מה עושים עם תיאוריה ביקורתית?

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבוצה זו מהווה מסגרת לקריאה ודיון משותפים בטקסטים ביקורתיים. מטרת הקבוצה היא לבחון ולדון בשלוש שאלות מרכזיות: מהי ביקורת, מה תכליתה, ומה הם גבולותיה? לאור קריאה בטקסטים מרכזיים בתיאוריה ביקורתית תוך התמקדות במשמעויות התיאורטיות והמתודולוגיות שלהן במחקר פוליטי וחברתי.

תוכן עניינים

היגיון מנחה

תפישות ביקורתיות שונות נשענות על הנחות פילוסופיות נבדלות אשר מהן נובעות מהויות, שיטות ותכליות משתנות. לדוגמה: לעיתים ביקורת מציעה פרשנות אחרת של מצב עניינים נתון ובכך מצביעה על דרכי חשיבה אחרות; ביקורת משמשת גם כאמצעי בקרה על תהליכי מדיניות; ביקורת חברתית ופוליטית לא אחת משמשת ככלי למחאה; ובבסיסה, ביקורת הינה הכושר לשפוט ולייצר הבחנות משמעותיות.

כדוקטורנטים וחוקרים אשר נמצאים בראשית דרכם המקצועית, מושג הביקורת הוא חלק בלתי נפרד מהמחקר והעיון. חשיבה ביקורתית ומתודולוגיות ביקורתיות חוצות דיסציפלינות, ועל אף הבדלים בתחומי העיון- אתגרים משותפים לכל אלו הם להבין –"מה אני עושה כשאני עושה ביקורת" ו"לשם מה הביקורת". תכליות הביקורת לפרקים מתלכדות ולעיתים נפרדות, וההבחנה בין אלו משמעותית לניתוח המחקרי. בנוסף, מעבר למהות ותכלית הביקורת, קיימות תיאוריות ביקורתיות – כלומר אלו אשר תכליתן לשמש כלי לביקורת. הן חוצות דיסציפלינות והן נוגעות בתחומי מחקר מגוונים כגון: פילוסופיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, גיאוגרפיה, חינוך, היסטוריה, משפטים ועוד.

בדיון הקבוצתיים נתמקד במשמעויות התיאורטיות והמעשיות של טקסטים ביקורתיים למחקר פוליטי וחברתי על גווניו השונים. בשאיפה, הקבוצה תורכב מדוקטורנטים משדות מחקר מגוונים ובכך הדיון יהיה יותר מקיף. אמנם שדות המחקר שונים, אך הדילמות המתודולוגיות הכרוכות בגישות ביקורתיות פעמים רבות מתלכדות. בניתוח הטקסט נבחין בין הביקורת המובעת בטקסט לבין מהות הביקורת. השאלות המרכזיות שינחו את הקבוצה תהיינה: מהי ביקורת ומהי המתודה הביקורתית? ומה תכלית הביקורת? לאור הטקסט הנדון. במקביל נשאל – מהם גבולות הביקורת? ובאופן כללי – מהם הגבולות התיאורטיים של תיאוריה ביקורתית?

 

מטרות הקבוצה

  • הרחבת הבסיס התיאורטי: בקבוצת הדיון נקרא וננתח טקסטים מרכזיים בתיאוריה ביקורתית. הטקסטים הללו פעמים רבות לא מוצאים את מקומם בתוכניות הלימודים, אך מרכזיותם וחשיבותם אינה מוטלת בספק.
  • כלים מתודולוגיים ביקורתיים: בניתוח הטקסטים ננסה להבחין בין הביקורת עצמה לבין המתודולוגיה הביקורתית, ובנוסף – לעמוד על תכלית הביקורת. בכך, מעבר להעשרת הרקע האישי בתיאוריות ביקורתיות, נלמד ונחדד כלים מתודולוגיים-ביקורתיים.
  • למידה משותפת רב-תחומית: כפי שצוין לעיל, מהות הביקורת ותכליתה אינה שאלה דיסציפלינארית ספציפית, אלא חוצה תחומי מחקר ועיון ובשאיפה כך יהיה גם הרכב הקבוצה. בכך, הלמידה המשותפת תאיר היבטים שונים של הסוגיות הנדונות ותאפשר הבנה רחבה יותר של הביקורת, תכליתה וגבולותיה.
  • קידום המחקר האישי: קבוצת עמיתים מטבעה מעודדת ותורמת להתפתחות החשיבה האישית תוך עידוד דיאלוג אינטלקטואלי רב-תחומי. בכך, הקבוצה תהווה מסגרת בה סוגיות מחקריות אישיות יוכלו להוות בסיס לדיון וזאת בשל האופי הרב-תחומי של תיאוריות ביקורתיות.


