סיכום המפגשים

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמוד זה מביא את סיכום המפגשים של קבוצת החברותא שעוסקת בתיאוריה והפרקטיקה של יצירת מקום בעיר.



תוכן עניינים

מפגש 1 - From places to non-places

המפגש הראשון הוקדש בעיקר להכרות ראשונית בין חברי הקבוצה, קביעת מתכונת דיון והצגה של הרציונל אשר ינחה את המפגשים לאורך השנה.

הדיון עסק בהגדרות ראשוניות למושגים: מרחב, אתר, מקום, ואי-מקום. 

פתחנו את הדיון בהבחנה בין שתי הגדרות שונות של מרחב:

  • מרחב כמושג מטפיזי - מופשט, מנטלי וגיאומטרי.
  • מרחב כמושג פיזי - קונקרטי, חומרי ופיזיקלי.


על בסיס הבחנה זו - יצאנו לדיון ראשון בניסיון לאפיין מה הופך אתר מסוים למקום או אי מקום על בסיס פרק מתוך הספר:

Marc, Augé, Non-Places: Introduction to an Anthropology of Supermodernity, (New York: Verso, 1995), 75-115

נקודות ושאלות שעלו מהדיון בטקסט של 'Aug'e':
  • מה מבחין/מייחד מרחב פיסי ממרחבים אחרים הנוכחים בחיינו בדומיננטיות, כגון מרחב הרשת?
  • הדיכוטומיה החדה שמציג Augé בין מקום לאי-מקום התקבלה בביקורתיות. נשאל מה לגבי התחום האפור שבין ההגדרות הללו, ומה לגבי חוויות שונות של אנשים שונים.
  • ביקורת נוספת שעלתה כלפי הטקסט הינה היותו טעון נורמטיבית – הביקורת על תקופתנו שהופכת מקום לאין-מקום, ומעלה על נס תפיסות רומנטיות של מקומות כפי שהיו בעבר.
  • עלתה הצעה לשמור על הבחנה ברורה בין דיון העוסק בהגדרה ואיפיון שך מונח מסוים לבין דיון ביקורתי. במה אנחנו רוצים לעסוק בקבוצה?
 
המצגת שליוותה את הדיון מצורפת וקטעי הקריאה שליוו את המצגת והקלטה של הדיון נמצאים בדרופבוקס הקבוצתי.
 
מכיוון שזה היה מפגש ראשון עלו כמה נקודות אדמיניסטרטיביות להמשך:
  • כדאי למצוא דרך לכלול הצגות של המחקרים של כל אחת ואחד במהלך המפגשים. האפשרות שעלתה הינה לשלב בהצגת טקסט גם הצגה קצרה של המחקר האישי.
  • בכדי לארגן את הנושאים שנעסוק בהם השנה, ולדעת לאיזו תוכנית לצפות עלתה הצעה לשייך את נושאי המפגשים לראשי פרקים.
  • מי שירצה/תרצה להציג את המחקר או חלק מהמחקר לעומק במהלך הסמסטר הראשון יידע את ניר ודנה בכדי שנוכל לבנות את התוכנית (אביגיל כבר ציינה שתהיה מעוניינת להציג). כמו כן מי שרוצה להציג טקסט מסוים במהלך השנה (בין אם מופיע או לא מופיע ברשימה הראשונית), מוזמן/נת כבר עכשיו לשלוח מייל בעניין.
במפגש נכחו: יערה, מלכה, אלון, טל, דפנה, אביגיל, ליאור, ינון, דנה וניר

מפגש 2 - Neighborhood Effects

מפגש זה הוקדש לדיון על הקשר בין מרחב ותהליכים חברתיים תוך התמקדות בשכונה כיחידת הניתוח.

דנה הציגה את הטקסט וניהלה את הדיון.

טקסטים:

Robert J. Sampson, "Neighborhood Effects: The Evolution of an Idea", Great American City: Chicago and the Enduring Neighborhood Effect, (Chicago: University of Chicago Press, 2012), ch.2: 31-49.


