הצגת מקור

== אומרים לנו שהיה סקס אחר: מגדר ומיניות בעולם הקדם מודרני  ==

מאז מחקרו החלוצי של מישל פוקו על תולדות המיניות, רבים הם החוקרים שהדגישו את ההבדלים התהומיים בין תפישות המיניות בעולם הקדם מודרני (ועל אחת כמה וכמה – בעולם הקדם נוצרי) לבין התפישות המקובלות בימינו. אחדים מהם, דוגמת דיויד הלפרין (David Halperin), הרהיבו עוז לטעון כי העולם היווני רומי היה חסר תפישת מיניות (sexuality) מלכתחילה, באותה מידה שהעולם המודרני חסר תפישת ”מזוניות“ (dieticity). לעומת זאת, חוקרים אחרים הדגישו את קיומו של קו המחבר בין התפישות הקדם מודרניות לתפישות המודרניות. כך או כך, תחושתנו כדוקטורנטים העוסקים במגדר ומיניות בעולם העתיק היא כי העמקת הדיון בנושא זה טומנת בחובה פוטנציאל של ממש להעשיר ולעדן את העבודה המחקרית של כל אחת ואחד מאיתנו. 

אי לכך, קבוצת הדיון שמה לה למטרה להעשיר את הידע התיאורטי של כל אחד ואחת מן המשתתפים, ולאפשר לנו לבחון, בזמן אמת ובמסגרת ידידותית ותומכת, את ישימות כל אחד מן הכלים התיאורטיים על מחקרנו ההיסטורי. כמאמר שירה של יונה וולך, נקיים דיון פתוח ומשוחרר אם אמנם היה סקס אחר, אם כן במה היה הוא כל כך אחר, ועד כמה אחרות זאת (ככל שקיימת) משפיעה על השחזורים ההיסטוריים המוצעים על ידינו. 

<br> 

<span style="color: rgb(128, 128, 0);">'''פרטים והצטרפות:'''</span><br> 

החברותא נפגשה אחת לחודש, למשך שעתיים וחצי כל פעם, בהר הצופים. שעתיים הוקדשו לדיון בחומר שעל סדר היום, רבע שעה לאתנחתא אמנותית, ורבע שעה להפסקה.&nbsp; 

'''[mailto:timaeus@mscc.huji.ac.il יונתן כהנא], החוג למדע דתות ''' 

'''[mailto:ariadne_kon@yahoo.com אריאדנה קונסטנטינו], החוג ללימודים קלאסיים''' 

<br> 

'''מפגשים:''' 

<u>מפגש ראשון (19.1.12)</u> 

השעה הראשונה הוקדשה להיכרות בין משתתפי החברותא. לאחר שמרכזי הקבוצה הציגו את עצמם, את החברותא ואת מטרותיה, נתבקשו כל אחת ואחד מן המשתתפים לספר מעט על מחקרן\ם, על הסיבות שהניעו אותם\ן להצטרף, ועל ציפיותיהן\ם מן החברותא. מאחר שבמהרה התברר כי מדובר בקבוצה מגוונת מאד מבחינת תחומי ותקופות המחקר, נתבקשו המשתתפים להביא הצעות ספצפיות למחקרים שידונו במפגשים. 

במסגרת האתנחתא האומנותית קראנו מספר קטעים מתוך הרביו הסאטירי של חנוך לוין "מלכת אמבטיה", ויחד תהינו עד כמה ובאיזה אופן ניתן היה להשתמש בטקסט מעין זה, שמטרתו המוצהרת הינה סאטירה פוליטית, כדי ללמוד משהו על מגדר ומיניות בישראל של שלהי שנות הששים ותחילת שנות השבעים. מבחינה השוואתית, מדובר בהליך כמעט שגור אותו אנו מבצעים בטקסטים קדם מודרניים.<br> 

בשעה השנייה פנינו לדיון במאמר המרתק, מאיר העיניים (והמרגיז לעיתים, יש להודות) הבא: 

Holt N. Parker, "The Myth of the Heterosexual: Anthropology and Sexuality for Classicists." ''Arethusa'' 34 (2001): 313-62. 

<br> 

<u>מפגש שני (16.2.12)</u> 

<u></u>השעה הראשונה הוקדשה לדיון במאמרו של דיויד הלפרין, בו מובאת בין השאר הטענה כי דיון במיניות (Sexuality) בעולם העתיק שקול לדיון ב"מזוניות" (Dieticity) בעולם המודרני. הכוונה היא לפרק הראשון מתוך 

David Halperin, ''One Hundred Years of Homosexuality''. New York: Routledge, 1990. 

