ממסורת למחקר: כלים ושיטות במחקר של המוסיקה היהודית

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

ממסורת למחקר: כלים ושיטות במחקר של המוסיקה היהודית

בחקר האתנו-מוסיקולוגי של מוסיקה יהודית המעבר ממסורת מוסיקלית מתועדת למחקר הסופי הוא תהליך ארוך המורכב מרבדים שונים. תלמידי מחקר הבאים לחקור את שדה המוסיקה היהודית נתקלים לעיתים קרובות בבעיות מתודולוגיות שבדרך כלל לא ניתן להם מענה במסגרת הלימודים שלהם במוסיקולוגיה. בשאלות בנוגע ל: איסוף ואמינות המקורות, הצבת שאלות מחקר רלוונטיות, בעיות במחקר איכותני ועוד, תלמידי מחקר תלויים לגמרי בלימוד עצמי ובתמיכת המנחה שלהם. לפיכך נפתחת קבוצת מחקר לסטודנטים החוקרים מוסיקה יהודית שתדון בסוגיות מתודולוגיות כמו: בעיות של אמינות בתיעוד בעל פה ובתיעוד בכתב, טרנסקריפציות וניתוח מלודי, מיקום המוסיקה בתוך הקשרים היסטוריים ותרבותיים, כתיבה איכותנית מוסיקולוגית ועוד. בין השאר, מטרת הקבוצה היא להכשיר ולגבש דור חדש של חוקרי מוסיקה יהודית.


בכירי חוקרי המוסיקה היהודית יעבירו סדנאות לקבוצה, בה הם ידגימו, מתוך ניסיונם המחקרי, בשיטות מחקר ובבעיות בהם הם נתקלו במסגרת עבודתם. בכל מפגש תלמידים יוכלו להתייעץ עם המרצה ועם חברי הקבוצה בשאלות מתודולוגיות מתוך עבודתם. הקבוצה תפעל בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר המוסיקה היהודית, ותיפגש בחדרי המרכז. המפגשים ייערכו לפחות פעם בחודש החל מינואר 2010. מוזמנים להצטרף דוקטורנטים (ובמקרים מיוחדים-תלמידי תואר שני) מהאוניברסיטה עברית ומאוניברסיטאות אחרות, הנמצאים בעיצומה של עבודה על נושא מחקר במוסיקה יהודית או נושא מחקר אתנומוסיקולוגי אחר המשתמש באותם שיטות מחקר. המעוניינים מתבקשים לשלוח מייל עם ביוגרפיה קצרה, נושא עבודת המחקר, שם המנחה והאוניברסיטה ופרטי התקשרות.


ראש הקבוצה: נעמי כהן צנטנר, המחלקה למוסיקולוגיה


מנטור: פרופ' אדווין סרוסי, המרכז לחקר המוסיקה היהודית

חברי הקבוצה: עדיאל בן שלום, עמליה קדם, מיכאל לוקין, מתן ויגודה, אפרת ליבוביץ', ד"ר עמית קליין, עודד פלס, ד"ר אביגיל ווד, אורן רומן.



פגישות שהתקיימו

הפגישה הראשונה התקיימה ב- 3.1.10 בגבעת רם. מרצה אורח: פרופרסור אדוין סרוסי שעסק בנושא "חקר המוסיקה היהודית -לאן?" בהתבסס על מאמר שטרם יצא לאור בשם Music: the "Jew" of Jewish Studies. בהרצאה פרופסור סרוסי תיאר את השינויים שחלו באידיאולוגיה ובמתודולוגיה של חקר המוסיקה היהודית עד היום.


פגישה שניה התקיימה ב 7.2.10 בביתה של עמליה קדם. התארחה בו ד"ר אביגיל ווד, אורחת מהמחלקה לאתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת לונדון School of Oriental and African Studies- שדיברה איתנו על Talking about Jewish music. בפגישה זו היא התמקדה באופנים בהם בעלי המסורת מדברים על הביצועים המוסיקליים שלהם בשיחות ובספרים ובאופן בו אנחנו כחוקרים צריכים להסתכל על נאראטיבים אלה. היא הציעה לנו להיות ערים לאידיאולוגיה המנחה אותנו בכתיבת הדוקטורט.


