עיבוד ורכישת שפה בגישה בין-תחומית

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

תקציר

קבוצה זו עוסקת בעיבוד שפה, רכישת שפה והקשר ביניהן. עיבוד ורכישת שפה נחקרות לעתים קרובות כשתי תופעות קוגניטיביות נפרדות למרות שיש ביניהן קשר הדוק. למשל, בעיבוד השפה היום-יומי ישנו שימוש בידע וכלים אותם השגנו במהלך הרכישה; ומצד שני, מאפייני העיבוד קובעים את קצב וטיב הרכישה.

מחקר בתחום השפה בכלל, ורכישת שפה בפרט, משיק לדיסציפלינות רבות ולפיכך מגייס עבודה בפרדיגמות שונות ובשימוש במגוון מתודולוגיות. בהתאם לזאת, ‎שפה נחקרת במגוון חוגים באוניברסיטה כגון בחוג לחינוך, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג ללקויות תקשורת, בחוג לבלשנות, בחוג לקוגניציה, בחוג לפילוסופיה ובחוג למדעי המחשב. מטרת הקבוצה הינה להפיג את הבדידות האקדמית ולתת מסגרת מפרה להצגת העבודות שלנו זה לזו, ובנוסף להוות מסגרת לקריאה ביקורתית ודיון במאמרים. באופן טבעי היא מהווה גם מצע לפיתוח שיתופי פעולה בין הדוקטורנטים המשתתפים.‎‎

כל מפגש מועבר ע״י דוקטורנט מהחברותא, וכולל הצגה של עבודתו של הדוקטורנט ודיון במאמר רלוונטי, אשר אותו יציג הדוקטורנט (אשר יוכל לבחור לשלוח אותו מראש למשתתפי החברותא). במפגשים אלו המציגים יקבלו ביקורת בונה ורעיונות מדוקטורנטים מדיסציפלינות אחרות וגישות תיאורטיות שונות, וכמובן נפתח דיון על העבודה והמאמר המוצג.

המפגשים נערכים באנגלית או עברית, לפי העדפת הדובר/ת באותו מפגש.

English Summary: An Interdisciplinary Approach to Language Processing and Acquisition

This group will be engaged in the study of language processing, language acquisition, and how the two interact. Language processing and language acquisition are often studied as two separate cognitive phenomena, despite their interconnectedness. For example, as adults we process language using knowledge and skills we have acquired in the process of language acquisition; on the other hand, processing limitations often determine the rate and quality of acquisition.

The study of language generally, and the study of acquisition in particular, touches many disciplines, and uses varied research paradigms and methodologies. Accordingly, language is studied at numerous departments in the university, such as: education, psychology, language disabilities, linguistics, cognition, philosophy and computer science. The purpose of our group is to dissipate the academic solitude often felt by students engaged in the study of language processing and acquisition, and to provide a framework for mutual stimulation by presenting and discussing our research, as well as key articles in the field. Such a group would naturally become a platform for interdisciplinary cooperation.

In each meeting, participants will present their own work, and a key article on the subject (which they may choose to send to the rest of the group in advance). The group will discuss the article and the students’ work in order to provide them with feedback, ideas, and new perspectives which arise when researchers from different fields meet to discuss their work.

The meetings will be held in Hebrew or English, depending on the presenting student’s preference.

The group is lead by:

Naomi Havron - Ph.D. student at the Psychology Department

Eva Kimel - Ph.D. student at the Psychology Department and at the ELSC

Elior Sulem - Ph.D. student at the Computer Science Department and at the LLCC


חברי הקבוצה

בר אבינרי - בלשנות, תכנית משותפת עם אוניברסיטת ת"א ו-LLCC.

גלית אגמון - ELSC ושותפה פעילה ב-LLCC

אולגה אייזנברג - פסיכולוגיה

מויש בר-לב - בלשנות ו-LLCC

הנרי ברייס - קוגניציה

חיים דובוסרסקי - בלשנות ומדעי המחשב במסלול הלימודים של ELSC

דניאל הרשקוביץ - מדעי המחשב במסלול הלימודים של ELSC

אורי לביא-רוטביין - ELSC

אפי לוי - מדעי המחשב

נועם סיגלמן - קוגניציה

מיה ענבר - בלשנות, תכנית משותפת עם אוניברסיטת ת"א

עינת קרן - בלשנות

רועי שוורץ - מדעי המחשב

נעמי הברון - פסיכולוגיה

אוה קימל - פסיכולוגיה במסלול הלימודים של ELSC

אליאור סולם - מדעי המחשב ו-LLCC

מפגשי הקבוצה

המפגשים יתקיימו כל שבועיים למעט חגים וחריגים.

