פילוסופיית הכסף של גיאורג זימל

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כמה שווה הכסף?                                                       

הפילוסופיה של הכסף - מחקרו הגדול של גיאורג זימל (Simmel, 1858-1918) - היא אחת המונוגרפיות המסקרנות ביותר שנכתבו במא
זימל מנפנף לשלום
זימל מנפנף לשלום
ה העשרים. יחד עם זאת היא נותרה, כמו יוצרה, מחוץ לקאנון של דיסציפלינה כלשהי.    

כוונתו של זימל הייתה להציע פרשנות כוללת להיסטוריה התרבותית, מתוך חקירה של אלמנט יחיד (הכסף). למעשה, מקיפה כתיבתו מגוון רחב של נושאים ובעיות ועוסקת, בין השאר, בקשר בין האנשים לאובייקטים הסובבים אותם, בצידוקו של הכסף ושל המערכת הכלכלית ככלל, בהיווצרותם ועיגונם של מוסדות חברתיים, ביחסי הגומלין בין כלכלה לאומנות ובקשר ההדדי בין ערכים לבין שיפוט. ייחודו של זימל הוא בניסיונו להתמודד עם שאלות אלו מהיבטים שונים ומנוגדים, באופן המנסה להחיל את המתח ולאו דווקא לפותרו בצורה דוגמטית. נקל לראות, שזימל, בדומה למרקס לפניו וובר אחריו, מוּנע על ידי מוטיבציה אתית עמוקה.

מבחינה הסטורית, דן זימל בכסף עם סיומו של פרק חשוב בתולדות הכסף ובשינוי דרמטי שחל במהות הכסף במאה ה-19: יצירתו של כסף לאומי (יצירת גבולות וסמכות המדינה) והפיכתו לכסף נייר (הפשטה). כמו במאה ה-19, גם המאה ה-20 עבר הכסף תהליכים של הפשטה ושל הרחבת גבולות. כיום, עם השינויים הכלכליים, הפוליטיים, החברתיים, והגיאופוליטיים מרחיקי הלכת, הופכות השאלות שהעלה זימל לרלוונטיות מתמיד. בשני העשורים האחרונים התעורר שוב העיסוק המחקרי בהשפעותיו התרבותיות והפסיכולוגיות של הכסף בעולם, אך לא כן בישראל.

בקבוצת הקריאה כמה שווה הכסף התמקדנו, תלמידי ותלמידות דוקטורט מדיציפלינות שונות, בספרו של זימל מנקודות מבט פרטיות המשלימות זו את זו. בפגישות החודשיות הוצגו פרקי המונוגרפיה על ידי משתתפים שונים, תוך פתיחת הדיון לפרשנויות אחרות. הדגש בקריאת הטקסט לא היה הידיינות על פרשנות "נכונה", אלא על חשיפת המשתתפים לתפיסות שונות. כמו כן, אירחנו בקבוצה את פרופסור גד יאיר, פרופסור גדעון פרוידנטל, פרופסור משה צוקרמן וד"ר עמוס מוריס רייך, שהרצו על אספקטים שונים במשנתו של זימל, ובפרט, בהקשר ל"פילוסופיה של הכסף". בנוסף לקריאה משותפת של מונוגרפיה זו ולדיון בה, מטרתנו היתה להעריך את רעיונותיו של זימל ואת הרלוונטיות שלהם לימינו, באמצעות השוואתם לתפיסות שונות ויישומם במציאות הכלכלית והחברתית העכשווית.

הקבוצה פעלה במשך שנה, החל מינואר 2010.

 מארגני הקבוצה היו שרון גורדון ועדו ליטמנוביץ

משתתפי החברותא

ביבליוגרפיה בלתי ממצה

אנו מודים לפרוייקט "לימוד בחברותא" של האוניברסיטה העברית, שבמסגרתו פעלה הקבוצה, למרצים האורחים שהקדישו מזמנם וכמובן למשתתפים, על פעילותם בקבוצה. 

כלים אישיים