשהמדינות מגבילות את הכשרות המשפטית של הנשים הם שוללים מהאישה את הזכות לשוויון עם גברים ומגבילים את יכולת הנשים לפרנס את עצמן ואת התלויים בהן.
   4. General Recommendation No. 25: Temporary Special Measures, 2004 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 9 – שוויון בתוצאות ברמות הכנסה שוות לנשים וגברים.
   5. General Recommendation No. 26: Women Migrant Workers, 2006
      1. סעיף 15 – עובדות זרות עלולות לקבל שכר נמוך יותר מגברים, או לא לקבל שכר כלל, בגלל אפליה על בסיס מגדר.
      2. סעיף 21 – בחלק מהמדינות יש הגבלה על פנייה של עובדות זרות למערכת המשפט על מנת לקבל סעדים על תנאי עבודה מפלים, תעסוקה מפלה או אלימות מגדרית.
      3. סעיף 26, פסקה (a) – על מדינות היעד לוודא כ סוגי הויזה לא מפלים בעקיפין עובדות זרות על-ידי הגבלת אשרות העבודה שלהן למקצועות בהן גברים שולטים או על-ידי שלילת מקצועות בהן נשים שולטות.
      4. סעיף 26, פסקה (b) – הגנה משפטית על זכויות עובדות זרות. יש לוודא כי לעובדות זרות הגנה שווה וזכויות עובדים שוות כמו לשאר העובדים במדינה.
   6. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 19 – מעסיקים רואים נשים מבוגרות כלא רווחי להשקיע בהכשרתם ואין להן הזדמנות שווה ללמוד את טכנולוגית מידע חדשה.
      2. סעיף 20 – נוטים לשלם פחות לנשים מבוגרות מלגברים על אותה עבודה. יתר על כן, אפליה מגדרית בתעסוקה לאורך כל חייהם בעלת השפעה מצטברת בגיל מבוגר יותר.
      3. סעיף 24 – ייתכן ונשים מבוגרות לא יכולות להרשות לעצמן אוכל מתאים, בין השאר לאור אפליה בתעסוקה, בביטחון סוציאלי ובגישה למשאבים.
      4. סעיף 41– על המדינות לקדם את השתתפות נשים מבוגרות בשוק התעסוקה, ללא אפליה על בסיס גיל או מגדר.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 27, פסקה 1 – הכרה בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לעבוד, על בסיס שווה עם אחרים. התייחסות לאמצעים שעל המדינה לנקוט בהם כדי לקדם ולהבטיח את הזכות.
   2. סעיף 27, פסקה 1 (a) – על המדינות לאסור בחקיקה אפליה על בסיס נכות בכל הנוגע לתעסוקה ותנאי תעסוקה.
   3. סעיף 27, פסקה 1 (b) – על המדינות להגן בחקיקה על זכותם השווה של אנשים עם מוגבלויות לתנאים צודקים והוגנים של עבודה, כולל שוויון הזדמנויות ותשלום שווה תמורת עבודה שווה.
   4. סעיף 27, פסקה 2 – המדינות יבטיחו כי אנשים עם מוגבלויות מוגנים באופן שווה מפני עבדות, שעבוד ועבודה כפויה.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Application Nos. 9214/80; 9473/81; 9474/81: Abdulaziz, Cabales and Balkandali v. the United Kingdom, 1985
