מוסיקה ותרבות פופולרית

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

תיאור כללי

הקבוצה תעסוק במוסיקה ותרבות פופולרית מתוך גישה אינטר-דיסציפלינרית, ולפיכך תשמח לקלוט אל שורותיה דוקטורנטיות ודוקטורנטים מכל חוגי הלימוד בהר הצופים. כתלמידי מחקר, עבודת המחקר והכתיבה גוזרת עלינו בידוד יחסי מעמיתינו. שדה המחקר של המוסיקה הפופולרית מתנגד בכל כוחו לבידוד זה: מצד אחד מוסיקה פופולרית היא תופעה רבת-פנים שאינה ניתנת להכלה בתוך דיסציפלינה אחת ויחידה, ומצד שני נגישותה הגבוהה מאפשרת היכרות טובה של חוקרים מתחומים שונים עם שלל תוצריה התרבותיים. כמובן שרצוי שתחום המחקר של המצטרפות יהיה קרוב לנושא הקבוצה, אך אין זה מחייב: הנושא הינו רחב דיו ונוגע לחיי היום-יום של כולם, כך שכל חוקר\ת שהנושא מעניין אותה תוכל בוודאי להשתתף ולתרום לדיון.


הקבוצה תפגש בהר הצופים כעשר פעמים במהלך שנת הלימודים, כאשר תוכן הדיונים יקבע על ידי המשתתפים; מטרתה המוצהרת היא לאפשר שיח ומפגש רב-תחומי בנושא. הדיונים יוכלו לעסוק בכל נושא רלבנטי ולגעת באירועים או תהליכים עדכניים ואף כאלה המתרחשים בזמן אמת – בין אם מדובר בליידי גאגא, ב'אפס ביחסי אנוש' או ב"אח הגדול". בסוף הסמסטר הראשון מתוכננת הקבוצה לארח את פרופ' נסים קלדרון מאוני' בן-גוריון, ובסוף השנה מתוכנן ביקור משותף בהופעה\אירוע תרבות אחר. לפרטים נוספים והצטרפות ניתן לפנות לאדם יודפתכל המפגשים בסמסטר א' יתקיימו במחלקת המדיה שבספרית הר הצופים, בימי ג' בשעה 16:30, בכיתה 30 (שצבעה כחול).


מפגשים שהתקיימו

מפגש ראשון, 18.11.14 - מפגש ראשון: היכרות, מבוא וממים

הדיון שהחל בהיכרות קצרה נסב מיד סביב הנושא של זהות ישראלית ויצוגיה בתרבות הפופולרית (וביחוד הזהות המזרחית), וכיוון שראינו עד כמה נושא הזהות קרוב לליבנו ונוגע למחקרים של רבים מאיתנו, החלטנו לבחור בו כמעין נושא-על שילווה אותנו במהלך השנה במפגשים השונים. בסוף דיברנו קצת גם על ממים ובייחוד על ממים מוסיקליים, שהם מוטיבים מלודיים קצרים ומובחנים, כאלה שלרוב ניתן לקשר אותם עם יצירה מוסיקלית ספציפית (אם כי לא בהכרח). בחנו כמה דוגמאות מעולם המוסיקה הישראלית המרוכזות בפלייליסט הזה. לקריאה נוספת בנושא: Steven Jan - Replicating Sonorities: Towards a Memtics of Music

מפגש שני, 2.12.14 - הדג הנחש: מהיפ-הופ ציוני לשירי נחמה?

האם השינויים בסאונד של הלהקה - מצליל ההיפ-הופ ה"גלובלי" לכיוון המוסיקה המזרחית ה"מקומית" - משקפים תמורות בשדה הפופ הישראלי?

קישור לפלייליסט באתר 'יוטיוב'.

האזנו וצפינו בסקירה של קטעים וקליפים מכל הדיסקוגרפיה של הלהקה מהקמתה ועד היום, ודנו בדוגמאות נבחרות בהקשר של שלושת הזרמים המרכזיים בפופ הישראלי: שירי א"י, רוק (או במקרה של "הדג נחש", היפ-הופ כמייצג המוסיקלי של הפן הגלובלי בתרבות הישראלית) ומוסיקה מזרחית. ראינו שישנה התגברות הדרגתית של השימוש במוסיקה מזרחית ביצירתה של הלהקה, החל מאלוזיות וציטוטים רגעיים, עבור בשת"פים (למשל עם אהובה עוזרי) ועד ליצירה של שירים שלמים שעוברים ממש כ"מזרחית" ('שיר נחמה', 'מבסוט' ו'אינני בוגד' הובאו כדוגמאות). הסכמנו שאופני השימוש במזרחית מתוחכמים ושלא ניתן להבינם כפשוטם ושקשה שלא לקרוא אותם כאירוניים ברמה כלשהי.

