פטרונות

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיהו הפטרון ומה מוגדר כפטרונות?

בעקבות הדיונים במפגשים, חברי קבוצת אמנים ובעלי-מלאכה במבט מתודולוגי החלו לנסח שאלות ונקודות לדיון שתפקידן לסייע באיפיון והגדרת פטרונות:

מה מידת המעורבות הנדרשת לפטרון? האם מדובר במי שיוזם את היצירה? במי שמזמין את העבודה המתוכננת על-ידי האמן? במי שקונה את העבודה המוכנה ולא היה מעורב בתכנונה? האם משהו מן התנאים הללו, או אחרים, הכרחי להגדרת פטרונות, או שמא המושג הוא נזיל יותר?

אם כן, האם עלינו, כחוקרים, ליצור טרמינולוגיה מדויקת יותר, שתזהה פטרונות מסוגים שונים?

האם האמן כפוף לפטרון וזקוק לאישורו? אם כן, האם הפטרון מעורב בשלבים מסוימים בתכנון היצירה והוצאתה אל הפועל, או בכל השלבים? מה מן השלבים הכרחי לזיהוי פטרונות, אם בכלל?

האם הפטרון משפיע גם על איקונוגרפיה וגם על סגנון? התחושה בקרב חברי הקבוצה היא כי באופן היסטורי, הפטרון משפיע על איקונוגרפיה משום שהיא משרתת את המסרים התעמולתיים שלו, אך דווקא הסגנון נתון לשיקולו של האמן בלבד, ואינו מושפע על-ידי הפטרון. האם האבחנה הזו היא אוניברסאלית?

כיצד ניתן למדוד ולכמת את השפעת הפטרון על היצירה, לעומת טביעת ידו האישית של האמן?

כיצד נכון להתייחס מבחינה מחקרית לפטרונות של רבים או של קבוצה? כאשר חוקרים מציעים שיצירה הוזמנה על-ידי "אליטה", ארגון או ישוב כלשהו, באילו אמצעים אפשר לבקר או לאשש זאת?

האם פטרון חייב להיות "סמכות עליונה"? (למשל – פטרונות של קיסר החייב באישור מועצת העם)

האם כחוקרים אנו נוטים לעסוק באמנים וביוצרים, ולא בשאלות של פטרונות, דווקא לנוכח העדר טקסטים היסטוריים? זאת נקודה חשובה במיוחד לארכיאולוגים: אולי בהעדר הוכחות ישירות לפטרונות, אנו מניחים, שלא בצדק, כי לא הייתה פטרונות? אם כן, יתכן שאנו עשויים להעדיף, שלא בצדק, הסברים מוטים המשחזרים שוק מלאכה חופשי.

כיצד ניתן לזהות פטרונות ללא עדויות היסטוריות שילוו את הממצא הארכיאולוגי? האם סמיכות סדנאות למבנים מונומנטאליים כמו ארמון או מקדש היא תנאי מספיק או הכרחי לזיהוי פטרונות בממצאים ארכיאולוגיים? האם השוואות אתנוגראפיות או מאוחרות לפטרונות קבילות בהקשר זה?

כיצד עלינו להתייחס לטקסטים היסטוריים הטוענים לפטרונות? כיצד נבחין בין תעמולה, נוסחא ריקה מתוכן, לבין תיעוד מציאותי? אם שליט מעיד על עצמו כבונה, כיזם או כפטרון, כיצד עלינו להבין את מידת מעורבותו? (מקרה לדוגמא: הורדוס)

כיצד אפשר להתמודד עם רמות שונות של בעלות על מבנה או על יצירה? למשל, האם המלך צריך להחשב לפטרון מבחינה היסטורית, או המבצעים שקיבלו החלטות בדרגים גבוהים, בעיקר אדריכלי ואמני חצר, שיצרו אופנות ויזמו מפעלי בנייה, ופיקדו על בעלי-המלאכה?

האם אחידות סגנונית, שצצה לפתע בתקופה ובתרבות מסוימת, יכולה להעיד על פטרונות? ולחילופין, האם העדר אחידות סגנונית עשוי לתמוך בהעדר פטרונות? (המקרה של הורדוס מדגים שלא בהכרח – נראה שהאקלקטיות הסגנונית הייתה לו לאג'נדה שלטונית, דרך לגשר בין פערים תרבותיים)

האם פטרון מעורב ביצירת סגנון כאשר הוא מזמין במיוחד, מסיבות פרוזאיות או אמנותיות, אמנים זרים לבצע יצירה מוזמנת לפי סגנונם? גם אם הסגנון החדש שנוצר הוא תוצר לוואי שלא התכוון אליו? (למשל – הזמנת קדרים ארמניים לירושלים)

האם אחידות איקונוגרפית, שצצה פתאום בתקופה ובתרבות מסוימת, יכולה להעיד על פטרונות? למשל – פרץ של בנייה / מלאכה אחידה מבחינה פוליטית או דתית? אם כן, האם נכון לראות בה פטרונות של גורם בודד, או של מעמד אליטות?


בהקשר לפטרונות יש לציין באופן מיוחד את רשימת הקריטריונים לאיסוף פסלים בתקופה האימפריאלית ברומא, כפי שהציגה טלי שרביט במפגש השביעי: נושא הולם, פופולריות, גיל, גניאולוגיה, ערך אסוציאטיבי, איכויות פורמולאיות והערכת יכולות טכניות, מראה את הפטרון באור חיובי ושיוך לשם מפורסם. הקריטיונים בעקבות: Bartman Elizabeth, "Sculptural Collecting and Display in the Private Realm", in: Elaine K. Gazda (ed.), Roman Art in the Private Sphere, , 1994, pp.71-88


לקריאה נוספת, אנא ראו את הרשימה הביבליוגראפית של הקבוצה.   

כלים אישיים