      1. פסקה 10 – רקע. עתירה בטענה לאפליה על בסיס גזע ומגדר: מספר נשים מבריטניה שנדחתה בקשתן לאפשר לבעליהן, בעלי אזרחות ומוצא שונה, להצטרף עליהן בבריטניה.
      2. פסקה 75 – אכן יש חוקים שונים החלים על מהגרים ממין זכר, כאשר הרציונאל המנחה הוא שיותר סביר שאלו יחפשו עבודה ובהתאם תהיה להם השפעה גדולה יותר על שוק העבודה. העותרות טוענות שממשלה מתעלמת מהשינוי בתפקיד האישה בחברה המודרנית.
      3. פסקאות 77-79 – לפי הועדה אין סיבה מוצדקת ליחס השונה בין נשים וגברים בכל הנוגע להגירה ומדובר באפליה על בסיס מגדר. לאור חשיבות שוויון בין המינים לא ניתן להכליל שוני זה תחת מרחב התמרון שנתון לממשלה.
2. בית הדין האירופי לצדק (ECJ)
   1. Case No.450/93: Kalanke v. Freie Hansestadt Bremen, 1995
      1. פסקאות 17-23 - נידונה חקיקה שנתנה עדיפות אוטומטית לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, וכשפחות ממחצית העובדים במשרות דומות הן נשים. נפסק שאמנם יש אפשרות להעדיף נשים בשוק העבודה בכדי לקדם את השוויון אך מדיניות שנותנת עדיפות מוחלטת, ללא תנאים, לנשים היא מוגזמת ופוגעת בעיקרון השוויון בין המינים.
   2. Case No. 409/95: Marschall v. Land Nordrhein-Westfalen, 1997
      1. פסקאות 32-35 והכרעת בית המשפט: נידונה חקיקה שנתנה עדיפות לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות הענקת עדיפות דווקא לגבר. הוחלט שמכיוון ואין עדיפות אוטומטית לנשים, אלא יש אפשרות לשיקול דעת במקרה הספציפי, תוך התחשבות בנסיבות הסובייקטיביות, ההעדפה שניתנת לנשים לא מהווה אפליה.
   3. Case No. 407/98: Ahamsson and Leif Anderson v. Elisabet Fogelqvist, 2000.
      1. הכרעה – חקיקה שקבעה שבמקרה שיש שני מועמדים ממינים שונים למשרה מסוימת יש לתת את המשרה למועמד מהמין הפחות מיוצג אם הוא יכול למלא את המשרה בצורה מספקת, גם אם המועמד השני בעל כישורים עדיפים, אלא אם למועמד השני יש כישורים עדיפים בצורה קיצונית שמצדיקים חריגה מהכלל. נקבע שכלל כזה פוגע בשוויון בין המינים מכיוון שבפועל התוצאות של הכלל היו בלתי פרופורציונאליות לטובת המין שיוצג פחות.
   4. Case No. 158/97: Badeck and Others v. Hessischer Ministerpräsident, 2000
      1. פסקה, 44: ניתן לקבוע כלל ארצי לפיו, לאור התוכנית לקידום מעמד האישה במשרות זמניות בשירות האקדמי ובמשרות עוזרים אקדמאים, יהיה מינימום של ייצוג נשי שיהיה שווה לפחות לאחוז הנשים בקרב הבוגרים, בקרב מחזיקי התארים מתקדמים ובקרב מספר הסטודנטים בתחום.
      2. הכרעה: התייחסות לשאלות של ייצוג נשים בשירות הציבורי, בתחום האקדמאי, בוועדי עובדים, בגופים אדמיניסטרטיביים ובהכשרות מקצועיות.