מפגש ראשון - 1.11.15

המפגש התקיים ביום ראשון ה-1.11.15 בשעה 9:30 בחדר 3510 , סוציולוגיה (חברה) בהר הצופים. משתתפים: גלית, אולגה, מויש, חיים, דניאל, אורי, נועם, מיה, עינת, רועי, נעמי, אוה, אליאור. בשלב הראשון מנחי הקבוצה הציגו את רעיון החברותא ואת הנושא שלה, בדגש על חיבור בין עיבוד לרכישה ועל הגישה הבין-תחומית לחקר השפה. כמו כן הוצגו מודל המפגשים, בדגש על שילוב של קבוצת קריאה וקבוצת כתיבה (הצגת מאמרים ומחקרים אישיים) והרצון שהמפגשים יתרמו לכל אחד. כל מפגש ינוהל על ידי חבר בחברותא והוא יוכל להחליט על המינון של דיון במאמר וקבלת פידבק על המחקר שלו. לאחר מכן ערכנו סבב היכרות מורחב בו כל אחד הציג הצצה למחקר האישי שלו ואיך הוא רואה את התמורה שיכולה להניב החברותא למחקר שלו. לבסוף דנו במיקום וזמן של המפגשים הבאים ובתוכן המפגש הבא.

מפגש שני - 15.11.15

המפגש השני התקיים ביום ראשון ה-15.11.15 בשעה 9:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב) בגבעת רם. משתתפים: גלית, אולגה, מויש, הנרי, דניאל, אורי, אפי, מיה, עינת, רועי, נעמי, אוה, אליאור. נעמי הציגה את המאמר:

The now-or-never bottleneck: a fundamental constraint on language (Christiansen, 2015)

תוך התמקדות בחלק על עיבוד ורכישה, בקשר ביניהם ובהשלכות של התיאוריה המוצעת. לאחר הצגת המאמר ודיון במספר סוגיות בו, נעמי הציגה מספר ניסויים שעשתה על אוריינות ורכישת שפה. התפתח דיון בו הועלו גם נקודות מתודולוגיות ודרכים למידול התוצאות.

מפגש שלישי - 6.12.15

המפגש השלישי התקיים ביום ראשון ה-6.12.15 בשעה 9:30 בחדר 3510 , סוציולוגיה (חברה) בהר הצופים. משתתפים: בר, גלית, אולגה, מויש, הנרי, דניאל, אורי, עינת, נעמי, אוה, אליאור. גלית הציגה את עבודתה לגבי עיבוד כמתים קוטביים בשפה טבעית ומונוטוניות. מאמר הרקע שניתן לקריאה מוקדמת היה Monotonicity and Processing Load של (Geurts & Van der Slik (2005. התפתח דיון פורה תוך כדי הצגת העבודה והניסויים של גלית, ולקראת סוף המפגש הועלתה השוואת היתרונות של גישות סטטיסטיות שונות, אותה נמשיך דרך המייל.

מפגש רביעי - 20.12.15

המפגש הרביעי התקיים ביום ראשון ה-20.12.15 בשעה 9:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב)בגבעת רם. משתתפים: אליאור, אוה, נעמי, גלית, דניאל, אורי, רועי. אליאור הציג את התחומים פישוט משפטים והערכה של קריאות (readability) בבלשנות חישובית והצעה לגבי קישור בין הנושאים ושימוש בסמנטיקה במודלים אלו. אליאור הציג אופרציות טקסט-לטקסט כגון פרפרזה, סיכום ופישוט טקסט. הוא הציג שיטות שונות לפישוט טקסט, כגון: פישוט לקסיקלי ומחיקה של מילות קישור, מילות תואר וכו'. דנו בהבדל בין הבנה לבין קריאות. השוואה בין טקסטים אחרי פישוט - האם באמת יותר פשוט והאם יש התאמה בין מקור לפישוט? למשל ויקיפדיה האנגלית וב"אנגלית פשוטה". דנו גם באבלואציה של פישוט משפטים. אופציה אחת היא לשאול משתמשי שפה האם היה פשוט יותר. אופציות אחרות: שיטות סטטיסטיות ומדדי קריאות שלא תמיד מתאימים לפישוט.