(מנחה: אדם)

מפגש שלישי, 12.2.2015 - קולנוע פוליטי בישראל במבט השוואתי: שנות ה-80 והמאה ה-21 

דיברנו על שני הגלים הפוליטיים בקולנוע הישראלי: הגל של שנות ה-80  - שכלל סרטים כמו 'חרבת חזעה', 'אוונטי פופולו' ו'מאחורי הסורגים', והגל של תחילת המאה ה-21 עם סרטים כמו 'לבנון', 'בופור' ו'ואלס עם באשיר'. נושאי הציר ששימשו להשוואה היו דמות החייל הישראלי, ה"אני" וכיצד הוא מתואר, כיצד מתוארת הסביבה בה הוא נמצא ופועל, ודמות ה"אחר" (ה"אויב" הערבי) וכיצד היא מתוארת. ראינו שהסרטים מהגל המוקדם מציגים את הישראלי כ"אדון הארץ" ולעתים מאפשרים את קיומם של רגעי אוטופיה חטופים, ובכך קוראים מתעמתים עם הסיכסוך הישראלי-פלסטיני, ואילו הסרטים מהגל המאוחר מתארים את הישראלי כמי ששרוי בפחד ובמצוקה בעוד הסוכנות והזהות של ה"אחר" נמחקת וכמעט שאינה נוכחת - ובכך מאשררים את המבוי הסתום בו נמצא התהליך המדיני, בבחינת "אין פרטנר". בנוסף, דנו בהתגלמויותיו השונות של מוטיב ה"יורים ובוכים" בשני הגלים.

(מנחה: שני)

מפגש רביעי, 18.3.2015 - הליכה משותפת לערב על "FACT Records" ב'מזקקה'.

צפינו יחד בסרט התיעודי FactbyFact המתעד את פועלו של לייבל האינדי הירושלמי הניסיוני והחלוצי "FACT Records", וראינו שתי הופעות של ותיקי הלייבל, ביניהם Morphlexis. הלייבל פעל כשלוש שנים וחצי בלבד, מ-1999-2003, אך הוציא לאור כ-70 אלבומים בתקופה קצרה ופוריה זו, עד שנסגר בשיא הצלחתו מסיבות כלכליות. בין הנקודות שעלו, ושניתן להמשיך ולחשוב עליהן, היו האופנים בהן עורכים סרט דוקומנטרי על לייבל מסוג זה - איזו מן מוסיקה מושמעת בו ואיזו נשארת על רצפת חדר העריכה; כמו גם הדיכוטומיות שבין שוליים למרכז ובין ההיבטים האמנותיים והמסחריים-פונקציונליים של עשייה מוסיקלית מסוג זה - מה הן מאפשרת והיכן הן מהוות גורם מגביל.

מפגש חמישי, 25.3.2015, 20:00 - הליכה משותפת לאירוע ספרותי לכבוד ספרו החדש של אשכול נבו, "שלוש קומות". 

(לפרטים) אחרי ההשקה המשכנו את הדיון ודיברנו על האופנים בהן ספרות הופכת לתרבות פופולרית, דיון שבמהרה הוביל אותנו לשאלת מהותו של הפופולרי. בכתיבתו של אשכול נבו הדבר מתבטא, למשל, במשלבי השפה בהם הוא משתמש בכדי לאפיין דמויות: פעמים רבות הוא אינו מקפיד על משלב גבוה או תקני אלא מנסה לחשוב כיצד היתה הדמות מדברת, ולפיכך שם בפיה עברית מדוברת ויומיומית - דבר שעשוי להסביר את הפופולריות הרבה ממנה הוא נהנה. 

מפגש שישי, 6.5.2015 - הפרסונה הנשית החדשה: ביונסה וליידי גאגא

המפגש עסק בפרסונה הנשית החדשה בפופ העולמי באמצעות שתיים מהדמויות הדומיננטיות ביותר כיום, ביונסה וליידי גאגא. נקודת המוצא לדיון היתה השיר "Telephone" המשותף לשתיים, וביחוד הקליפ לשיר (קישורים:לצפייה ביוטיובמילות השירתמלול הקליפ). ניתן לעיין גם בטקסטים הבאים: Lady Gaga’s Lesbian PhallusReferential Mania: Analyzing Lady Gaga and Beyonce's "Telephone" (שני טקסטים קצרים ברמה אקדמית); Deconstructing Lady Gaga's "Telephone" Video (טקסט עיתונאי). 

הדיון נסב סביב כמה נקודות מרכזיות: באיזו מידה ניתן לדבר על הזמרות הללו כפמיניסטיות? מהי מידת מעורבותן בתהליך היצירה? עד כמה הפרסונה הנשית הזו היא באמת "חדשה" (בנקודה זו מי שהוזכרה כ"ממציאת" הפרסונה היא מדונה)? ומדוע הפער, הבולט במיוחד אצל ליידי גאגא, בין הפרובוקטיביות החזותית ובין היעדרה של הרפתקנות יצירתית במוסיקה עצמה?