באתנחתא האומנותית צפינו במספר דוגמאות של כדים יוונים מן התקופה הקלאסית, תוך כדי בחינה של שני נושאים עיקריים: תיאור של זוגות אוהבים גברים ושאלת ההבדל, או העדרו, בין גילם של בני הזוג, וכן בחינה השוואתית של סצנות לבוש גבריות ונשיות. 

בשעה השנייה התחלנו את הדיון בכרך השני של "תולדות המיניות" למישל פוקו; דנו בפרקים העוסקים בפרובלמטיזציה המוסרית של התענוגות ובדיאטטיקה. 

<br> 

<u>מפגש שלישי (22.3.12)</u> 

בשעה הראשונה חתמנו את הדיון בספרו של פוקו, תוך כדי תשומת לב מיוחדת לפרק העוסק ב"כלכלה," המתייחס ליחס בין הגבר לאישה ביוון הקלאסית, אל מול הפרק "ארוטיקה," העוסק ביחס בין הגבר האוהב לנער המאהב. ההתיחסות לפרק "אהבת אמת" החותם את הספר לוותה בדיון השוואתי על המשכיות התמה האפלטונית המוצגת בו אל תוך הנצרות, והשינויים הניכרים בה במסגרת זו. 

האתנחתא האומנותית הוקדשה לצפייה במספר עיבודים לבמה של סונטות שייקספיריות, תוך שימת לב למערך המגדרי המורכב והמאתגר המוצג בעיבודים אלו. 

בשעה השנייה התחלנו את הדיון בספרה של ברנדט ברוטן על אהבה בין נשים בעולם העתיק: 

&nbsp;Bernadette J. Brooten, ''Love Between Women: Early Christian Responses to Female Homoeroticism''. Chicago: University of Chicago Press, 1996. 

הדיון התמקד בראש ובראשונה בדרך בו ממקמת ברוטן את מחקרה: סירוב לדיכוטומיות בין מיניות עתיקה ומודרנית מחד, וניסיון להתוות מודל של המשכיות תוך כדי שינוי מאידך. <br> 

<br> 

<u>מפגש רביעי (19.4.12)</u> 

חלקו הראשון של המפגש הוקדש לדיון בחומר המגוון והעשיר הנוגע לאהבה בין נשים בעולם העתיק, כפי שסוקרת אותו ברוטן בספרה. דנו בעדויות האסטרולוגיות והרפואיות מן העולם הלא נוצרי, ולאחר מכן באיגרתו של פאולוס אל הרומים ובכתבים הנוצרים המוקדמים הדנים בנושא. התייחסנו גם לעדויות שמביאה ברוטן בנוגע לנישואים בין נשים במצריים בתקופה הרומית, ובהשלכות האפשריות שיש לעדויות אלו על הבנת אופיה של המשיכה המינית בעולם העתיק.<br> 

במהלך האתנחתא האומנותית צפינו בשני קטעים העוסקים בגוף ה"ממשי" מחד ובהבנייתו המגדרית והמינית מאידך. 

בחלק השני של המפגש דנו בתגובות הרבות לספרה של ברוטן כפי שקובצו ב 

GLQ Forum, "Lesbian Historiography Before the Name?" G''LQ: Journal of Lesbian and Gay Studies'' 4 (1998): 557-630. 

התייחסנו במיוחד לדבריהם של דיויד הלפרין, אן פלגריני וקן סטון, תוך הקדשת תשומת לב גם למימד ההיסטורי של הביקורת (קרי: אמינות השחזור ההיסטור המוצע על ידי ברוטן) וגם למימד הפוליטי שלה (עד כמה השחזור ההיסטורי מושפע ומשפיע, או צריך להשפיע, על הבנתנו את המיניות המודרנית).<br> 

<br> 

<u>מפגש חמישי (7.6.12)</u> 

מפגש זה הוקדש לדיון בבעיות מתודולוגיות בחקר מגדר ומיניות. התייחסנו לחיבורים הבאים של גייל רובין וג'ודית באטלר: 

Gayle Rubin, "Thinking Sex: Notes for a Radical Theory of the Politics of Sexuality." Pages 267-319 in ''Pleasure and Danger:‎ Exploring Female Sexuality''. Edited by Carol S. Vance. Boston: Routledge and Kegan Paul, 1984.<br> Judith Butler, ''Gender Trouble:‎ Feminism and the Subversion of Identity''. New York: Routledge, 1990 

הדיון סבב בעיקר סביב השאלות עד כמה ובאיזה אופן נכון ליישם את תובונותיהן של חוקרות מגדר מודרניות בחקר העולם הקדם מודרני. 

