מפגש רביעי - 16.2.2011

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקשורת, טלפונים ניידים, ומושג המקום - מפגש בהובלת חננאל

טלפונים ניידים ומחקר התקשורת

סרטון של דב גילהר (על רינגטונים) - הסלולרי כמייצג את ההעדר (הזוועה של הפיגוע) דרך מה שנשאר – הסלולרי. לא רק מייצג את האדם אלא גם הסביבה שמחפשת אותו ודואגת לו – וזאת הדרך הסלולר. כיום בתקשורת חוקרים אינטרנט – בדרך כלל חוקרים תכנים. החשיבות של מחקר טלפונים סלולריים: יש להם השפעה יותר משמעותית על חיי היומיום שלנו. החדירה של הסלולר יותר רחבה מאשר האינטרנט (גם בכפרים בהודו החיים צורת החיים מאוד עתיקה, יש להם רשת סלולרית). במחקר התקשורת בדרך כלל מחקר הוא על התכנים, וזרם אחד מתמקד בהשפעת הטכנולוגיה – אילו שינויים הטכנולוגיה מחוללת באדם עצמו. הזרם הטכנולוגי במחקר - איניס – אסכולת טורונטו – אבי הזרם הטכנולוגי – טענה שיש מדיומים מוטי מרחב ומוטי זמן. מדיומים המגשרים על פני זמן – מצבות, ציורי קיר, מדיומים של מרחב – כתיבה על פפירוסים והעברת מידע על פני המרחב. טוען שבכל חברה יש מדיום דומיננטי והוא היוצר את האופי של החברה. מקלוהן – לוקח את איניס לרמת המיקרו – עיקר ההשפעה היא במדיום ולא בהכרח במסר – ומסביר איך עובדת הטענה של איניס - כל מדיום מרחיב חוש מסוים של האדם. נשאלת השאלה: הסלולרי כהרחבה של מה? הסלולר שינה את המסופיות – הניידות המוחלטת. אמצעי התקשורת הזמין באופן כמעט מוחלט ונישא על גוף האדם – לכל השאר צריך לגשת, והסלולר נישא עלינו. המהות של הסלולר הוא הניידות – האדם כמסוף תקשורת נייד – הוא עצמו איבר תקשורת הנוסף לגוף האדם, מעין פרוטזה. האם הסלולר יותר משחרר או כובל בעבודה? פרסומת לטלפון סלולרי – "האינטרנט שאתה אוהב הולך איתך".

טלפונים ניידים ומושג המקום

מהם השינויים במרחב שהסלולר יוצר? וכיצד הסלולר משנה את תיחום המרחבים? נעשו מחקרים בהם נערכו תצפיות על צורות דיבור של אנשים במרחב הציבורי. גילו שהמרחב הופך להיות מקוטע למרחבים פרטיים של משתמשי סלולר (מעין 'בועות' הנוצרות מסביב לאנשים שמדברים). עוד נמצא שגם בבית אנשים מביאים איתם למרחב הביתי/הפרטי את כל המרחבים (החיצוניים) שאליהם הם קשורים. מקרי בוחן – ארגונים חברתיים כוללניים – על פי ההגדרה של גופמן, אלו ארגונים המאופיינים בניתוקיות, הרארכיה וחינוך מחדש, כאשר הניתוק המתקיים בו בין השוהים לבין החברה, הוא המאפשר את יצירת החינוך מחדש. מעניין לבדוק את כניסת הסלולר לארגונים הרוצים ליצור ניתוק (כמו בית ספר, צבא והחברה החרדית), ואיך הסלולר מאיים עליו. איך הסלולר משפיע על היכולת לתחום מקום באותם ארגונים? התלמיד חווה את הסלולר כיכולת להיות 'פה' וגם 'שם'. גם בצבא ובטירונות – יש הרבה פחות ניתוקיות וטוטליות. הסלולר כמאפשר להיות בקשר גם כשמתרחקים פיזית (האם נכון לומר שהסלולר מטשטש את הבדידות כשאנשים בתנועה, ומתרחקים פיזית?) גם בחברה החרדית, המאופיינת בסגירות, ניתוק והירארכיה – יש סלולר. כאשר יש להם סלולר כשר (ללא sms וללא אינטרנט), ועם הזמן ניתנים הכשרים שונים לסלולריים. נשאלת השאלה: האם בעולם מודרני קיימת אפשרות ליכולת של ניתוק חברתי?

כלים אישיים