מפגש חמישי - 3.1.16

המפגש החמישי התקיים ביום ראשון ה-3.1.16 בשעה 9:30 בחדר 3510, סוציולוגיה (חברה) בהר הצופים. משתתפים: איילת, בר, גלית, אולגה, מויש, הנרי, חיים, דניאל, שירה, אורי, אפי, עינת, נעמי, אוה, אליאור. במפגש זה ערכנו דיון בשאלות: מה נמצא במחלוקת (אם בכלל) בין בלשנות גנרטיבית לבין בלשנות מבוססת שימוש? האם מנגנונים קוגניטיביים ותקשורתיים כלליים מספיקים כדי להסביר עיבוד שפה, או שמא יש צורך הסברי במנגנון ספציפי לשפה? חומר הקריאה לקראת המפגש היה המאמר-דיון באודיסיאה (גיליון 20, יולי 2013) בין ענבל ארנון ושולי וינטנר (מצד בלשנות מבוססת שימוש) לבין עידן לנדו (מצד הבלשנות הגנרטיבית), "פולמוס בלשנים", וכן המאמר How Nature Meets Nurture: Universal Grammar and Statistical Learning של (Lidz & Gagliardi (2014 שמנסה לקשר בין הגישות. גלית ונעמי פתחו את הדיון והפרידו את המחלוקת בין הגישות לשלושה נקודות: 1.טיעון דלות הגירוי ושאלת המולדות, 2.שאלת המודולריות, 3.שיטת העבודה הגנרטיבית. גלית הציגה את שיטת העבודה בעזרת דוגמה בסמנטיקה לקסיקלית ומשם התפתח דיון על מעבר בין הנקודות. האם מחלוקת באחת הנקודות (למשל 3) גוררת בהכרח מחלוקת בנקודה אחרת (2)? דנו גם בטיעון דלות הגירוי וכיצד נראה שהמחלוקות מתנקזות לשאלת המודולריות. הדיון היה פורה ומעמיק והעלה שאלות רבות נוספות שנרצה להתמקד בהן בהמשך. החלטנו להמשיך את הדיון במהלך חלק מהפגישה הבאה ולנסות להקצות בהמשך פגישה נוספת שתהיה מוקדשת לדיון זה.

מפגש שישי - 17.1.16

המפגש השישי התקיים ביום ראשון ה-17.1.16 בשעה 9:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב) בגבעת רם. משתתפים: גלית, אולגה, מויש, הנרי, חיים, דניאל, שירה, אורי, אפי, אלה, נעמי, אוה, אליאור. הנרי דיבר על הקייס של למידה סטטיסטית של שפה, גם בפרספקטיבה היסטורית על הגישה החומסקיאנית ללמידה סטטיסטית, וגם ממבט מודרני על הקשר בין למידה סטטיסטית לשפה וכיצד מחקרו הנוכחי יוכל ללמד אותנו על קשר זה. הנרי חזר קודם כל על טיעון דלות הגירוי עליו דיברנו בפגישה הקודמת והסביר כיצד בד"כ נעשה שימוש במשפט גולד (Learning in the limit 1967)בהקשר של נחיצות דוגמאות שליליות ללמידה, למרות שמשפט זה מתייחס לקונטקסט תיאורטי שלאו דווקא מתאים ללמידת שפה טבעית. בהמשך לדיון בין בלשנות גנרטיבית לבלשנות מבוססת שימוש, הוא הציג שלושה כללים שנראה שיש עליהם הסכמה של שתי הגישות: 1. יש איזשהו ידע מולד (השאלה מה הפריור).2. בשפה יש מבנה. 3. לקלט יש השפעה על הלמידה. נקודה במחלוקת נוגעת למהות האוניברסאלים בשפה. הנרי סקר מבחינה הסטורית את המחקר בלמידה סטטיסטית בהקשר של רכישת שפה. רוב המחקר מתמקד בעיבוד, בבניית לקסיקון ומורפולוגיה, ברכישת שפה שנייה ולא ברכישת שפה ראשונה, ולכן לא בהכרח סותר את הגישה הגנרטיבית. במחקרו הנרי רוצה להסתכל על החפיפה הנירונלית בין שימוש בשפת אם לשימוש בשפה שנייה (L1 ו-L2) ולבדוק האם יש קורלציה בין החפיפה הזו ללמידה סטטיסטית (כלומר להצלחה במטלות של למידה סטטיסטית). סיכמנו שנתאם במייל זמן חדש לפגישות בסמסטר ב'.