פגישה שלישית התקיימה ב- 21.2.10 בביתה של נעמי כהן צנטנר. התארח בפגישה פרופסור אליהו שלייפר ודיבר בנושא "צמיחת המתודה מתוך המאטריה: על התאמת שיטת המחקר לחומר המוסיקלי." בשיחה הוא סיפר על הקשיים שיכולים להתעורר בכתיבת עבודה במוסיקה יהודית, בייחוד בתחום המתודולוגי. הוא תיאר שתי אופני מחקר- מן התיזה אל הקורפוס ומן הקורפוס אל התיזה. הוא הסביר את נקודות המשבר שיכולים להיות בדרך והמליץ "לתת לחומר להבשיל" לפני שמתקדמים לכתיבה. הוא עודד את רוחנו לא להתייאש לנוכח המשברים הצפויים לנו! לאחר השיחה התפתח דיון מעניין עם המשתתפים.

פגישה עם ד"ר שושנה וייך- שחק בוטלה

הפגישה הרביעית התקיימה ביום א' 23.5.10 בביתה של נעמי כהן צנטנר. התארחה בה פרופסור יהודית פריגישי ודברה על "ניתוח מלודי: כיוונים ושיטות".
פגישה חמישית מתוכננת במהלך חודש דצמבר עם פרופסור יהודית פריגישי- פגישת המשך למפגש הקודם.


קבוצת המשך: מוסיקה דתית אשכנזית- מחקר ארכיוני וניתוח הקלטות


רציונל

בחקר האתנומוסיקולוגי של מוסיקה יהודית היחס לאשכנז הוא אמביוולנטי. האשכנזים נקראים העדה הגדולה ביותר והשקופה ביותר, במילים אחרות, כיוון שהם בכל מקום אין סיבה לחקור אותם, לפחות לא מבחינה מוסיקלית. גם כלפי המוסיקה עצמה, היו מי שראו בה קירבה למוסיקה האירופית באותו הזמן ומאידך, במקרים רבים המוסיקה של הסביבה הלא יהודית רחוקה מאוד מן המאפיינים המוסיקליים של יהודי אשכנז. מבחינת חומרים, חומרים רבים יושבים בארכיונים ואוספים אבק כאבן שאין לה הופכין, ואינם נחקרים.



פעילות הקבוצה

הקבוצה תעסוק ביצירת לקטים של פריטים ליטורגיים ופארא-ליטורגיים אשכנזיים, מתוך אוסף ההקלטות והתווים שבמחלקת המוסיקה וארכיון הצליל שבספריה הלאומית. לקטים אלה יעברו מיון וניתוח בכלים אתנומוסיקולוגיים במטרה לחשוף ולהנגיש את המקורות הראשוניים שכבר נאספו וטרם נחקרו בתחום זה. בשלב שני, מתוך התבוננות וניתוח השוואתי של דוגמאות אלה נוכל לראשונה להגיע למסקנות בדבר מאפייניהן, גלגוליהן ודרכי העברתן של המסורות המוסיקליות האשכנזיות במהלך התקופה המתועדת. כך, אנו מקוות, נוכל להעשיר את המחקר על המוסיקה האשכנזית הדתית בדוגמאות קונקרטיות ולא להסתפק באמירות כלליות ובלתי מבוססות או להסתמך על מחקרים מיושנים, לוקאליים ומוטים שנעשו בעבר. לדוגמא, טרם נחקרו אופני ההתנהלות והפרשנות המוסיקלית של פיוטי הימים הנוראים. במקום להסתמך על מה שנאמר על "ניגונים מסיני" ולשער מה שרו בעבר הרחוק נוכל בעקבות הניתוח החדש לספר על תפוצתם של הפיוטים והפרקטיקה של ביצועיהם.