נקודות ושאלות עיקריות שעלו בדיון:

·         הפרק סוקר את ההתפתחות התיאורטית של 'אפקט השכונה' – neighborhood effect – מתחילת הסוציולוגיה האורבנית ועד ימינו.

·        אפקט השכונה הוא סה"כ התהליכים החברתיים והפוליטיים אשר נוצרים כתוצאה מאינטראקציה מרחבית בין סביבה פיזית וגורמים אנושיים/חברתיים בתוך מקום מוגדר. תחושת המקום  - כלומר היכולת לזהות שכונה מסוימת על פי מאפייניה הארכיטקטוניים, תרבותיים, סוציואקונומיים וכ'ו הינו משמעותי ביותר כדי לדבר על אפקט של שכונה.

       o  טענה תיאורית – יש דבר כזה שנקרא אפקט של שכונה – בשונה מהוגים כמו אוז'ה אשר מבכים את היעלמותו של 'מקום' מהמרחב העירוני – סמפסון מתעקש על כך שמקומות עדיין קיימים. עם זאת, חשוב להבין כי מבחינה נורמטיבית אפקט השכונה יכול להיות בעל ערך חברתי חיובי או שלילי. כלומר – זה שיש 'שכונתיות' מסוימת לא בהכרח מבטיח שגשוג חברתי. למרות ש'שכונתיות' יכולה לתרום לתחושת זהות, ביטחון, שייכות ובהמשך לכך להוביל לירידה באבטלה וערכים חברתיים חיובים – זה לא הכרחי.

·        האופן בו מוגדרת שכונה – מצד אחד נראה שיש יחידה מסוימת ברורה ומנגד לא תמיד ברור איפה הגבולות של השכונה

      o  במקומות שונים בעולם ובעיקר באירופה – שכונה היא גוף ממוסד וזה הופך את הקווים ליותר ברורים

      o  שכונה היא יחידה שאפשר/צריך לבחון בהתאם לכלים וההגדרות התכנוניים/ארכיטקטוניים כמו בי"ס, מוסדות וכ"ו...

·    בהמשך לקו הקודם – מה מבחין את השכונה ממוסדות או מבנים מרחביים אחרים?

·  חלק מהשכונות שעליהם כותב סמפסון, וגם כאלה שעלו בדיון הקבוצתי הן יחסית הומוגניות מבחינה אתנית וסוציו-אקונומית. דבר זה עומד בניגוד לאידיאל והאפיון של העיר כמרחב פלורליסטי והטרוגני. נקודה זו היא פתח למארג שלם של שאלות כגון – האם שכונות מאוד חזקות בתוך ערים לא מייצרות תתי קהילות אשר אין ביניהן שום קשר? אם אפקט השכונה החיובי בא לידי ביטוי כאשר האוכלוסייה הינה יחסית הומוגנית – האם זה לא נותן פתח למאבקים בין שכונות הומוגניות אחרות? איזה מקום נשאר לפלורליזם? לסיכום נקודה זו - אפקט השכונה החיובי יכול/אמור לייצר לכידות חברתית (social cohesion), אך שכונות חזקות מדי עלולות לייצר מצד עירוני של הפרדה (Segregation)


המצגת שליוותה את הדיון מצורפת וקטעי הקריאה שליוו את המצגת והקלטה של הדיון נמצאים בדרופבוקס הקבוצתי.

במפגש נכחו:

עמלי, מאיר, יערה, שרון, מלכה, דפנה, אביגיל, ינון, דנה וניר


מפגש 3 - תכנון 'מקומות טובים'

מפגש זה הוקדש לדיון על האופן בו נוצרים 'מקומות טובים'.  יערה הציגה את הטקסט וניהלה את הדיון.
טקסט מרכזי:
Moroni, S. (2014) Complexity and the inherent limits of explanation and prediction: Urban codes for self-organizing cities, Planning Theory, 1-20.
 