הזכות לביטחון סוציאלי

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 22 - כל אדם זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות, הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 3, סעיף 9 - הכרה בזכותו של אדם לביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח סוציאלי.
   2. חלק 3, סעיף 10, פסקה 3 – יינקטו אמצעי הגנה וסיוע מיוחדים נגד ניצול כלכלי וחברתי למען ילדים ובני נוער, בלא כל אפליה.

1. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיפים 28-29 ו-33 – חשיבות הזכות לביטחון סוציאלי והזכות לסטנדרט חיים נאות לאנשים עם מוגבלויות.
   2. General Comment No.6: The Economic, Social and Cultural Rights of Older Persons, 1995
      1. סעיף 26 – לפי סעיף 9 לאמנה, הזכות לביטחון סוציאלי ניתנת לכל.
   3. General Comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 26 – לכל אדם זכות לביטחון סוציאלי וגישה שווה לשירותיים סוציאליים. יש להבטיח להשוות את גיל הפרישה ולהבטיח לנשים תוכניות פנסיה שוות במגזר הפרטי וציבורי.
   4. General Comment No. 19: The Right to Social Security, 2007
      1. סעיף 2 – הזכות לביטוח לאומי כולל זכות הגישה להטבות ללא אפליה.
      2. סעיפים 4 ו-40 – המדינות חייבות לנקוט באמצעים יעילים בהתאם למקסימום המשאבים הזמינים, כדי לממש את הזכות לביטחון לאומי ללא אפליה.
      3. סעיף 9 – הזכות לביטחון סוציאלי כוללת את הזכות להגנה שווה מסיכונים סוציאליים ותלות.
      4. סעיף 21 – שיירים ויתומים לא יכולים להישלל מביטוח לאומי על בסיס אפליה אסורה.
      5. סעיף 22 – הלימות – במתן הטבות ביטוח לאומי על המדינות לכבד את עקרונות זכויות האדם ועיקרון אי-האפליה.
      6. סעיף 23 – כל האנשים צריכים להיות מכוסים על-ידי ביטוח לאומי ללא אפליה.
      7. סעיפים 29-30 – החובה של המדינות להעניק את הזכות לביטוח לאומי ללא אפליה ובאופן שווה לנשים ולגברים. כולל ביטול אפליה על בסיס אסור שקיימת דה-פקטו.
      8. סעיף 31 – בעוד שהזכות לביטחון סוציאלי נתונה לכל, על המדינות לתת תשומת לב מיוחדת לקבוצות ויחידים שבאופן מסורתי מתקשים בהפעלת זכות זו.
      9. סעיף 32 – שוויון בין המינים בזכות לביטון סוציאלי.
      10. סעיף 39 – עקורים לא צריכים לסבול מאפליה בהנאה מהזכות לביטוח סוציאלי ועל המדינות להבטיח שוויון בגישה לתוכניות והטבות ביטוח לאומי.
      11. סעיף 44 – החובה לכבד כוללת, בין השאר, חובה להימנע מהגבלת הגישה השווה לביטוח לאומי.
      12. סעיפים 45-46 – החובה להגן כוללת , בין השאר, חובה למנוע מצדדים שלישיים את האפשרות להגביל גישה שווה לביטוח סוציאלי. גם את השירות הופרט אין להתפשר על השוויון.
      13. סעיף 59, פסקה b– בליבת הזכות החובה להבטיח גישה שווה למערכות ביטוח סוציאלי על בסיס שוויוני, ולקבוצות מוחלשות בפרט.
      14. סעיף 62 – על המדינות להראות שהן מבטיחות את הזכות ללא אפליה ועל בסיס שוויון מגדרי.
      15. סעיפים 67 ו-69 – על תוכניות ביטוח סוציאלי לכבד את עקרונות אי-האפליה ושוויון בין המינים.
   5.  General Comment No. 20: Non-Discrimination in Economic, Social and Cultural Rights (תרגום לעברית)
      1. סעיף 29 – חל איסור על אפליה על בסיס גיל. הוועדה מדגישה את הצורך להתייחס לאפליה נגד קשישים החיים בעוני עם גישה לא שווה לקצבאות זקנה.
2. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 2010
      1. סעיפים 459-462 – סקירת פסיקות בית המשפט העליון בעתירות בהן טענו להקצאת הטבות כלכליות מפלה.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2011 (תרגום לעברית)
      1. פסקה 17 - הועדה מביעה חוסר שביעות רצון מפגיעה בזכותם של פלסטינים המתגוררים במזרח ירושלים לביטחון סוציאלי, הועדה מפצירה במדינת ישראל להבטיח כי הזכות לביטחון סוציאלי תינתן באופן שוויוני, בייחוד ליחידים וקבוצות מוחלשות.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 26, פסקה 1- המדינות החברות יכירו בזכותו של הילד ליהנות מביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח סוציאלי.
   2. סעיף 27, פסקה 1 – הרה בזכותו של כל ילד לרמת חיים ההולמת את התפתחותו.

האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 1, סעיף 5, סעיף ה – המדינות שהן צד באמנה ינקטו את האמצעים המתאימים לביעור אפליה גזעית ויבטיחו באופן שווה זכויות הכלכליות, סוציאליות ותרבותיות.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 30: Discrimination Against Non-citizen, 2004 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 15 – שלילת האזרחות לטווח הארוך יכולה ליצור חיסרון בגישה להטבות תעסוקה והטבות חברתיות, ולהפר את עקרונות אי-האפליה של האמנה
   2. General Reccomendation No. 34: Adopted by the Committee Racial discrimination against people of African descent, 2011 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 54 – יש להבטיח גישה שווה לשירותי בריאות וביטוח לאומי לאנשים ממוצא אפריקאי.

אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 3, סעיף 11, פסקה 1ה. – המדינות שהן צד לאמנה יבטיחו על בסיס של שוויון בין גברים ונשים לנשים, את הזכות לביטחון סוציאלי.
   2. סעיף 13, פסקה א – נקיטת אמצעים לביטול אפליה של נשים בתחומי החיים הכלכליים והחברתית, במטרה להבטיח על בסיס שווה זכויות כמו קצבאות משפחה.
   3. סעיף 14, פסקה 2(ג) – ביטול האפליה נגד נשים באזורי הכפריים במטרה להבטיח, הנאה ישירה ועל בסיס שווה מתוכניות ביטוח סוציאלי
2. General Comments
   1. General Recommendation No. 13: Equal Remuneration for Work of Equal Value, 1989
      1. כללי – אחוז גבוה מהנשים במדינות החברות באמנה עובדות ללא תשלום, ביטחון סוציאלי והטבות סוציאליות בחברות שברך כלל בבעלות בן משפחה זכר.
   2. General Recommendation No. 18: Disabled Women, 1991
      1. כללי – הועדה ממליצה להתייחס בדוחות של המדינות לאמצעים הננקטים כדי להתמודד עם המצב המיוחד של נשים עם מוגבלויות, כולל אמצעים מיוחדים להבטחת גישה שווה לחינוך ועבודה, שירותי בריאות וביטחון סוציאלי, ולהבטיח כי הן יכולות להשתתף בכל תחומי החיים החברתיים והתרבותיים.
   3. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 24 – ייתכן ונשים מבוגרות לא יכולות להרשות לעצמן אוכל מתאים, בין השאר לאור אפליה בתעסוקה, בביטחון סוציאלי ובגישה למשאבים.
      2. סעיף 43 – יש להבטיח כי לנשים מבוגרות יש גישה נאותה להטבות חברתיות וכלכליות ולשירותי הסיוע ההכרחיים.
      3. סעיף 44 – על המדינות להבטיח קצבאות, על בסיס שווה, לאנשים ללא פנסיה או עם הבטחת הכנסה שאינה מספיקה.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 28, סעיף 2 – הכרה בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לביטחון סוציאלי, ללא אפליה על בסיס מוגבלותם. פירוט הצעדים שעל המדינות לנקוט בהם כדי להבטיח זכות זו.
   2. סעיף 28, סעיף 2 (e) – על המדינות להבטיח גישה שווה של אנשים עם מוגבלויות להטבות ותוכניות פנסיה.