מפגש שביעי, 26.5.2015 - הכנה לקראת הליכה משותפת למופע מחול

נועה נתנה סקירה היסטורית על פועלו של אלווין איילי ועל ההקשר התרבותי בו הוא פעל: שירי עבדים ושירי עבודה, ספיריטואלס והתנועה לזכויות האזרח. דיברנו על הקשרים שבין המוסיקה, המחול וההעמדה על הבמה והתרבות האפרו-אמריקאית. אחת הנקודות שעלו בהקשר זה היא האקלקטיות הסגנונית של להקת המחול, המשלבת מחול קלאסי, מחול מודרני, ריקודים פופולריים מן "העולם החדש" וריקודים שבטיים מן "העולם הישן" - אותה ניתן לראות כמקבילה, במידה מסוימת, לאקלקטיות הסגנונית של המוסיקה האפרו-אמריקאית.

מילות סיכום של נתלי ונועה: 

אז רצינו להעביר מחשבת סיכום קטנה לקבוצה בעקבות המפגש שהעברנו על אלווין איילי. אתה מוזמן לקרוא ולהעביר למיילינגליסט. המפגש נתן רקע על הכוריאוגרף אלווין איילי ותאטרון המחול של הארלם מיסודו, עבודותיו לאורך השנים תוך התמקדות בעבודתו "Revelations" המבוססת על שירי כנסייה אפרו-אמריקאים (ספיריטואלס וגוספל). התמקדנו בעיקר בקשרים הסוציולוגיים וההיסטוריים של להקת המחול-תאטרון וכן נגענו מעט במאפיינים מוסיקליים.

המחול שימש אותנו כתחום המדגים אמנות המאמצת את התרבות המערבית ה"קלאסית" אך שומרת על טון מובהק של תרבות אפרו-אמריקאית וכן תרבויות אחרות. החיבור של המוסיקה לתנועה שהתייחסנו אליו היה חשוב גם - כיצד מחברים בין המדיומים? מה זה תורם? מה זה מפספס? האם מדובר ב"תרגום" של המוסיקה לתנועה או בפרשנות? מספר עבודות שהוזכרו הבנויות על מוסיקה "פופולארית" בהגדרתה (בלוז, ג'אז ופולק) כגון - Blues Suite,  The River ועבודה הרצה בימים אלו, Odetta מחווה אוטוביוגרפית לזמרת אודטה, הופכות את העיסוק לעיסוק פופולארי בחלקו, ככזה מצאנו אותו רלוונטי לדיון בקבוצה. בנוסף, דיברנו על חדירה של מוטיבים ויזואליים ומוסיקליים לתרבות השחורה של היום, כמו למשל הופעתה של ביונסה בטקס פרסי הגראמי עם שיר הגוספל Precious Lord Take My Hand, ואם ללכת אפילו יותר רחוק למוטיב השילוש בקליפ Single Ladies. תכננו לנסות לקשר את המאפיינים האפרו-אמריקאים לביטויים תנועתיים אחרים המזוהים עם התרבות הפופולארית השחורה כגון טוורקינג וצ'רלסטון, אך לא הגענו לדון בזה במהלך המפגש. זו נקודה מעניינת למחשבה ולדיון עתידי.    

מפגש שמיני, 12.6.2015, 13:00 - הליכה משותפת למופע של להקת המחול "אלווין איילי"

נפגשים קצת לפני בבית האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה, שד' שאול המלך, תל אביב. 


מפגשים מתוכננים

מפגש מסכם, יתקיים במהלך חופשת הקיץ - TBA

General Description - Popular Music and Culture

The group will deal with the subjects of popular music and culture and will employ a multi-disciplinary approach. Therefore, PhD students belonging to all the different Mt. Scopus departments are welcome to join the group. As scholars, the labor of research and writing sentences us to a relative seclusion from our colleagues. The field of popular music boldly opposes this seclusion: on the one hand, popular music is a multi-faceted phenomenon which cannot be contained within one discipline. On the other hand, scholars from different fields are well acquainted with many of its cultural manifestations. Keeping that in mind, research students who deal directly with the group’s subjects are encouraged to join and participate; but due to the omnipresence of popular culture, everyone who’s interested is invited to take part of the group’s activity.

Ten group meetings will be held during the coming academic year at the Mt. Scopus campus, and the meetings’ content will be set and directed by the participants; the group’s declared goal is to serve as a meeting point for discourse about the popular. Discussions will deal with all relevant issues, contemporary processes and even real-time events – be it a Lady Gaga concert, a recent movie or a reality TV show. Towards the end of the first semester the group will host Prof. Nissim Calderon of Ben-Gurion University, and towards the end of the second semester we will attend a live concert or some other cultural event of choice as a group.

For more information please contact group coordinator Adam Yodfat, a PhD student at the musicology department and a popular music scholar.


כלים אישיים