רגולציה במבט אינטרדיספלינארי – להסתכל על הרגיל בעיניים לא רגילות

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קצת על הקבוצה

השיטה הרגולטורית, כשיטה פוליטית ואדמיניסטרטיבית להסדרת פעולת השוק בידי סוכנויות ייעודיות עצמאיות החלה לקרום עור וגידים בארצות הברית של סוף המאה ה – 19. עם זאת, בישראל התפתחה השיטה הרגולטורית רק בעשורים האחרונים וחקר הרגולציה החל לצבור תאוצה בעשור האחרון.

כדוקטורנטיות לתקשורת, כל אחת מאיתנו בוחנת כיצד רגולציה משפיעה על התרבות הטלוויזיונית ומכאן שאנו מתמקדות אך ורק בזווית זו של הנושא. לפיכך, אנו שואפות להקים קבוצה שתחקור את הנושא בראייה אינטרדיסציפלינרית בה ייטלו חלק סטודנטים אשר עוסקים בחקר הנושא מתחומי ידע אחרים כגון משפטים, כלכלה, מדע המדינה או מדיניות ציבורית. אנו מאמינות שחקר הנושא מהיבטיו השונים יסייע לנו כחוקרות צעירות לגבש נקודת מבט רחבה ומעמיקה יותר על הרגולציה.

מקור המונח רגולציה (ובעברית אסדרה) הינו לטיני ומשמעותו המילולית היא להפוך לרגיל, להסדיר או לקיים בשגרה. אנו מקוות שהקבוצה שלנו תוכל להסתכל על הרגיל, השגרתי, הקיים והמסודר בעיניים לא רגילות ומי יודע מה נוכל לראות?

הקבוצה תיפגש פעם בחודש וכל מפגש יוקדש לדיון במקרה מבחן אחר של רגולציה אשר יוצג על ידי אחד המשתתפים תוך בחינת הסוגיות הבאות: ניתוח ביקורתי של החוקים והתקנות הרגולטוריות, הערכת אופן תפקודם המעשי של המנגנונים הרגולטוריים והסתכלות השוואתית על מנגנוני רגולציה דומים במדינות אחרות. 

מתעניינים נוספים בנושא מוזמנים ליצור קשר:


רנית גרוסאוג- ranitg@gmail.com


אפרת דסקל - efrat29@yahoo.com

ABSTRACT

The regulatory system, as a political and administrative method for regulating market activity by means of independent dedicated agencies, began to take shape in the US in the late nineteenth century. And yet, in Israel, the regulatory system developed only in recent decades, while the study of regulation began in earnest only in the last decade.

As doctoral students in Communications, each of us is investigating how regulation impacts the television culture, and consequently, we are focusing only on this aspect of the issue. Therefore, our aspiration is to set up a group that will explore the subject using an interdisciplinary approach, where the participants are doctoral students who are studying the topic through other fields of knowledge, such as Law, Economics, Political Science, or Public Policy. We believe that researching the topic from these various perspectives will help us as young researchers in formulating a broader and more in-depth viewpoint regarding regulation.

The group will meet once a month; each meeting will be devoted to a discussion of a test case involving regulatory agencies functioning in different areas or regulatory rules in different fields, to be presented by one of the participants. We aim to stimulate a critical discussion by analyzing the laws and regulatory rules and by comparing the Israeli regulatory mechanisms to the parallel mechanisms in other countries in order to understand and assess in depth the regulation in Israel. 

מפגשים

מפגש 1 - 18/12/2013 - מפגש הכרות. במפגש הצגנו את עצמנו ואת מטרות הקבוצה. במפגש השתתפו שתי נציגות מהמחלקה לתקשורת (אפרת דסקל ורנית גרוסאוג) ונציג ונציגה מהפקולטה משפטים (שימרית גרמה-רייכברד ונדיב מרדכי).

מפגש 2 -   8/1/2014 - במפגש זה רנית הציגה את האופן שבו הממשל הקנדי, באמצעים רגולטוריים שונים, השפיע על התפתחות תעשיית הפקות הטלוויזיה לילדים בקנדה. באמצעות מכסות שידור, הטבות מס ותמריצים כלכליים, עידוד פתיחת בתי - ספר מקצועיים, דגש על יצירה לטלוויזיה ולמדיה חדשים ופיזור התעשייה ברחבי קנדה, הממשל יצר תנאים לביסוס תעשייה שהיא מהבולטות בעולם.