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. ועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. Communication No. 172/1984: S.W.M v. Netherland, 1984
      1. פסקה 12.4 – למרות שסעיף 26 מחייב לקבוע איסור אפליה בחוק, אין הוא מכיל התחייבות לגבי נושאים אחרים שניתן לקבוע בחקיקה, כמו ביטחון סוציאלי. אולם, כאשר במדינה נקבע חקיקה שכזו היא כפופה לסעיף 26 לאמנה.
   2. Communication No. 212/1986: P. P. C. v. Netherlands, 1990
      1. פסקה 6.2 – למרות שכבר נפסק בעבר כי סעיף 26 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות (שוויון בפני החוק) חל גם על הזכות לביטוח סוציאלי, אין הסעיף חל על הבדל בתוצאות הנובע מיישום כללים משותפים בחלוקת הטבות.
   3. Communication No.182/1984: Zwaan-de Vries v. the Netherlands, 1987
      1. סעיפים 14-15 – החוק ההולנדי מחיל שוויון זכויות וחובות על שני בני הזוג בכל הנוגע להכנסתם המשותפת. אולם, הקביעה כי על אישה נשואה להוכיח שהיא המפרנסת כדי לקבל הטבות, דרישה שאינה חלה לגבי גברים, מהווה אפליה. מציב את האישה בעמדת נחיתות ביחס לגברים נשואים ושולל ממנה הטבה סוציאלית על בסיס שווה לגברים.
   4. Communication No. 180/1984: L.G Danning v. The Netherlands, 1990
      1. פסקה 12.5 – השאלה הנבחנת – האם בחקיקה המבטיחה ביטוח סוציאלי מפרה את איסור האפליה בפני החוק לפי סעיף 26?

סעיף 14 – לפי הועדה, ההבחנה בין זוגות נשואים ללא נשואים מבוססות על קריטריון אובייקטיבי וסביר. על-ידי בחירה שלא להתחתן המבקש לא דרש מעמד מלאה הכולל את החובות והאחריות של זוג נשוי ולכן גם לא זכאי להטבות שמקנה הדין ההולנדי לזוגות נשואים.

1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
   1. Application No. 17371/90: Gaygusuz v. Austria, 1996
      1. רקע – עתירה של אזרח תורכי שעבד באוסטריה במשך שנים רבות, ונדחתה בקשתו לסיוע חירום (סוג של סיוע סוציאלי) כמקדמה על חשבון הפנסיה שלו מכיוון של אזרח אוסטריה. בעתירה טען כי ההבחנה בין אזרחי אוסטריה למי שאינו אזרח אינה מוצדקת והדבר מהווה אפליה.
      2. פסקה 42 – לפי בית המשפט כאשר ישנה הבחנה על בסיס אזרחות, על המשיב נטל הוכחה כבד כדי להוכיח שיש לכך סיבה מוצדקת ולא מדובר באפליה.
      3. פסקאות 45 -50 – המדינה טענה כי השוני ביחס מתבסס על העובדה שלמדינה יש אחריות מיוחדת כלפי אזרחיה. אולם לפי בית המשפט, לאור העובדה שהעותר היה תושב, עבד באוסטריה כדין ושילם מסים כנדרש. לאור העובדה שהסירוב מתבסס על שיקול האזרחות באופן בלעדי, לפי בית המשפט היחס השונה לאנשים שאינם אזרחי אוסטריה לא מבוסס על "סיבה אובייקטיבית וסבירה" והדבר מהווה אפליה.
   2. Applications No. 65731/01 and 65900/01: Stec and Others v. the United Kingdom, 2006
      1. פסקה 66: ההבדל בגיל הפנסיה, בין נשים לגברים, בבריטניה נועד לתקן את מצבן הכלכלי הנחות של נשים. לכן ההבדל מוצדק וסביר על בסיס זה, עד שהמצב החברתי-כלכלי ישתנה ולא יהיה עוד צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים. לכן, אין היחס הלא שוויון של המדינה חורג מגבולות הסביר ואין הדבר מהווה אפליה (העותרת הייתה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בעקבות פציעה, שנפסקה בהגיעה לגיל 60, והוחלפה בפנסיה. עתרה בטענה לאפליה בהטבות הסוציאליות לאור גיל פנסיה שונה לנשים ולגברים).
   3. Application No. 77728/01: Luczak v. Poland, 2007
      1. פסקאות 54-60– אפליה על בסיס אזרחות במתן הטבות סוציאליות (חקלאי צרפתי בפולין שלא הסכימו לקבל אותו לתכנית ביטוח לאומי לחקלאים בגלל שהוא לא פולני. נקבע שבגלל שהוא גר בפולין ומשלם מיסים למדינה אי הקבלה מהווה אפליה). (ראה גם: Application No. 17371/90: Gaygusuz v. Austria, 1996).