נקודות ושאלות עיקריות שעלו בדיון:
  • יערה סקרה גישות שונות להגדרת "איכות חיים". משרד הבינוי והשיכון למשל מנסה ליצור "מקומות טובים" ע"י הגדרת תקנים שונים, למשל לשטחי דירות או מרחבים ציבוריים. עם זאת, הקשר בין תקן לאיכות חיים לא תמיד עומד במבחן התוצאה, אם מתבוננים על הסביבה שיוצר תכנון על פי תקנים. בנוסף, תפיסה זאת לא עולה בקנה אחד עם רעיונות של קיימות מאחר ודורשת משאבים רבים. עלתה השאלה האם אכן מטרתם של התקנים ליצור מקומות טובים, או לחליפין ליצור תהליך תכנוני תקין וחוקי.
  • הנסיון ליצור "מקומות של חיים" בעיר (ע"פ כריסטופר אלכסנדר מקומות טובים הם אותם מקומות שמרגישים בהם תחושת חיים) כמוהו כנסיון לגלות גרעין של אמת, וזאת באמצעות מערכת התכנון – "the quality without a name",  . איך יוצרים את אותם מקומות מלאי חיים? אחת הגישות הינה לתת למערכות נוספות שאינן מערכת התכנון להתערב ולהשפיע.
  • תחושת החיים כפונקציה של מורכבות – אנחנו רואים רק את "קצה הקרחון" באותם מקומות מלאי חיים, אבל חשים את הקרחון כולו. מתכננים "קוצצים" למעשה את קצה הקרחון וקוטעים את הקשר שאנו חשים למקום.
  • ישנה הבחנה בין מערכות מורכבות ובין מערכות פשוטות וליניאריות. מערכות מורכבות פועלות על פי סדר פנימי סיסטמטי – order – ועל פי עקרון של היזון חוזר. במערכת כזו לא ניתן להסביר את כל המרכיבים ועל כן לא ניתן לנבא את התוצאות. וזו למעשה הטעות בתכנון ערים... הנסיון לצפות את העתיד בתכנון הוא טעות יסודית-תפיסתית, ולא כפי שחושבים פעמים רבות, שידע או נסיון יאפשרו לעשות זאת. הנסיון להגדיר תוצר סופי, תוצר שיתאר איך ייראו החיים במקום מסוים בעתיד הוא בלתי אפשרי (וזו למעשה משמעותה של תוכנית). לפיכך הנסיון "לעשות" מקומות טובים באופן ישיר אינו אפשרי.
  • טיעון נוסף, מעבר לטענה שאדריכל או מתכנן אינם יכולים לתכנן לעתיד כיוון שאינם יכולים לשלוט בתהליך ובתוצאה, הוא ששליטתו של איש מקצוע בתהליך הינה פגיעה בחירותם של אנשים.
  • יערה מתארת את העבודה התכנונית להסדרת היישובים הבדווים בנגב וטוענת שברגע שאנחנו עושים הפשטה של מצב קיים ומקבעים אותו, אנחנו מונעים ממנו להמשיך ולהתפתח מחוץ לקיים.
  • בדיון עלו טיעונים ביחס לאותו "חופש תכנוני" שהגישה המוצגת במאמר (יצירת "קוד עירוני" במקום תוכניות מפורטות) מכוונת אליו, בין השאר, החשש מפני השארת המערכת כולה בידי השוק החופשי והשתלטות של בעלי הון על התכנון (במקום אנשי מקצוע), השארת קבוצות מוחלשות לעמוד בפני אותם כוחות לבדם (מבלי שמערכת התכנון תדאג לצורכיהם ותסנגר עליהם) וחשש מפני התפתחות מקומות דומים זה לזה וביטול ייחודיותם של מקומות שונים. 

במפגש נכחו:

יערה, מלכה, דנה וניר


מפגש 4 - אורבניזם חברתי

מפגש זה הוקדש לדיון על דוח הקליניקה האורבנית (האוניברסיטה העברית) על אורבניזם חברתי - דוח אשר פורסם בעקבות השתתפות בכנס האורבני העולמי (World Urban Forum) במדאין (קולומביה).

טל היה אחד המשתתפים בכנס ואחד מכותבי הדוח - והוא הציג את הטקסט והנחה את הדיון. קישור לדוח


נקודות עיקריות שעלו בדיון:

  • ראשית, צריך לשאול - למה צריך מדיניות לעיר ולא מדיניות חברתית כללית? מה כל כך ייחודי בנוגע לעיר? במה העיר שונה מהמדינה כפלטפורמה לשינוי פוליטי?