הקבוצה תתנהל כסדנא לימודית ובמסגרתה יהיה כל משתתף אחראי לבחירת הקטגוריה הליטורגית שבה הוא יעסוק, לאיסוף מתוך הארכיון ולעבודת הניתוח. המפגשים המשותפים ישמשו להצגת ממצאים, התייעצות בדבר המתודולוגיה המתאימה ודיון על המסקנות. במהלך תקופת העבודה יתקיימו גם פגישות התייעצות עם בכירי החוקרים בתחום המוסיקה האשכנזית. אנו מקוות שעבודת הקבוצה הזאת תהווה בסיס להפקה, בשלב מאוחר יותר, של אנתולוגיות ומהדורות מדעיות של לחנים אשכנזיים לחלקי הליטורגיה שטרם פורסמו.

הקבוצה תתקיים בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית, כלומר הקבוצה תסתייע במרכז בכל הנוגע לצרכים הטכניים וארגוניים. כמו כן המרכז יוכל לסייע בהכנת החומרים לדפוס ובתפוצתם.



מנטור

פרופ' אליהו שלייפר



ראשי הקבוצה

נעמי כהן צנטנר, המחלקה למוסיקולוגיה naomicohnz@yahoo.com

עמליה קדם, המחלקה למוסיקולוגיה, amalia.kedem@mail.huji.ac.il



חברי הקבוצה


שמות משתתפים שכבר השתתפו או שהביעו עניין להצטרף: עמית קליין, עודד פלס, מיכאל לוקין, מתן ויגודה. הקבוצה פתוחה למצטרפים חדשים.


פגישות שהתקיימו



פגישה ראשונה

יום א, כ"ח בכסלו תשע"א 5.12.10 בשעה 13:00
חדר הסמינרים שבמחלקת המוסיקה, הספריה הלאומית, קמפוס אדמונד י' ספרא, ירושלים (בהיעדר הודעה אחרת, המפגשים מתקיימים בחדר זה)

נושא: מפגש פתיחה

סיכום המפגש: במפגש פתיחת הקבוצה דנו ברציונל לקיום הקבוצה, ערכנו תיאום ציפיות ודיברנו על חלוקת תפקידים אפשרית בין המשתתפים ועל נושאים וסוגי חומרים לעבודה שעשויים להיות משותפים לכל חברי הקבוצה.



פגישה שניה

יום ב, ה' בשבט 10.1.11

נושא: קידוש לליל שבת

סיכום המפגש: בפגישה הציגו המשתתפים דוגמאות של קידושים אשכנזים לליל שבת מממקורות כתובים ובעל פה. ניסינו לאפיין מכנים משותפים ביניהם והבחנו בבסיס לחלוקה בין מערב ומזרח מבחינה מודאלית וסגנונית. כמו כן דנו בשאלת ההבדל בין הקידוש בבית ובין הקידוש בבית הכנסת. כהמשך לפגישה זו הוצעו מקורות קריאה נוספים לשאלת הקידוש בבית הכנסת בבית וכן הוצע לערוך רישום השוואתי ממוחשב של הדוגמאות המוסיקליות שיקל על ההשוואה לעומק.



פגישה שלישית

יום ב, ט"ז באד"א תשע"א, 20.2.11

נושא: פסלמודיה אשכנזית - בהשתתפות פרופ' בועז טרסי (JTS).

סיכום המפגש: דנו באופן השימוש במונח פסלמודיה כסיווג ז'אנרי של רפרטואר מוסיקלי אשכנזי. הבסיס לרעיון לערוך סיווג כזה הוא המכנה המשותף הטכסטואלי, קרי - פרקי תהלים הפזורים בליטורגיה. עם זאת, הרפרטואר המוסיקלי שחובר או התקבל לפרקי תהלים בתפילה הוא מגוון ומשמש בסיס ליצירות וביצועים מוסיקליים מסוגים שונים. העלינו למרכז הדיון את האפשרות שמציאות ליטורגית זו הופכת את המרכיב הטכסטואלי לחסר משמעות, ובכך מקשה על השימוש במכנה משותף זה כמאפיין ז'אנרי (ויש שיאמרו אף מונעת אותו).