הזכות לתנאי חיים נאותיים

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 25- כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 3, סעיף 11, פסקה 1 - הכרה בזכותו של כל אדם לרמת חיים נאותה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 4: The Right to Edequte Housing, 1991
      1. סעיפים 6 ו-9 - יש להקנות את הזכות לדיור ללא אפליה.
   2. General Comment No.6: The Economic, Social and Cultural Rights of Older Persons, 1995
      1. סעיפים 10-12 – הזכויות באמנה מובטחות גם לאוכלוסיה המבוגרת וחל איסור על אפליה על בסיס גיל.
      2. סעיף 32 – לאנשים מבוגרים נתונה גם הזכות לתנאי חיים נאותים, סעיף 11 לאמנה.
   3. General Comment No. 12: The Rights to Adequate Foos, 1999
      1. סעיפים 18 ו-26 - איסור אפליה בזכות הגישה למזון.
   4. General Comment No. 15: The Right to Water, 2003
      1. סעיף 1 – על המדינות לאמץ אמצעים אפקטיביים ליישום הזכות למים, ללא אפליה.
      2. סעיפים ו-12(c)-16 - איסור אפליה במימוש הזכות למים ונגישות של כל האנשים בתחומה של המדינה, ללא אפליה, למים ומתקני מים, תוך מתן דגש על אוכלוסיות מוחלשות.
      3. סעיף 17 – על אף שהאמנה מתייחסת למימוש הדרגתי של הזכות, היא גם מחייבת חובות מיידיות כמו מימוש הזכות למים ללא אפליה מכל סוג שהוא.
      4. סעיף 48 - תכניות ממשלתיות לסיפוק מים צריכה לכבד, בין היתר, את עיקרון אי-האפליה והשתתפות שוויונית של האוכלוסייה.
   5. General Comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 28 – הזכות לתנאי חיים נאותים - לנשים זכות שווה להחזיק, להשתמש או להיות בעלות מקרקעין; זכות גישה שווה לאמצעי יצור מזון.

1. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 2010
      1. סעיפים 446-458 – פירוט הצעדים שננקטו כדי להתמודד אפליה בדיור לאוכלוסיה הערבית
2. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2003
      1. סעיף 16 – הוועדה מודאגת כי הדגש על מדינה יהודית מעודד אפליה של לא יהודים כפי שמתבטא בשיעורי האפליה הגבוהים שלהם וחוסר הגישה לתנאי חיים בסיסיים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 27, פסקה 1 – הרה בזכותו של כל ילד לרמת חיים ההולמת את התפתחותו.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 28, סעיף 1 – המדינות מכירות בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לרמת חיים נאותה וינקטו בצעדים המתאימים כדי להבטיח ולקדם את מימוש זכות זו ללא אפליה על בסיס נכות.
   2. סעיף 28, סעיף 2 (a) – על המדינות להבטיח גישה שווה של אנשים עם מוגבלויות למים נקיים ולשירותים ומכשירים המתאימים לסיוע בצרכים העולים מהמוגבלות.

אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW)

1. General Comments
   1. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 24 – ייתכן ונשים מבוגרות לא יכולות להרשות לעצמן אוכל מתאים, בין השאר לאור אפליה בתעסוקה, בביטחון סוציאלי ובגישה למשאבים.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי