נושאים מתקדמים באפיסטמולוגיה

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

נושאים מתקדמים באפיסטמולוגיה

מטרות הקבוצה:

אפיסטמולוגיה חוקרת את טבעו של הידע. מהו ידע? מה הופך האמנה מסוימת לידע? מה מצדיק מעבר כזה מהאמנה לידע? מאז אמצע המאה העשרים, הדיון הפילוסופי באפיסטמולוגיה בזרם האנאליטי זכה לפריחה משמעותית, התרחב, התפתח, ובפרט פיתח זיקה חזקה לתחומי מחקר שונים ולדיסציפלינות שונות מפילוסופיה, כמו פסיכולוגיה, קוגניציה וסוציולוגיה. שאלות עכשויות באפיסטמולוגיה הן שאלות כגון: האם עלינו להתמקד בהצדקתן של ההאמנות השונות שלנו, או שמא פשוט לקחת את עובדת קיומו של ידע כנקודות מוצא למחקר? איזה מן מצב מנטלי הוא ידע? מה מעמדו של זכרון ברכישת ידע? מה מעמדן של האמנות המבוססות על עדות, מומחיות, או אמון? האם יש הבדל בין ידע עובדתי (למשל, לדעת שמקשים מסוימים בפסנתר מייצרים תוים מסוימים) לבין ידע שימושי (למשל, לדעת איך לנגן בפסנתר)?, ועוד.


מטרת הקבוצה היא לנהל דיון בסוגיות עכשוויות באפיסטמולוגיה. פעילות הקבוצה תהיה במתכונת של "קבוצת קריאה". הקבוצה תיפגש בתדירות של כאחת לשבועיים, לפגישה שתימשך בין שעה וחצי לשעתיים. הקבוצה תדון בכל פגישה במאמר עכשווי (אשר ייקרא על ידי המשתתפות טרם הפגישה). פעילות הקבוצה תחולק ל"שערים". כל "שער" יוקדש להתמקדות בנושא מסוים למשך כ3 פגישות. בין ה"שערים" השונים: תיאורית הידע של טימותי וויליאמסון, מחלוקות בין עמיתים, ומעמדו של ידע שימושי ("לדעת איך") ביחס לידע עובדתי ("לדעת ש..."). בכל מפגש אחד/ת המשתתפים/ות י/תהיה אחראי/ת על הצגת המאמר, הצגת נקודות לביקורת ועל ניהול הדיון.


פרטים והצטרפות:

לפרטים נוספים ולהצטרפות יש לפנות אל איתי שטיינברג


משתתפות ומשתתפים:

  1. דן ברא"ז (א. בן-גוריון)
  2. נעמה גולדברג
  3. רוית דותן
  4. עפר מלכאי
  5. רן עבודי
  6. אלי פיטקובסקי
  7. אילן פינקלשטיין
  8. ערן פיש
  9. איתי שטיינברג


מפגשים

תאריך המפגש הבא: 11.12.2012 (איתי)


13.11.2012 - מפגש ראשון

המפגש הראשון נערך ביום ג', 16:00, ברוח 5515

תכנית: היכרות, דיון כללי על פעילות הקבוצה.

סיכום המפגש: נבחרו 3 נושאים להתמקדות לאורך השנה: תיאורית הידע של וויליאמסון, מחלוקות בין עמיתים, וההבחנה בין Know That-Know How. נושא רביעי ייבחר במהלך השנה.

השתתפו במפגש: עפר, רן, אלי, אילן, איתי




שער א': וויליאמסון

11.12.2012 - מפגש שני

המפגש השני ייערך ביום ג', 11.12.2012, 16:15, רוח 2736 2504

תכנית: איתי ינהל דיון על הפרק הראשון (מבוא) בספרו של וויליאמסון: Knowledge and Its Limits. המפגש יציג את התמות המרכזיות של הספר כפי שהן מוצגות במבוא: ידע קודם מושגית להאמנה, Evidence = Knowledge, כלל הידע ל-Assertion, הטיעון לגבי Anti Luminosity של מצבים נפשיים, Margins for Error, וכן אפשרותן של אמיתות בלתי ניתנות לידיעה.