בהקשר זה הועלתה לדיון גם השאלה בדבר עצם השימוש במונח "פסלמודיה" - האם הוא מועיל או אולי מבלבל, האם משמעויותיו המוכרות מההקשר הנוצרי מסייעות או מפריעות לתיאור תופעה מקבילה בליטורגיה היהודית, ובאיזה מידה הוא מתאר סגנון, תפילה, או אופן ביצוע.

פרופ' טרסי הציע את המהלך - שאותו הוא מיישם גם לגבי מודוסים אחרים בליטורגיה האשכנזית - של איתור מאפיינים מוסיקליים משותפים, בעיקר מודאליים ומוטיביים, ויצירת סיווג על פי הממצאים המשותפים הללו. בסופו של מהלך כזה, מתברר ריבוי הסגנונות והמאפיינים המוסיקליים בתוך המסורת האשכנזית לתהלים, ומתוך כך עולה שהמרכיב הטכסטואלי אינו מועיל כקטגוריה למיון ולכן השימוש במונח פסלמודיה מבלבל ואינו אינפורמטיבי.

סקרנו דוגמאות של אמירת תהלים בכדי להתרשם מן הנוסחה העומדת בבסיס אמירת תהלים קבוצתית טיפוסית בקרב אשכנזים (לרוב בהנחיית חזן ובשירת מענה של הקהל), ודנו במידת היציבות שלה, בגרעין האופייני לה ובדרגת החופש לגוון אותה. נוסחה זו מוכרת בספרות על התחום כ"מודוס סליחה," שהוא אחד המאפיינים המודאליים והמוטיביים של תפילות הימים הנוראים. מודוס זה מופיע במיוחד בסליחות, אך גם אבינו מלכנו, פרקי תהלים כמו לדוד מזמור בליל ר"ה, שיר המעלות ממעמקים בשחרית של ימים נוראים או למנצח לבני קרח מזמור לפני תקיעת שופר וכן פסוקי שמע קולנו ועוד).


פגישה רביעית

יום ב, כ"ב באדר ב 28.3.11

נושא: הפיוט ונתנה תוקף

סיכום הפגישה: בפגישה זו דיברנו על הפיוט ונתנה תוקף מבחינה היסטורית, ספרותית ומוסיקלית.



פגישה חמישית

יום ב, ז' בניסן תשע"א,11.4.11

נושא: מפגש המשך על הפיוט ונתנה תוקף

סיכום המפגש: לקראת מפגש זה הכינו המשתתפים ניתוח לביצועים שונים של הפיוט, על בסיס המבנה הטכסטואלי שלו. נעשה ניסיון להגדיר מאפיינים ייחודיים כמו גם תכונות מוסיקליות משותפות.



פגישה חמישית

יום ב, כ"ו באייר תשע"א, 30.5.11

נושא: מפגש המשך על הקידוש לליל שבת

סיכום המפגש: לקראת מפגש זה הוכנה עריכה ממוחשבת של 13 דוגמאות של קידושים שסקרנו במפגש הראשון בנושא הקידוש, שבה ניתן להשוות בין הביצועים. במפגש זה עשינו ניתוח עומק - מודאלי ומבני - של אחת הגרסאות (של אברהם לוי; גרסה מזרח-אירופית באופן כללי) ודנו בין השאר במתודולוגיה המתאימה לסוג זה של ניתוח. בהמשך אמורים המשתתפים להכין ניתוח דומה לגרסה שיבחרו, במטרה להציגה לכל הקבוצה במפגש הבא.


פגישות מתוכננות


יום ב, י"א בסיוון תשע"א, 13.6.11 - פגישת המשך שנייה לנושא קידוש בליל שבת - המשך ניתוח דוגמאות מושוות ודיון בתשתית הערך האנציקלופדי על הקידוש שבכוונתנו ליצור יחד.

כלים אישיים