     מספר תשובות אפשריות:

     - אוכלוסייה - בעיר יש הרבה יותר אנשים החיים בצפיפות - סיבה זו אמנם פרוזאית אך היא עדיין רלוונטית.

     - העיר, בשונה מהמדינה, היא חדירה porous - קל להיכנס, לצאת ולהעזיב. קיים מתח בין פיתוח והדרה (development and displacement)

     - צפיפות - אשר מקרבת מרחבית בין עשירים ועניים.

     - אופי הערים - קיימת טענה כי ערים נוטות להיות ליברליות יותר ביחס למדינות ברציונל המנחה שלהן.

     - מבנית - לעיר יש פוטנציאל להיות יותר קשובה לצרכים של תושבים/אזרחים.

  • הדוח קושר בין פרויקטים שונים נוצרים דווקא בעיר ומקודמים ברמה העירונית ולא הארצית.
  • אורבניזם חברתי (לפחות כפי שמסתמן במודל ממדאין) הינו פיתוח לטובת המוחלשים.


במפגש נכחו:

ינון, טל, מלכה, מאיר,דנה וניר

מפגש 5+6 - ארכיטקטורה, מקום וזהות עירונית

מפגש זה הוקדש לצפייה משותפת בסרט cathedrals of culture.קישור לצפייה בטריילר של הסרט. קישור לאתר הסרט. הסרט מורכב למעשה משישה סרטונים שונים אשר בוחנים שישה מבנים שונים וכל סרט בוים על ידי במאי אחר. 

הסרט נצפה בפרקים ובין לבין התפתח דיון על הקשר בין ארכיטוקטורה, מקום/יצירת מקום וזהות עירונית. הייחודיות של הסרט היא כי הוא עוסק בארכיטקטורה מנקודת המבט של המשתמשים השונים של המבנים ולא של הארכיטקט. לאורך הסרט לא מציגים תוכנית או מבט על של המבנים השונים - אלא פותחים את החללים השונים - הפנימיים וחיצוניים באופן הדרגתי דרך נקודת המבט של העובדים, המבקרים, עוברי האורח וכיוצא באלה. לאורך הדיון עלו נקודות רבות וביניהן: מקומו של הארכיטקט, התפקידים האתיים של ארכיטקטורה, קריטריונים לבחינת 'הצלחה' של מבנה, השפה של הארכיטקטורה ועוד.

במפגש נכחו:

ינון, אביגיל, שרון, דפנה וניר


מפגש 7 - עיונים בקנה מידה

מפגש זה עסק בניתוח, בחינה ודיון על קנה מידה וחשיבותו לתהליכי תכנון עירוניים באופן כללי ובפרט ליצירת מקום בעיר. מאיר הנחה את הדיון - ולפני הסיכום חשוב להציג את הכותרת המלאה:"אם מחוט ועד שרוך  נעל" - מידתיות, אדריכלות והסביבה הבנויה.

 

טקסטים (הכל מופיע בדרופבוקס):

(Rem Koolhaas "'Life in the Metropolis' or 'The Culture of Congestion"' (August 1977

מבחר מתוך – Rem Koolhaas, S, M, L, XL

Dr. Seus, Horton Hears a Who!

סרטון – "The power of Ten"  - קישור

 

המפגש כולו עסק בשאלת קנה המידה כאשר השאלה העיקרית – מהו קנה המידה הראוי לתכנון? בתוך כך, מאיר הציג את תפיסתיו של קולהאס: תפיסת הגודל של והכורח לתכנן בענק; את מטרת המטרופולין – להלחם בחוויית העצבות של בני האדם; את האדריכלות ככלי לקידום המודרניות ולא כנושא אידיאולוגיה פוליטית, ועוד. בתוך כך עלו לא מעט התייחסויות ביקורתיות, בראשן התייחסות לכך שתכנון בקנה מידה עצום עשוי לפגוע באפשרות ל'יצירת מקום'. בכך, נוצר עימות בין סדרי הגודל של התכנון והבנייה בימינו לבין תפיסה של מקום כאשר הבעיה שעולה היא – האם בכלל נותר מקום למקומות? הדיון ב-bigness"" בהקשר הארכיטקטוני נקשר לדיון על קנה מידה גם בתחומים אחרים, כגון כלכלה וארגונים בירוקרטיים.