מפגש שביעי - 3.3.16

המפגש השביעי התקיים ביום חמישי ה-3.3.16 בשעה 8:30 בחדר 3205, חברה, בהר הצופים. משתתפים: בר, גלית, אולגה, הנרי, דניאל, עינת, נעמי, אוה, אליאור. דניאל דיבר על האנוטציה הסמנטית UCCA (אבנד ורפפופורט 2013) שממבוססת על תיאוריות קוגניטיביות והשווה אותה לאנוטציות סמנטיות אחרות. מאמר הרקע שניתן היה UCCA: Universal Conceptual Cognitive Annotation של (Abend & Rappoport (2013. דניאל הציג את המאפיינים של ייצוג תחבירי בדקדוקי מבנה ודקדוקי תלות ואת ההוספה של אינפורמציה סמנטית. כמו כן, הוא הרחיב על דרך אפשרית לניתוח אוטומטי. דנו בהבדלים ובדמיון בין ניתוח תחבירי לניתוח סמנטי ובין למידה אנושית של שפה לבין למידה על ידי מחשב.

מפגש שמיני - 31.3.16

המפגש השמיני התקיים ביום חמישי ה-31.3.16 בשעה 8:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב) בגבעת רם. משתתפים: בר, גלית, אולגה, הנרי, דניאל, נעמי, אוה, אליאור. אוה דיברה על למידה אימפליציטית של רגולריות עבור גירויים צליליים פשוטים ועבור שפה: ברמת הברות, מורפולוגיה ומילים. היא הראיתה עדויות על כך שמוכרות, שכיחות וחוקיות משפרים את הביצועים שלנו במטלות למידה וזכרון, ועל כך שעבור דיסלקטים זה לא עובד באותה מידה של יעילות. בשלב ראשון, אוה הציגה מבוא על דיסלקציה. למה מעניין לחקור דיסלקציה בהקשר של עיבוד שפה ומהם הקשיים המחקריים? בנוסף ליישום אפשרי של המחקר בשטח, חקר דיסלקציה גם עוסק בשאלת המודולריות, בה דנו גם במפגש הזה. כיצד יש לפרש מקרה בו רק מנגנון מסוים, קריאה, נפגע? בנוסף, קושי מחקרי בגיוס נבדקים הוא שבפעמים רבות מתלווים לדיסלקציה קשיים אחרים כמו בעיית קשב וריכוז ודיסקלקולציה. לאחר הצגת מחקר קודם על השפעת רגולריות על עיבוד צלילים פשוטים וחוסר השפעתה במקרה של דיסלקציה, אוה הציגה שלושה ניסויים בהקשר של שפה בה מעורבים בהתאמה זכירה של ספרות באנגלית ובעברית, מלים מומצאות עם הברות נדירות לעומת הברות שכיחות ולמידת אוצר מלים חדש עם תבניות חדשות לעומת תבניות מוכרות כשמשווים בין קבוצת קונטרול לקבוצת נבדקים עם דיסלקציה. נמשיך עם הצגת המחקר והדיון במפגש הבא.

מפגש תשיעי - 5.5.16

המפגש התשיעי התקיים ביום חמישי ה-5.5.16 בשעה 8:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב) בגבעת רם. משתתפים: בר, גלית, אולגה, הנרי, דניאל, עינת, נעמי, אוה, אליאור. אוה המשיכה להציג את עבודתה על למידה אימפליציטית של רגולריות עבור שפה. בניסוי על זמני קריאה, אצל ה-control יש הבדל מובהק בין תבנית חדשה לתבנית שמתאימה לבניין בעברית. אצל הנבדקים הדיסלקסים לעומת זאת, אין הבדל. ניסוי נוסף התייחס למצבי לחץ בהם יש חשיבות גדולה יותר למהירות בה קוראים. מהתוצאות נראה שהאילוץ על המהירות מכריח את הנבדקים הדיסלקסים להשתמש בידע המורפולוגי ובהסטוריה. לאחר מכן, אוה הציגה ניסוי בפרדיגמת (morphological priming (Deutsch, Frost and Forster 1998 בו נראה שגם דיסלקסים מרוויחים מהאפקט של priming מורפולוגי. לבסוף דנו בדרכים סטטיסטיות למדל את כל הפרמטרים.