סיכום המפגש: סקרנו את סבך הנושאים שוויליאמסון מעלה במבוא לספרו. תשומת לב רבה הוקדשה לשוויון בין ידע לראיות שוויליאמסון מנסה לטעון בעדו, והקשר בין התזה הזו לבין התזה כי ישנו מרווח של טעות, בו נמצאות עובדות מסוימות שהן אמיתיות אך אי אפשר לדעת אם הן אמיתיות וכן אי אפשר לדעת אם הן שקריות. הייתה מעט תהייה לגבי אי-שקיפות של מצבים מנטליים. הוחלט כי במפגש הבא עפר יציג בקצרה את הטיעון אודות אי-שקיפות, ובנוסף - ולכך בעצם יוקדש מירב הזמן - אלי יציג את הדיון של וויליאמסון באמיתות בלתי ניתנות לידיעה.

תמסיר שאיתי הכין

השתתפו במפגש: איתי, אילן, עפר, ערן, רן, אלי, נעמה


08.01.2013 - מפגש שלישי

המפגש השלישי ייערך ביום ג', 16:00 (מספר חדר - בהמשך) רוח 2504

תכנית: נפתח בדיון קצר בהנחיית עפר על אודות טיעון האי-שקיפות (אנטי-לומינוסיטי) של מצבים מנטליים. נמשיך ונתמקד בדיון של וויליאמסון באמיתות בלתי ניתנות לידיעה, בהנחיית אלי.

סיכום המפגש:הוחלט להעביר את הדיון של עפר אודות אנטי-לומינוסיטי למפגש הבא, ולהפוך את הנושא לעיקר המפגש הבא. אלי הציג את הדיון של וויליאמסון בטיעון של פיטץ' (Fitch) כי כל אמת בלתי-ידועה (באופן קונטינגנטי), אין לדעת אם היא אכן אמת בלתי-ידועה או לא (באופן הכרחי). דנו גם בטיעונו של וויליאמסון באופי המודאלי של האפשרות לדעת כי אמת כלשהי היא אמת בלתי-ידועה או לא.

השתתפו במפגש:איתי, אילן, עפר, ערן, רן, אלי, נעמה


05.02.2013 - מפגש רביעי

המפגש ייערך ביום ג', 16:00 (מספר חדר - בהמשך) רוח 2507

תכנית: עפר ינחה את הדיון בטיעון של וויליאמסון על אי-השקיפות של מצבים מנטליים. קריאה: וויליאמסון, פרק 4, סעיפים 4.1-4.6 (אפשר לדלג על 4.4-4.5).