הצטרפות ופרטים נוספים

נא לפנות למרכז הקבוצה -  ניר ברק


English Exposé - Research Group in Critical Theory

Critical approaches are grounded in divergent philosophical presuppositions, and so yield various essences, methods and objectives. For example, sometimes critical reflections offers different interpretation regarding a specific subject matter and so directs attention to different ways of thought; critique is also utilized as means of control over policy procedures; social and political criticism are often used as tools of protest; and in its foundations, critique is the faculty to judge and generate meaningful discernments.

As graduate students and researchers that are in the preliminary stages, the concept of critique is an indispensable part of our research and inquiry. Critical thinking and critical methodologies are interdisciplinary and, despite differences between fields of research, a challenge common to all researchers is to understand  “what do I do when I criticize?” and “what is the purpose of this specific critique?”. The objectives of criticism frequently consolidate and sometimes separate; and distinguishing between the two is crucial for scholarly analysis.

In our group discussions, we will focus on the theoretical and practical meanings of different critical texts for political and social research (in a broad sense). Hopefully, the group will include doctoral students from varied fields of research in order to facilitate a comprehensive discussion. Despite their different disciplinary backgrounds, methodological dilemmas are frequently related. In the analysis of the texts, we will differentiate between the direct critique expressed in the text and its essence. Central questions that will guide our discussions include: What is critique and critical method? What is the objective of critique in the light of a specific text? In addition, we will explore the limits of critique and  the theoretical limits (if any) of critical theory.


For more information, please contact the group coordinator – Nir Barak


סיכומי מפגשים

מפגש 1 - 30.10.2013

המפגש הראשון הוקדש בעיקרו להכרות בין חברי הקבוצה, תיאום ציפיות, קביעת מתכונת דיון והצגה של הרציונל אשר ינחה את המפגשים לאורך השנה.

פתחנו את הדיון בניסיון לאפיין את פעולת הביקורת. מאפיינים אלו כוללים: חשיפה, מיון, מחשבה על מחשבה, ביקורת עצמית, מרכיב קצת מרגיז (social gadfly), השהייה ולעיתים גם מעשה.

טקסטים

דרך קריאה בשני טקסטים, דנו בשלוש השאלות אשר ילוו את המפגשים לאורך השנה – מהי ביקורת, מה תכליתה ומה גבולותיה.

  • עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה: נאורות מהי?", בתוך (עורך) עזמי בשארה, הנאורות – פרוייקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997, עמ' 45-52.

בטקסט הזה מופיע אחד הערכים החשובים ביותר של הנאורות – צידוד בפוליטיקה של מחשבה חופשית וסובלנות.

קאנט מציג שני תנאים למחשבה חופשית (ובכך לביקורת): חירות אישית וכבוד לסדר החברתי והפוליטי הקיים.

מהי ביקורת? הכרה בתנאים שמאפשרים אותה (במקרה הזה - הבנה עצמית שהשלטון הייחודי של פרידריך השני הוא שלטון נאור – כזה אשר מאפשר ביקורת פומבית.) אם כך – ביקורת היא מהלך של הגבלה עצמית (אוטונומיה) והכרה בתנאי האפשרות שלה.

מה תכליתה? שחרור מכבלים מחשבתיים ולא ליפול לתוך חשיבה דוגמטית.

מה גבולותיה? גבולות הציות שמאפשר הממשל הנאור.


  • Marx Karl, “For a Ruthless Criticism of Everything Existing”, in ed. Tucker Robert C The Marx-Engels Reader New York: W.W. Norton & Company, 1978, pp. 12-16.

 בטקסט הזה דנו רק בקצרה.

ביקורת – לפי מרקס היא ביקורת חושפת– כלומר, הבחנה בין המציאות עצמה (החומרית) לבין מה שמספרים לנו עליה (אידיאולוגיה).

 

במפגש נכחו: נועם, יאיר, דניאל, שלומית, לירון, בנימין, ניר

מפגש הבא נקרא: קאנט עמנואל, ביקורת התבונה הטהורה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013. (הקדמות למהדורה הראשונה והשנייה).


מפגש 2- 20.11.2013

מפגש זה הוקדש לדיון במושג הביקורת של עמנואל קאנט.

בנימין הציג את המאמרים וניהל את הדיון.

טקסטים

קאנט עמנואל, ביקורת התבונה הטהורה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013. (הקדמות למהדורה הראשונה והשנייה).


