נושאים בפילוסופיה, לוגיקה ולשון

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצומת בו נפגשים פילוסופיה, לוגיקה ולשון היא הבסיס למסורת האנליטית בפילוסופיה. ארבעת הנושאים שבהם נעסוק הם תוצאה של המפגש הזה, וכולם עומדים במרכז הדיון העכשווי.

ניתן לעקוב אחרי הפעילות השוטפת של הקבוצה באתר הגוגל-גרופ: https://groups.google.com/forum/?fromgroups#!forum/chevruta_pll

משתתפים: רן לנצט, דוד קשתן, רעות צרפתי, אביב קרן, שלומית ויגודה, רווית דותן, דני נובמבר, עפר מלכאי, דן ברא"ז, נעמי כורם, אלכסנדרה צינק וגיל שגיא.


תוכן עניינים

סדרה ראשונה: עמימות והוכחות ארוכות

מנהל הסדרה: רן לנצט


הסדרה עסקה בבעיה ספקנית העולה מעיון בפרדוקס הערמה, ובנסיון לפתור את הבעיה.

במפגש הראשון הצגנו את הפרדוקס, וכן את העקרון אותו כינינו "עקרון השרשור". לפי עקרון זה, כל שרשרת של היסקים משמרי-אמת היא עצמה משמרת-אמת. הצגנו את הבעיה הספקנית שעולה מפרדוקס הערמה: מצד אחד, על-פי חלק מהגישות לפרדוקס הערמה, הלקח מהפרדוקס הוא שעקרון השרשור נכשל במקרים מסויימים. מצד שני, נראה שאנחנו מסתמכים על העקרון כדי להסיק שהוכחות מתמטיות ארוכות, למשל, הן משמרות-אמת. אבל אם ישנן דוגמאות נגדיות לעקרון השרשור, מה מתיר לנו להסתמך עליו באופן זה? באותו מפגש גם סקרנו מספר גישות לפרדוקס: ניהיליזם, אפיסטמיציזם, fuzzy logic וכן דחיה מפורשת של עקרון השרשור. הדגשנו את "המחיר האינטואיטיבי" של כל אחת מהגישות, כלומר: את האינטואיציות הקדם-תיאורטיות שאותן אנחנו נדרשים לדחות במסגרת הגישה הרלוונטית. כמו כן, שמנו לב למעמדו של עקרון השרשור במסגרת כל אחת מהגישות. כהכנה למפגש הראשון קראנו את הערך "Sorites paradox" באנציקלופדיית הפילוסופיה של סטנפורד, וכן את המאמר "A Wittgensteinian solution to the Sorites " מאת חנוך בן-ימי. 

המפגש השני הוקדש למאמר The justification of mathematical induction" " מאת ג'ורג' בולוס, ובפרט: לעיכול הטיעון הפורמלי המופיע במאמר. חומר הקריאה לקראת הפגישה כלל את המאמר האמור, וכן גרסה קלה יותר של הטיעון של בולוס שהופצה בין חברי הקבוצה. 

במפגש השלישי דנו בקשר שבין עקרון האינדוקציה המתמטית לבין הבעיה הספקנית שהוצגה בתחילת הסדרה. בהמשך, הצגנו וריאציה קלה על הטיעון של בולוס לאינדוקציה מתמטית, ודנו בהצעת פתרון עבור הבעיה הספקנית בהתבסס על הטיעון של בולוס.