סיכום המפגש: התמקדנו בהצגת הטיעון של וויליאמסון. דנו בעיקר בבעיה אד-הומינם שוויליאמסון ניצב מולה (לפחות על פניו), לפיה הטיעון שלו לכך שמצבים מנטליים אינם שקופים (או כפי שעפר בחר לתרגם: בהירים) נראה כמו הטיעון של וויליאמסון אודות עמימות, אך עם זאת וויליאמסון מטפל בטיעונים באופן שונה ולא אחיד/שיטתי. וויליאמסון מציג טיעון המוביל לסתירה. הדרך להמנע מכך היא לשלול את אחת ההנחות. 2 ההנחות שהן המועמדות הבולטות ביותר לשלילה שכזו הן (1) ההנחה בדרך שקיפותם/בהירותם של מצבים מנטליים (אם יש לי מצב מנטלי מסוים, אז אני מסוגל לדעת זאת); (2) וההנחה בדבר מהימנותו של ידע (אם, ברגע T0, אני יודע שיש לי מצב מנטלי מסוים, אז בT1 קרוב ככל שנרצה ל-T0, יהיה לי המצב הזה; זאת משום שידע כולל רמת מהימנות המחייבת את אמיתותו של התוכן הידוע במצבים קרובים מספיק). וויליאמסון טוען שמבין 2 ההנחות הללו, השנייה הרבה יותר מתקבלת על הדעת, ולכן יש לדחות את הראשונה. הבעיה אד-הומינם שוויליאמסון ניצב בפניה היא כי בדיון שלו סביב בעיית העמימות (vagueness), וספציפית לגבי פרדוקס הערימה, וויליאמסון תומך בעמדה המכונה אפיסטמיציזם. לפי אפיסטמיציזם, בעיית העמימות איננה בעיה מטאפיזית אלא בעיה אפיסטמולוגית. ישנו מספר גרגירי חול (למשל: 167) אשר מהווה - מטאפיזית - ערימה; אך היכולות האפיסטמיות שלנו מוגבלות, וקשה לנו להבחין אם ישנו מספר גרגירי חול שכזה מולנו או לא. במהלך הטיעון לעמדה הזו, כפי שניתן לנחש, וויליאמסון טוען כי עלינו לדחות את ההנחה לפיה אם ידוע לנו כי יש לפנינו ערימת חול, אז גם אם נוריד ממנה גרגר חול אחד עדיין תהיה לפנינו ערימת חול. הנחה זו היא אנלוגית לחלוטין להנחה (1) לעיל בטיעון אודות אנטי-לומינוסיטי. לא ברור, אם כן, מדוע וויליאמסון שולל אותה בדיון אודות עמימות, אך מקבל אותה בדיון אודות אנטי-לומינוסיטי.

השתתפו במפגש: איתי, רן, עפר, אלי, אילן, נעמה.




שער ב': מחלוקות

10.03.2013 - מפגש חמישי - מפגש פתוח

המפגש החמישי ייערך ביום א', 16:30 (מספר חדר יימסר בהמשך) רוח 2607

תכנית: נפתח בדיון אודות המעמד האפיסטמי של מחלוקות בין שווים (peers); נמשיך משם לדון באפשרות ליישם את העמדות השונות בנושא זה על המקרה הספציפי של מחלוקות פילוסופיות.

סיכום המפגש: חלקו הראשון של המפגש הוקדש לכניסה אל תוך תחום הדיון של peer disagreement. הבחנו בין סוגים שונים של מחלוקות, ניסינו לתת - בהתאם לספרות - הגדרה ברורה ככל האפשר של peer, וניסינו לאפיין את הטעמים השונים המצדיקים תשובות שונות לשאלות אודות peer disagreement. בפרט, הבחנו בין 2 סוגים של שאלות: שאלות "הערכה" כמו "מה התגובה הרציונלית (מנקודת מבטו של אלוהים, למשל)?"; ושאלות "עצה" כמו "כיצד יש להגיב - מבחינה אפיסטמית - במקרים של peer disagreement. חלקו השני של המפגש הוקדש להבין את עקרון ה independence, לפיו במקרים של peer disagreement עליי להעריך את מעמדה האפיסטמי של ה-peer שלי במנותק מהראיות והטעמים שלי להאמין כפי שאני מאמין אודות הנושא שאנו במחלוקת לגביו. ניסינו לברר מה ההבדל בין עמדתו של כריסטנסן לבין עמדתו של קלי, והאם ההבדל הזה הוא משמעותי מבחינה פילוסופית, או שמא מדובר בהבדל זניח.
השתתפו במפגש: איתי, אלי, אילן, דן, ערן, נעמה, רוית

קריאה: David Christensen - Disagreement, Question Begging, and Epistemic Self-Criticism (בהמשך יימסרו סעיפים בהם עדיף להתמקד וכן סעיפים שאין צורך לקרוא)


07.04.2013 - מפגש שישי - מחלוקות פילוסופיות

המפגש השישי ייערך ביום א', 16:30 (מספר חדר יימסר בהמשך) רוח 2335

תכנית: נושא הדיון הוא מעמדן האפיסטמי/ראייתי של מחלוקות בין שווים בפילוסופיה. כדי לבאר סוגייה זו, נזדקק לדון בשאלות כגון מי "שווה פילוסופית" לי, וכן על אופיין של מחלוקות בפילוסופיה.

