3/11

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השתתפו: דרור קוכן (מזרח אסיה), אביגיל פרדמן (מדיניות ציבורית), ד"ר מילכה דונחין (בריאות הציבור, הדסה), שני אלפסי-קקון (מדע המדינה, חיפה), סאמי ראשיד (משפטים), יהודית קורן (מדעי המדינה), רון (ג"ג ולימודים עירוניים) ורונית (משפטים).

את הפגישה הראשונה של הקבוצה פתח פרופ' רוני אלנבלום מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, בהרצאה שנועדה לתת פרספקטיבה רחבה מנסיונו של חוקר ערים מנוסה, העושה שימוש בשיטות מחקר היסטוריוניות. בחלק השני של הפגישה ערכנו היכרות עם פרויקט ערים בריאות המנוהל על ידי ד"ר מילכה דונחין. סיימנו בהיכרות ותיאום ציפיות.


מושג השינוי

פרופ' רוני אלנבלום טען כי שינוי הוא הדבר הבולט ביותר שמתרחש בערים וסיפר על קבוצת מחקר שפעלה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, תחת הכותרת The concept of change. היסטוריונים נוהגים לאפיין ערים לפי תקופות - ימי הביניים, למשל. קבוצת המחקר לעומת זאת עסקה במחקר של ערים בתקופות מעבר. השאלה היתה האם יש דבר כזה עיר איסלאמית? הגיעו למסקנה שהשאלה לא מעניינת. מעניין לדבר על השינוי, על התהליך. ניסו לדבר על היסטוריה נרטיבית שחסרה להתפתחות הרעיון של עיר איסלאמית. התעניינו בתהליך ובנקודת המשבר. אפרופו ג'יין ג'ייקובס דיברו על העיר כמקום שבו אנשים ורעיונות נפגשים, מה קורה למיעוט בתוך העיר וכו'. שיתוף הפעולה בין החוקרים הניב עשיה רבה, מענקי מחקר וכו' והיה פורה מאוד ברמה האישית ובכלל. הקבוצה ארגנה שלושה כנסים בשנת פעולתה שעסקו בלידת ערים, בשלב שבין הרס לחורבן (מה קורה לעיר אחרי כיבוש, למשל), ובמושג השינוי. מצאו למשל שהעיר לא נהרסת בגלל כיבוש - כדי שתדעך צריכה עיר לאבד את הרלבנטיות שלה מבחינה כלכלית ותרבותית.

בתוך החקירה של תעודות מהמאה ה-11 שנתגלו במצרים, במסגרת פרויקט מחקר של אלנבלום שנבע מהקבוצה, התגלה לו שמים זו סוגיה חשובה הרבה יותר מכפי שהיה ידוע לגבי תוחלת של ערים. הטענה בספרות היתה שברומא מקורות המים אבדו בגלל שאנשים איבדו את הכישורים לתקן את המקורות. טענה דומה נשמעה לגבי ירושלים שדעכה באותו השלב - שנת 1,150 לספירה. ישנן ערים רבות נוספות ששיאן היה במאה ה-11. היה ידוע שהתרבות העירונית בעולם העתיק מבוססת על מים, ובחסרונם העיר קורסת. ההסבר שנמצא מתוך חקירת התעודות איננו ההסבר המקובל: הוא מצא כי באותן שנים רווחו בקו רוחב מסוים שכולל את הערים הארץ ישראליות תופעות אקלימיות קשות של בצורת ואחרות.

מתוך מחקר על המים בירושלים במאה ה-11 נולד ספר ועודו עבודות בעתיד על שקיעות ולידות ועליות מחדש של ערים. פרופ' אלנבלום סיכם עד כמה התעודות ההיסטוריות הן מקור אין בלתו ללמוד על העבר של ערים, ובמידת מה - גם על עתידן.

ערים בריאות

ד"ר מילכה דונחין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה מרכזת בישראל מזה עשרים שנה (בהתנדבות) את הפרויקט הבין-לאומי של "ערים בריאות". התורה של הפרויקט מדברת על מחויבות פוליטית של מנהיגי העיר לדאוג לבריאות לכל + מבוססת על עקרונות אג'נדה 21: הרשות מתחייבת לדאוג לבריאות הציבור של התושבים, על פי ערכי השוויון equity ולפיתוח בר קיימא. מדובר על עבודה בשותפויות בין מגזרים (גם כערך וגם בפועל) ותכנון רציונלי. שיטת העבודה: עושים לכל עיר שבפרויקט פרופיל עירוני. כלומר בוחנים מדדי בריאות - כלליים, סביבתיים, חברתיים, שימוש בשירותים. עושים מיפוי שירותים ולבסוף מגבשים תכניות. על הבסיס הזה בתהליך משותף עם מקבלי ההחלטות בעיר, עובדים לפיתוח הבריאות והקיימות. תכנית העבודה מתבצעת על ידי העירייה, קופת חוילים, בתי ספר, מתנסים וכו'. העיר הנכנסת לפרויקט אמורה למנות מתאם בריאות עירוני וכן ועדת היגוי. חשבו שהפרופיל העירוני יקרה מעצמו, אך בעוד שבחיפה למשל זה עבד בזכות שת"פ עם טכניון, זה לא היה ריאלי במקומות אחרים. על כן הכינו חוברת הנחיות לאיסוף מידע ובכל עיר צוות אנשי מקצוע, חברה פרטית ואחרים אוספים מידע. המידע מבוסס למ"ס ועל בסיסו מכינים סקר כמותני. ע"ב הדוח בונים תכנית. ארגון הבריאות העולמי פיתח תכנית HART ויש מדדים להראות אי-שוויון בין קבוצות. הדברים מקבלים ביטוי גם במפה צבעונית שעושה את העבודה . הנושאים לטיפול יכולים להיות ברמה הוליסטית. למשל, יכולה להיות שכונת מצוקה שהשקיעו בה הרבה אבל בלי שיתוף התושבעים. האוכלוסיה שחשה בדידות רבה ביותר הם גברים צעירים. בעיות עיקריות, למשל, עישון, תאונות דרכים וכו'. משווים בין ערים באותו אשכול הדומות בגודלן. מנסים לשתף את כל המחלקות בעירייה. בפרויקט השתתפו ומשתתפות - פתח תקוה, אשדוד, חולון, נס ציונה, ראשון לציון, חיפה, ירושלים.

כלים אישיים