25/11

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משתתפים: דנה קפלן (סוציולוגיה), אביגיל פרדמן (מדיניות ציבורית), אורי מדר (מסטרנט - ג"ג ולימודים עירוניים), מלכה גרינברג (ג"ג), רון (ג"ג ולימודים עירוניים), רונית (משפטים).

את החלק הראשון של המפגש הקדשנו להיכרות עם עבודות ושיטות המחקר של המשתתפות. בחלק השני של המחקר עסקנו בשאלות "מטה מתודולוגיות" על מחקר עירוני ובמודל החקירה.


שאלות מטה-מתדולוגיות: מה זה שיטות מחקר? מה התוקף של מסקנות של שיטות מחקר שונות? מה זה מדע? מה מאפיין מחקר מדעי? האם יש שיטות מחקר שאינן מייצרות מסקנות מדעיות? מהם הקריטריונים להבחנה בין שיטות מחקר שונות?

קריטריונים להבחנה (לדוגמא) 1. מדעי לא מדעי 2. איכותני כמותני 3. המרחב הבנוי כמשתנה מוסבר או כמשתנה מסביר 4. אנשים בעיר כמשתנה מוסבר או כמשתנה מסביר 5. סיסטמטי לא סיסטמטי (regional) 6. פוזיטיביסטי לא פוזיטיביסטי=מודרני/פוסט מודרני 7. אמפירי/ביקורתי 8. אמפירי-תיאורט 9. קלאסי/פוסטי 10. אינדוקטיבי (case study)(איכותני) – תובנה כוללת/ דדוקטיבי – (כמותני) 11.תיאורי מול נורמטיבי


בנוגע למדעי/לא מדעי דנו בהגדרה של An Introduction to Scientific Research Methods in Geography by Daniel Montello and Paul Sutton (Sage, 2006): The authors contrast scientific and nonscientific way of knowing. "The major nonscientific way of knowing are applied in the humanities, traditionally including history, philosophy, languages, literature art history and so on. The humanities are like science in their logical application of ideas in order to understand reality, specifically the reality of human existence, but for the most part they do not employ systematic empirical observation of reality as does science; instead they often informally analyze texts and other symbolic artifacts of human thought, activity, and culture (unlike the systematic coding of archives). Scientists want general truth (as reflected in their faith in simplicity as guiding principle) while scholars of the humanities want specific truth about people or societies in particular place and times. In addition, humanities scholars are often concerned with promoting ideas about human values and morality that they cannot easily justify objectively or measure quantitatively. A variety of other approaches to knowing are nonscientific because they do not pursue general knowledge of reality, do not apply systematic empiricism, or strongly oppose one or more of the characteristics belief of scientists." (7)

שאלנו האם חשוב לנו להגדיר? האם זה מופיע בטקסט ואם לא? דיברנו על מה זה מחקר משולב – ואם עושים עירוב זה לא פוסל את התוקף? דנה: יש דעה שזה מצוין לעשות ערבוב שיטות והאם אני מודעת למקורות הפילוסופים של השיטות ואיך הם יכולות לדבר ביחד. צריך להזהר מפטשיזים מתודולוגי. אלה לא שיטות שונות אלא זו חלוקה צירית נכונה בין תפיסות פוסט מודרניות לבין תפיסות מודרניסטיות של מחקר. וקשה לעשות מחקר שהוא לא באופן כלשהו פוסט. וצריכים להיות מודעים לזה. השאלה פחות איפה אנחנו מגדירים את עצמנו מבחינה מתודולוגית אלא יותר חשוב הוא מה זה מחקר ביקורתי. זה הבסיס – מה זה אומר לעשות מחקר ביקורתי. למשל אפשר לומר שמחקר נורמטיבי הוא במהות שלו.

אביגיל: בתוך האיכותני יש כל כך הרבה שיטות שזה חשוב לומר זאת יש תרומה ואנטי תרומה האם אתה יכול לא להיות פוסט?


דיברנו על שני מודלים אפשריים לחקירה

תיאוריה – מודל (השערות) – החלה (יישום) – אנליזה של התוצאות (האם מתיישבות עם התיאוריה, הצבעת הסבר ומשמעות – כולל חיזוק התיאוריה). תיאוריות רקע (ביקורתיות) – ראש פתוח – אוספים מידע – מגיעים לתובנות או: בעיה – השערה – מקורות – ניתוח מקורות – משהו מאתגר/מעניין – ניתוח בעיה – משהו מאתגר/מעניין – בחירה מושכלת, סיסטמטית מולטי מודלית של אתרי מחקר שמתגבשים – ואז בלי השערות

דנה – אין לי השערות, כי השערה היא משהו . יש ממצאים ולא תוצאות. אביגיל - יש הבחנה אם זה הצעת מחקר או המחקר. רוצה לראות מה מבחינה מוסרית נכון לספק בעיר אין לי השערה.

כלים אישיים