במפגש השלישי, שיתקיים במהלך חופשת הסמסטר, נמשיך את הדיון הנ"ל (השינויים שהחלו בשנות התשעים של המאה הקודמת) תוך השוואה למצב בארץ, ודיון על האמצעים העומדים לרשות הרגולטור בתנאים חברתיים וטכנולוגיים משתנים המעלים שאלות הנוגעות למהות מדינת הלאום ומכאן שלתפקיד הרגולטור ומטרותיו.

מפגש 3 - 5/2/2014 - במפגש זה המשכנו את הדיון על האופן שבו רגולציה משפיעה על תעשיית הטלוויזיה. עלתה שאלה עקרונית הנוגעת להתנגשות שבין חופש הביטוי ובין שמירה על זכויות קבוצות שונות בחברה (ואולי אפילו על תפיסת המדינה כגוף שאחראי לחינוך - במיוחד כאשר מדובר על ילדים). שאלה נוספת שעלתה היא המגבלות העצמיות הערכיות שגופי שידור לילדים מטילים על עצמם בצד תפיסת האחריות התאגידית שלהם. שאלה זו הובילה לדיון על הקושי שבהתנתקות ממושא המחקר במחקר אתנוגרפי. 

במפגש זה הצטרפה חברה נוספת לקבוצה - הדר ז'בוטינסקי. ברוכה הבאה. 

מפגש 4 - 26/2/2014 - במפגש זה סיימנו את הדיון בהשפעת הרגולציה על הטלוויזיה. הדיון סבב סביב תפקיד ויכולת מדינת הלאום להשפיע על תכני השידור ותעשיית הטלוויזיה בעולם גלובלי. כמו-כן, התפתח דיון סביב הצורך ליצור שמות אטרקטיביים להרצאות ובכלל על הצורך בטיפים להרצאה מוצלחת וממוקדת בכנסים. לכן הוחלט שהמפגש הבא יוקדש לנושא זה. 

מפגש 5 - 18/3/2014 - הדר ז'בוטינסקי העבירה מפגש שכותרתו "איך להרצות בכנסים באופן אפקטיבי?". במפגש הדר העבירה מספר טיפים וכללים שלמדה ואספה לאורך שנים של הרצאות בכנסים בינלאומיים. המפגש היה פתוח לדוקטורנטים במחלקות השונות ואכן הצטרפו למפגש אדם הופמן וגילה ווימן ממדע המדינה וגיא מתקשורת. לאור הצלחת המפגש והעניין שהובע בו, נקבע שנייחד את אחד מפגשים הבאים לטיפים הנוגעים לפרסום מאמרים. 

מפגש 6 - 8/4/2014 - אפרת דסקל העבירה מפגש שכותרתו - העם דורש "צדק תקשורתי"- באילו תנאים תלונות ציבור יכולות להוביל לשינוי בתכני בידור משודרים?. במפגש אפרת הציגה את מנגוני התלונות הקיימים בארגוני תקשורת (ואת ההבדל בין תלונה ותביעה), והעלתה את השאלה, מתי תלונה לארגוני תקשורת אכן משנה את המפה התקשורתית? יש להבדיל בין תלונה לגופי התקשורת בישראל שאינם מחוייבים לענות לתלונות ובין תלונה לגורם המפקח שמחייבת התייחסות (חשיבות הרגולטור כמייצג הציבור). . באמצעות ניתוח של שני מקרי בוחן- תלונות שהגיעו בעקבות שתי תוכניות ששודרו בערוץ 10 במהלך 2008,  "הפוליגרף" ו,גם להם מגיע". בעקבות הממצאים דנו בשאלות הנוגעות למגבלות כוחו של הציבור, וליכולת של הרגולטור להתמודד עם תכנים לא ראויים (?) לבדו ו/או בעזרת תלונות הציבור.

מפגש 7 - 14/5/2014 - הדר ז'בוטינסקי העבירה מפגש שכותרתו - The Structure of Financial Supervision: Consolidation or Fragmentation for Financial Regulators? A Game Theoretic Approach

במהלך המפגש הדר הציגה את מנגנוני הרגולציה הפיננסית השונים הקיימים שהתפתחו כניסיונות להתמודד עם משברים כלכליים כאלו ואחרים.  אחת מנקודות המוצא של מנגנוני הרגולציה הפיננסית, היא שהרגולטור נמצא בסיטואציה בה לעיתים תועלת הציבור מתנגשת עם תועלתו האישית. הדר הציגה מודל שהיא פיתחה מתוך מודלים של תורת המשחקים, המנסה להתמודד הן עם הרגלוציה החופפת הקיימת לעיתים, והן עם הרצון לעודד את הרגולטור לפעול בעיקר לתועלת הציבור. בנוסף התנהל דיון במהלך המפגש על מידת העניין שהאנשים "בעולם האמיתי" מגלים במודלים תיאורטיים שונים. 