מפגש עשירי - 19.5.16

המפגש העשירי - המפגש בפתוח - התקיים ביום חמישי ה-19.5.16 בשעה 8:30 בחדר 3205, חברה, בהר הצופים. משתתפים: בר, גלית, מויש, הנרי, דניאל, עינת, נעמי, אוה, אליאור. עינת הציגה את עבודתה על שפות מגע, הקשר לרכישת שפה וכן הקשר ליצירת עברית מודרנית. ניתן להפריד את שפות המגע, שפות שנוצרות תוך מגע בין אנשים מקהילות לשוניות שונות שאינם חולקים שפה משותפת, לשפות קוינה ושפות קריאוליות . עינת הציגה את תיאוריית האוניברסליזם של ביקרטון שטוענת שכל השפות הקריאוליות דומות ללא תלות ב"שפת התשתית" ומהוות עדות ל"דקדוק ברירת מחדל" של הקוגניציה האנושית. דנו גם בביקורות על תיאוריה זו (נראה לשפות הקריאוליות שנבדקו הייתה שפת אם משותפת) ובתיאוריות אלטרנטיביות של סיגל ולפבר. לאחר שלב של ערבוב בין ביטויים ( Mixing) מופיע שלב הסימפליפיקציה שבו משמיטים סימני גוף, מספר וכו' ולאחר מכן שלב ה- reallocation שבה משתמשים ברכיב לקסיקלי משפת התשתית ומשתמשים בה למושג אחר בשפה החדשה. דנו גם בתופעות מסויימות בעברית מודרנית כמו פרטי קוטביות שליליים (NPI) שנראה שהושפעו מרוסית/פולנית/יידיש.

מפגש אחד-עשר - 9.6.16

המפגש האחד-עשר התקיים ביום חמישי ה-9.6.16 בשעה 8:30 בחדר A510, בניין רוטברג (ביה"ס למדעי המחשב) בגבעת רם. משתתפים: בר, גלית, אולגה, מויש, הנרי, דניאל, עינת, נעמי, אוה, אליאור. בר הציגה את תיאורית הקשירה (Binding Theory) בהקשר של רכישת שפה, שאלה מרכזית בנושא וכיצד ניתן לתכנן ניסוי כדי לענות עליה. בר קודם הציגה את הכינויים השונים ואת שלושת תנאי הקשירה. בתיאוריה התחבירית הגנרטיבית, תנאי ב' במערכת הקשירה מתייחס לכינויי גוף שאינם אנאפוריים, כמו "הוא" ו"אותה" למשל. בקווים כלליים, ההכללה התיאורטית ביחס לכינויי גוף אלה היא שהם אינם יכולים לרפרר/להתייחס לאותה ישות המוזכרת לפניהם באותה פסוקית מינימלית. לכן משפט כמו "דני אוהב אותו", כש"אותו" מתייחס לדני, הוא משפט לא דקדוקי. דנו בניסויים על רכישת שפה שהראו שילדים טועים בכ-50% בהחלת תנאי ב' (Chen & Wexler 1990). בר הציגה את תנאי I (גרודזינסקי וריינהרט 1993) שמבחין בין מקרים בהם יש/אין משמעות מובחנת וכך יכול להסביר את ההפרה. בר הציגה ניסוי אפשרי שיכול לבדוק זאת כשמשתמשים בהבחנה בין פעלים מנטליים לבין פעלי פעולה (גרודזינסקי 2007). התפתח דיון בו דנו גם בקשר של השאלה הזו למחקרים ב-Theory of mind.

מפגש שנים-עשר - 26.6.16

המפגש השנים-עשר התקיים ביום ראשון ה-26.6.16 בשעה 12:00 בבית הקפה "העברית" בגבעת רם. משתתפים: בר, גלית, אולגה, מויש, דניאל, אורי, אפי, עינת, נעמי, אוה, אליאור. ערכנו סבב סיכום לגבי פעילות הקבוצה לאורך השנה והנושאים השונים שדנו בהם ודיברנו על תוכניות וציפיות לשנה הבאה.

ליצירת קשר והצטרפות

נעמי הברון - דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה

naomi.havron@mail.huji.ac.il

אוה קימל - דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה במסלול הלימודים של ELSC

eva.kelman@mail.huji.ac.il

אליאור סולם - דוקטורנט בביה"ס למדעי המחשב וב-LLCC

elior.sulem@mail.huji.ac.il
כלים אישיים