סדרה שנייה: הקשרים אינטנציונליים

מנהל הסדרה: דוד קשתן


בסדרת פגישות זו פרשנו את הבעיה של הקשרים אינטנציונליים (intensional) בלשון. שפה אקסטנציונלית היא שפה שבה ההוראה של ביטוי נשמרת קבועה גם כשמחליפים את אחד הרכיבים בו ברכיב שווה-הוראה. למשל, הפסוק "קברו של בן-גוריון נמצא דרומה מתל אביב" הוא פסוק אמיתי, ועובדה זו לא תשתנה אם נחליף בו את הרכיב "בן-גוריון" ב-"ראש הממשלה הראשון של ישראל", או את הרכיב "תל-אביב" ב-"העיר הלבנה". כל אחד משני צמדי השמות האלה הם שווי-הוראה. הקשרים אינטנציונליים, לעומת זאת, הם כאלה שהוראתם לא תלויה רק בהוראת מרכיביהם. למשל הפסוק "לא צריך לדעת היסטוריה כדי לדעת שראש הממשלה הראשון של ישראל היה פוליטיקאי" יהפוך מאמיתי לשקרי כשנחליף את "ראש הממשלה וגו'" ב-"בן גוריון". הקשרים אינטנציונליים הם בעייתיים מפני שלא ברור מה תורת המשמעות הנכונה עבור המבעים שמכילים אותם. כל תורת משמעות כזו צריכה להניח הנחות חזקות שחורגות מהניסיון, ולא ברור כיצד ניתן להצדיק אותן.


במהלך הסדרה ניהלנו דיונים כללים בנוגע לשפה, תחביר וסמנטיקה, וקראנו מתוך הספר "Meaning and Necessity" לרודולף קרנפ ואת המאמר "The Logic of Sense and Denotation" לאלונזו צ'רץ'. שני הטקסטים האלה מציגים שתי גישות עיקריות לניתוח ופתרון הבעיה של הקשרים אינטנציונליים בשפה. פרשנו את התורה הפורמלית בכל מקרה ודנו בהנחות שעומדות בבסיס כל גישה ובמידת הסבירות שלהן.

סדרה שלישית: פילוסופיה של התחביר במאה ה-21

מנהלת הסדרה: רעות צרפתי


סדרה רביעית: פורמליות בלוגיקה

מנהלת הסדרה: גיל שגיא


רבים בפילוסופיה של הלוגיקה מקבלים את ההנחה שתקפות לוגית של טיעון תלויה בצורות הפסוקים המשתתפים בטיעון ולא בתוכנם. בסדרה זו עסקנו במושג "צורה של פסוק".

בפגישה הראשונה דנו בהנחה המקובלת שצורתו של פסוק נקבעת על-ידי המונחים הלוגיים המופיעים בו. סקרנו מאמרים שעוסקים בקריטריונים למונחים לוגיים. התמקדנו בעיקר בקריטריון של אינווריאנטיות תחת מודלים איזומורפיים של גילה שר. התייחסנו בעיקר למאמרים של טרסקי, שפירו ושר.

בפגישה השנייה גיל הציגה מערכת פורמלית חדשה בה צורת הפסוקים אינה נקבעת על-ידי מונחים לוגיים, אלא על-ידי "אילוצים סמנטיים" -- אילוצים כלליים על השפה. הוצגו הגדרות למושגים כגון סכימה, קטגוריה, תלות בין מונחים והיקבעות של מונחים. 

בפגישה השלישית התקיים דיון על לוגיקה בשפה טבעית. הוצגו פשרים אפשריים לטענה ש"אין לוגיקה בשפה טבעית". הוזכרו עמדותיהם של הוגים שונים, כגון פרגה, טרסקי, אזוני, גלנזברג, מונטגיו ולייקן. עיקרו של הדיון נסוב על המאפיינים של נביעה לוגית מחד גיסא והמאפיינים של השפה הטבעית מאידך גיסא -- ומתוך כך על האפשרות לראות בלוגיקה תופעה המתקיימת בשפה הטבעית. 


כנס דוקטורנטים בפילוסופיה

ב-18-19 ביולי 2012 התקיים, במסגרת פעילות הקבוצה, כנס בינלאומי לדוקטורנטים בפילוסופיה.

אתר הכנס: https://sites.google.com/site/hujigrad2012/ 

כלים אישיים