במהלך האתנחתא צפינו בשלושה קטעים העוסקים בפרודיה ביצועית של גבריות מערבית ולא מערבית, וזאת על רקע הדיון בתפישת הביצועיות אצל באטלר. 

<br> 

<u>מפגש שישי (28.6.12)</u> 

במפגש זה עברנו לדון במיניות ומגדר בימי הביניים, וזאת באמצעות דיון בדמות המחלן מתוך <u>סיפורי קנטרברי</u> לג'אופרי צ'וסר. עסקנו בשני המחקרים הבאים: 

Henry Ansgar Kelly, "The Pardoner's Voice, Disjunctive Narrative, and Modes of Effemination." Pages 411-444 in ''Speaking Images''. Edited by Robert F. Yeager and Charlotte C. Morse.&nbsp; Asheville, N.C.: Pegasus Press, 2001. 

Alastair Minnis, "Chaucer and the Queering Eunuch," ''New Medieval Literatures'' 6 (2003):107-128. 

באתנחתא צפינו במספר יצירות אומנות מימי הביניים ועד ימינו המתייחסות לדמות המחלן בפרט ולסיפורי קנטרברי בכלל, ותהינו עד כמה המיניות הלא סטנדרטית של דמות זאת משתקפת ביצירות. 

<br> 

<u>מפגש שביעי (12.7.12)</u> 

המפגש הוקדש לדיון במיניות ומגדר בראשית בעת החדשה. הדיון סבב סביב ארבעת המחקרים הבאים: 
<div style="direction:rtl">Edward Behrend-Martínez, "Manhood and the Neutered Body in Early Modern Spain," ''Journal of Social History ''38, (2005): 1073-1093.<br> </div><div style="direction:rtl">Cristian Berco, "Producing Patriarchy: Male Sodomy and Gender in Early Modern Spain," ''Journal of the History of Sexuality'' 17(2008): 351-376</div><div style="direction:rtl">Marjorie Garber, "Forward: The Marvel of Peru,"in Catalina De Erauso, ''Lieutenant Nun: Memoir of a Basque Transvestite in the New World ''(Boston: Beacon, 1996), vii-xxiv</div><div style="direction:rtl">Sherry Velasco, ''Lesbians in Early Modern Spain ''(Nashville, Vanderbilt University Press, 2011), 68-83</div><div style="direction:rtl">התייחסנו בעיקר לכך שהבעיתיות בשימוש בקטגוריות מיניות ומגדריות מודרניות נותרת (כמעט) על כנה גם בדיון בעת החדשה המוקדמת, ולשאלה האם ברקו אכן מוכיח את טענתו כי מעשה סדום בספרד של העת החדשה המוקדמת היה כלי לשימור וחיזוק המערך הפטריארכלי.</div><div style="direction:rtl">האתנחתא הוקדשה הפעם לשירה יוונית מודרנית ולדרכים השונות לביצועה.</div><div style="direction:rtl">&nbsp;</div><div style="direction:rtl"></div><div style="direction:rtl"><u></u></div><div style="direction:rtl"><u>מפגש שמיני (26.7.12</u>)</div><div style="direction:rtl">מפגש זה הוקדש לדיון בתקופה המודרנית ולסיכום. </div><div style="direction:rtl">ראשית, דנו בסיפור "הנעלם" מתוך הקובץ "עיר ומלואה" של ש"י עגנון, והתייחסנו לדרכים השונות בהם ניתן לקרוא את הסיפור ואת שעובר על הדמויות המרכזיות בו.</div><div style="direction:rtl">לאחר מכן, ערכנו ביקורת עמיתים על מחקר שנכתב על ידי אחד המשתתפים בחברותא, המשווה בין מיניות עתיקה למיניות (פוסט) מודרנית.</div><div style="direction:rtl">באתנחתא שבנו לדון בתרבות הישראלית עימה פתחנו את המפגשים, והתייחסנו למערכון "הסיידים" של הגשש החיוור, שנכתב על ידי יוסף היבלום. התייחסנו לדמותו של ד"ר ליכטיג בר-זוהר במערכון ולקשר המורכב בין מיניות הדמות ללאומיותה.<br> </div> 
<br> '''משתתפים קבועים''' 

עמרי בן-יהודה, החוג לספרות עברית ופורום אירופה 

יעל יונג, החוג לתולדות האמנות 

יונתן כהנא, החוג למדע הדתות 

קטי מייקלס, החוג להיסטוריה 

יונתן סטבסקי, החוג לספרות אנגלית 

אריאדנה קונסטנטינו, החוג ללימודים קלאסיים 

<br> 

<br> 

<br> 

<br> 

<br> 

<br>