מפגש 8 - 25/6/2014 - אדם הופמן הציג בפנינו נושא אקטואלי (עוד לפני שהפך לאקטואלי)- המאבק על הסמכות הדתית באיסלאם הסוני תוך שימוש בניו-מדיה, או במילים אחרות- איך פונדמנטליסטים משתמשים בניו-מדיה על-מנת לקרוא תגר על הסמכות של השחקנים הפוליטיים -דתיים (וכיצד המדינות מתמודדות מבחינה רגולטיבית עם קריאת התגר הזו), וכיצד טענות לגבי סמכות דתית און-ליין מאתגרות את הלגיטימיות של השחקנים הפוליטיים בעולם האמיתי. כך למדנו למשל על ההבדל בין מעמד חכמי הדת השיעים (מעמד יותר מאורגן, מעוגן, פורמלי, ברור למי מותר לפסוק. קודם מדובר על חכמי דת רשמיים ואז הם יכולים להיות גם אקטיביים, כמו למשל באיראן 1979) למעמד חכמי הדת הסונים (מבוסס גם על אקטיביזם חברתי וצבאי). כך הבנו את הבסיס לטענות הסונים ומשם עברנו לשימוש שעושה ארגון דאעש בניו-מדיה על מנת לחזק את מעמדו - המדיני והרוחני. 

מפגש 9 - 26/6/2014 - אפרת דסקל הציגה בפנינו את הנושא של זכויות אינטרנטיות תחת הכותרת- "הכח של ארגוני המגזר השלישי והאזרחים באינטרנט והזכויות שלהם בספירה האינטרנטית", תוך בחינת מקרה הבוחן של מאבק התנועה הישראלית לזכויות דיגיטליות במאגר הביומטרי. אחרי שדנו במשמעויות האישיות והחברתיות של המאגר הביומטרי, ניסינו להבין מדוע זכויות אינטרנטיות לא "מעניינות", כלומר לא זוכות לחשיפה ציבורית ותקשורתית נרחבת ומכן שגם העניין הציבורי בנושא אינו נרחב (ומה בא קודם - חוסר העניין הציבורי או חוסר העניין של העיתונאים).  חלק מההשערות נגעו לשקיפות של המדיום, לשקיפות של זכויות האזרח ולשיוך האוטומטי שנעשה בין זכויות אלו לתנועות השמאל, ולפער בין האופן שהציבור תופס את המדיום האינטרנטי לאמת. 

מפגש 10 - 9/9/2014 - שמרית גרמה-רייכרבד הציגה בפנינו את נושא הדוקטורט שלה. הרגולציה תמיד "מאחור" מבחינת השינויים שחלים במציאות. מבחינת המצב בארץ, בשנות השמונים חל מעבר ממדיניות רווחה למדיניות רגולטורית (במקום שהמדינה תפעיל שרותים שונים, היא מפקחת על גופים מופרטים). אחת ההשלכות היא שהחברה חשופה יותר לעוולות השוק והמבט החברתי מופנה ישירות כלפיו. בניגוד לעבר, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על הרגולציה, מעבר למפוקחים ולרגולטורים עצמם - השפעות גלובליות כגון אמנות בין-לאומיות וגופים חוץ ממשלתיים (NGO). לכן יש צורך בתמהיל של מודלים שונים של רגולציה המצויים על הרצף שבין רגולציה עצמית והמודל הריכוזי (Cֵַ&C - command and control) על-מנת ליצור חקיקה ומשפט מנהלי ישימים  ומתקדמים. הכוונה היא להגיע למצב בו מתקיים דיאלוג בין הרגולטור הממשלתי, המפוקחים והגופים החוץ ממשלתיים (NGO) . מקרה הבוחן לצורך דיון בתמהיל המוצע (על יתרונותיו וחסרונותיו) הוא הרגולציה הסביבתית בישראל.

כלים אישיים