סיכום המפגש: דנו במאמר של אלגה כפתח לסוגיית המעמד האפיסטמי של מחלוקות בין שווים בפילוסופיה. לאחר מכן איתי הציג מספר טענות מרכזיות: (א) מחלוקות פילוסופיות עומדות בפני מכשול פרקטי ליישובן, שכן אין דרך ליישב אותן שהיא בלתי תלויה בערך האמת של העמדות השונות במחלוקת. לכן, (ב) "שווה" בפילוסופיה לא יכול להיות מבוסס על רמת מהימנות, משום שאין לנו דרך לא שנויה במחלוקת בעצמה לגלות כמה מהימנית מישהי בפילוסופיה בכלל ובתחומים השונים בפילוסופיה בפרט. אם כך, (ג) "שווה" בפילוסופיה צריך להשען על מדדים אחרים (כגון איכות טיעונים, זהירות, זריזות מחשבה, צלילות וכדומה). מצב זה, יוצא כי (ד) עלינו להסביר מדוע מוצדק להחזיק בהאמנה פילוסופית כלשהי אל מול מחלוקת עם מישהי אשר "שווה" לנו מבחינה פילוסופית. דנו באפשרות שאינטואיציות פילוסופיות יכולות לספק הצדקה שכזו.

השתתפו במפגש: דן, נעמה, רוית, ערן, אילן, אלי, איתי

קריאה: Adam Elga - How to Disagree Avout How to Disagree


05.05.2013 - מפגש שביעי - מחלוקות אונטולוגיות

המפגש השביעי ייערך ביום א, 16:30, רוח 2335

תכנית: אלי ינחה דיון אודות מעמדן ואופיין של מחלוקות אונטולוגיות. האם הן מחלוקות סמנטיות בלבד? האם עמדה לגבי אופיין של מחלוקות אונטולוגיות בעצמה מניחה עמדה אונטולוגית?

סיכום המפגש: התרכזנו בניתוח הטיעון של Bennet במאמרה.

השתתפו במפגש: אלי, דן, רוית, אילן, ערן, נעמה, איתי

קריאה: Karen Bennett - Composition, Colocation, and Metaontology




שער שלישי: סטנלי

21.05.2013 - מפגש שמיני - Know How, Chapter 1

המפגש השמיני ייערך ביום ג, 16:00 (מיקום יימסך בהמשך)

תכנית: נדון בסעיפים מתוך הפרק הראשון בספרו של סטנלי: Know How. הספר מנסה להגן על עמדה אינטלקטואליסטית לפיה ידע מעשי הוא ידע פרופוזיציונלי, וזאת על ידי מינוף טיעון המשלב בלשנות ופילוסופיה של הלשון. בפרק הראשון דן סטנלי בטיעוניו של גילברט רייל עבור העמדה האנטי-אינטלקטואליטסית.

סיכום המפגש: מיפינו את העמדות והשיח בנושא. הבחנו בין אינטלקטואליזם (לפיו ידע שימושי, לכל הפחות, נשען באופן משמעותי על ידע פרופוזיציונלי), אנטי-אינטלקטואליזם חלש (לפיו ידע שימושי וידע פרפוזיציונלי הם סוגים שונים ובלתי תלויים), ואנטי-אינטלקטואליזם חזק (לפיו ידע פרופוזיציונלי, לכל הפחות, נשען באופן משמעותי על ידע שימושי). אחד הטקסטים המכוננים בנושא הוא של גילברט רייל, אשר מחזיק בעמדה אנטי-אינטלקטואליסטית (אם כי, לא ברור אם בגרסה ה"חלשה" או ה"חזקה" שלו). סטנלי מציג ביקורת על דבריו של גילברט רייל, לפיה הטיעונים נגד העמדה האינטלקטואליסטית תקפים באותה מידה גם נגד העמדה האנטי-אינטלקטואליסטית.