במפגש נכחו: מאיר, דפנה, נטע, דנה, ניר

מפגש 8 - Critique of Everyday Life

מפגש זה הוקדש כדי לדון בביקורת היומיום של הנרי לפבר<(Henri Lefebvre)

קריאה למפגש

Henri Lefebvre, Critique of Everyday life, (London: Verso, 1991), 130-175.

ניר הציג וניהל את הדיון. המפגש לווה במצגת אשר המחישה את הטענות גם בהקשרן התרבותי/אסתטי. קישור למצגת ניתן למצוא כאן


עיקרי הדברים

לפבר מציע מהלך משלים לביקורת מרקסיסטית ומציג באיזה אופן ביקורת מרקסיסטית יכולה להפוך להיות ביקורת של היומיום. לטענתו של לפבר, הפילוסופיה, האמנות והפוליטיקה של סוף המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20 היו ניסיון לברוח או 'להתעלות' מעבר ליומיום, ובמידה רבה - סדר יום קפיטליסטי ובורגני השתלט ואירגן מחדש את היומיומיות. ביחס לניסיון הבריחה מהיומיום - טוען לפבר כי בסיכומו של עניין - האדם חיי ביומיום ולא בעולמות מדומיינים. בקשר לסדר היום הקפיטליסטי/בורגני - טוען לפבר שתפקידה של הביקורת היא לחשוף את הדקדנטיות הבורגנית ו'לשקם' את היומיום 'האמיתי.

ביקורת היומיום מביאה לחזית הבמה את החשיבות של היומיום והיומיומיות בשגרת החיים של בני אדם 'רגילים'. על ידי כך מסמן לפבר כי היומיום, ובהשלכה מכך – המקומות היומיומיים שנראים לכאורה בנאליים וטריוויאליים הם הם הזירה המשמעותית ביותר לעשייה חברתית ופוליטית. מראית העין של הבנאליות היא מתעתעת משום שהיא מסתירה ראשית מרכיבים מניפולטיביים במרחב העירוני (דבר אשר הוא פירט עליו רבות בספרו the production of space"" ושנית – שהבנאליות הזאת היא רק לכאורה משום שלעיתים קרובות המקומות המוכרים הם אלה שאנחנו יודעים הכי פחות לגביהם.

בהקשר של 'יצירת מקום בעיר' הדיון התמקד בנקודות הבאות:

  • איפה החיים בעיר?
  • החשיבות של המקומות הבנאליים.
  • הרובד המניפולטיבי של הבנאלי.
  • המקומות היומיומיים הם הם המקומות לעשייה (חברתית ופוליטית) משמעותית.


במפגש נכחו: יערה, נטע, מלכה, דנה וניר

מפגש 9 - השתתפות בכנס Placemaking ארצי

בין ה10-14 במאי 2015 נערך שבוע של הרצאות וסדנאות בנושא 'יצירת מקום' (קישור לתוכנית). האירועים אורגנו על ידי הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית והמעבדה לחדשנות עירונית באוניברסיטת תל אביב. מנחי האירועים היו מומחים מ

project for public spaces

כל חברי הקבוצה התלוו לאירועים השונים ובתיאום עם הקליניקה והמעבדה – יכתבו ויערכו חלקים מדוח מסכם שצפוי להתפרסם בנובמבר 2015.


לסיכום ראשוני של האירועים ראו כאן.

מפגש 10 - סיכום שנה

המפגש יתקיים ביום א' ה21.6 בין 10:00-12:00 בחדר הסמינרים של החוג למדע המדינה - 4326.

המפגש יוקדש לסיכום פעילות השנה, התקדמות עם כתיבת הדוח על Placemaking וקביעת יעדים ראשוניים לשנת הלימודים הבאה.

כלים אישיים