השתתפו במפגש: איתי, רן, דן, אילן, נעמה, לטם, ערן

קריאה: Jason Stanley - Know How, Chapter 1, Sections 2,5,6


05.06.2013 - מפגש תשיעי - Know How, Chapter 3 המפגש בוטל

המפגש התשיעי ייערך ביום ד, 16:00 (2604 רוח)

תכנית:

סיכום המפגש:

השתתפו במפגש:

קריאה:


18.06.2013 - מפגש תשיעי - Know How, Chapter 3,4

המפגש העשירי ייערך ביום ג, 16:00 (2335 רוח)

תכנית: סקירה של פרקים 3 ו-4 בספר של סטנלי. מעבר מהיר יחסית על החלק הבלשני יותר בפרק 3, והתמקדות בחלקים המאוחרים של פרק 3 ובעיקר ברעיון של "אופני מחשבה" המופיע בפרק 4.

סיכום המפגש: שוחחנו וניסינו להבהיר את הרעיון של PRO כאופרטור לשוני "נסתר" (לפי תאוריות בלשניות), ודנו באופנים השונים - פרדיקטיבי או פרופוזיציונלי - לנתח אותו. סטנלי טוען שיש לקרוא משפטים בהם PRO משתתף קריאה פרופוזיציונלית. כדי לעשות זאת, הוא מבקר את טיעונו של דייויד לואיס, לפיו יש לקרוא טענות DE SE (טענות בגוף ראשון) קריאה פרדיקטיבית. משם ממשיך סטנלי לטעון כי קריאה פרופוזיציונלית של טענות DE SE מניחה ביסודה תיאוריה של "אופני מחשבה", אשר מתפקדים כמו "אופני הינתנות" פרגייאנים. כך למשל, אני יכול לדעת מיהו ביל קלינטון במסדר זיהוי תחת אופן מחשבה חזותי, אף שאינני יודע כלל שהוא הנשיא ה42 של ארה"ב. באופן דומה, אני יכול לדעת טענות בגוף ראשון תחת אופן מחשבה בגוף ראשון, מבלי לדעת דברים מסוימים אשר נכונים לגביי (למשל, שיש חור בשקית הסוכר שרכשתי). בפרט, אחד מאופני המחשבה הללו הוא אופן מחשבה מעשי, שימושי. כך, אפשר לדעת טענה מסוימת תחת אופן מחשבה שימושי.

השתתפו במפגש: איתי, ערן, לטם, דן, רן, עפר, רוית, אילן, אלי

קריאה: Know How, Chapter 3 sections 3-5, Chapter 4


02.07.2013 - מפגש עשירי - Know How

המפגש העשירי ייערך ביום ג, 10:30 (חדר סמינרים, מתחם אוסטרליה)

תכנית: הרצאה זו פתוחה למשתתפים נוספים מחוץ לקבוצה, בעיקר משתתפים ואורחים של כנס הדוקטורנטים הבינ"ל בפילוסופיה שנערך בתאריכים 30.6-1.7. המפגש יתקיים במתכונת של סמינר, עם ג'ייסון סטנלי עצמו כמרצה אורח.

מרצה אורח: Jason Stanley, Philosophy, Yale University

סיכום המפגש: סטנלי סקר את עיקרי הטיעון של הספר עד לפרק 5, כולל. התמקדנו, ראשית, בכך שהספר הוא למעשה ספר על טבעו של ידע באופן כללי. לאחר מכן נכנסו מעט לפרטים ודנו בהבדל המשתמע שסטנלי מניח בין לדעת (איך) לעשות X, לבין להצליח להסביר/ללמד (איך) לעשות X. דנו בסוגיה העולה מהשימוש של סטנלי ברעיון של אופני מחשבה, לפיה כל מה שהתיאוריה שלו עושה הוא להעביר את הבעיה של ידע שימושי מ"ידע" ל"אופני מחשבה".

השתתפו במפגש: ג'ייסון סטנלי, איתי, דוד קשתן, אילן, עפר, דן, לטם, נעמה, רן, נעמי גרנופסקי (פילוסופיה, מ.א.), רוני סדובסקי (דוק', הרווארד), סימונה איימאר (דוק', אוקספורד).

קריאה: Know How, Chapter 5

כלים אישיים