עיקרי הדברים

המטפיזיקה מאופיינת על ידי קאנט כ"שדה הקרב של מאבקים בלתי פוסקים". קאנט מכוון את דבריו בעיקר אל רציונליסטים (הדוגמטיים) ואמפריציסטים (בכלל והספקנים בפרט). ביקורת – מבחינתו עומדת בניגוד למגמות הללו. ביחס ליכולות ההכרה - הדוגמטיזם לוקה בעודף חיוב והספקנות בעודף שלילה. הביקורת מצרפת בתוכה- לאחר בחינה ובדיקה את החיוב והשלילה במצב של ריסון ומתח הדדי.

קאנט מתחקה אחרי הלוגיקה, המתמטיקה והפיזיקה – שהם מבחינתו הדוגמה המכוננת להכרה (ידע סינטטי-אפריורי).

הלוגיקה – היא 'סגורה וגמורה'; הכוח של הלוגיקה טמון בכך שהיא לכודה בתוך גבולותיה – כל ניסיון להרחיב אותה רק מעוות אותה. אם כך, הכוח (והחירות) שלה מצוי בריסון העצמי שלה.

המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי הטבע -  קאנט מצביע על הצד הפעיל של התבונה – המדעים הללו ניגשים לטבע עם עקרונות מוקדמים וחוקרים את העולם באופן אקטיבי בהתאם לעקרונות שהם קבעו באופן אפריורי.

הפן האקטיבי של התבונה משול למהפכה הקופרניקאית. כאשר קופרניקוס ניסה להבין את תנועת גרמי השמיים מתוך תפיסה הליוצנטרית – הוא נכשל, ולכן כדי להבין את תנועת גרמי השמיים – היה עליו להניח כי אנחנו (כדור הארץ) הוא הגוף הדינמי – ולא הכוכבים אשר עליהם אנחנו מסתכלים. בהתאמה – עולם האובייקטים מתכונן ונתפש בהתאם לצורות התפישה שלנו – חלל, זמן וקטגוריות. אם אנחנו מבינים את זה – ניתן לייצר ידע אפריורי על אודות העולם.

מחד מהפכת קאנט מציבה את הסובייקט האנושי במרכז המטפיזי כגורם קובע ומכונן ביחס לעולם ובתוכו. קופרניקוס גימד את מקומו הפיסי של האדם ביקום, וקאנט משיב בהעלאת מקומו המטפיזי. מנגד – התבונה האנושית תלוי בנוכחותו של חומר חושי – הנתון של ההוויה – שבלעדיו לא תוכל הפעילות הספונטנית של הסובייקט להתרחש.

בכך – קאנט מעניק לשכל האדם עוצמה יוצאת דופן בתוך תחומו הלגיטימי – ומנגד – מגביל את התחום הזה עד מאוד

 

המהלך הביקורתי

מתוך כל אלה – ביקורת מסתמנת כשני דברים:

· ביקורת כבית משפט – תודעה עצמית ואוטונומיה –

הדגש כאן הוא על שיפוט ופסיקה מחייבת, אבל הפסיקה מבוססת על בדיקה תיאורית הבוחנת את עובדות התבונה כבסיס לקביעת גבולותיה ולחריצת דינן של יומרותיה. מבחינה זו – ביקורת היא קודם כל אופן של תודעה עצמית פילוסופית. הצד השולל של הביקורת – עמידה על גבולות התבונה ואיסור על חריגה מהם. הצד המחייב של הביקורת הוא היכולת האוטונומית של אותו 'בית משפט של התבונה'.

התבונה לא רק חושפת ומזהה את גבולותיה באקט הכרתי, אלא גם גוזרת על עצמה, באקט רצוני, להצטמצם בגבולות אלה ולגבור על הפיתוי לחרוג מתוכם. התבונה העיונית מרסנת ומגבילה את עצמה- ולא באופן שרירותי או מקרי – אלא בהתאם לחוקים הנצחיים והלא משתנים של התבונה עצמה – ובכך היא מממשת את עצמיותה ונעשית אוטונומית. באימוץ גבולות התבונה, עם כל הוויתור ואולי הכאב שיש בו, צפון כוח בונה ומשחרר.

·ביקורת כמהפכה – עמידה על תנאיי האפשרות של הניסיון

ביקורת היא הגבלה עצמית, הגבלה עצמית היא בהקשר של קאנט חקירת התנאים לאפשרות הניסיון.

קאנט איננו עושה ביקורת לתנאים היסטוריים. קאנט עושה ביקורת טרנסצנדנטלית (לא טרנצסנדנטי) – לגבי מה שמאפשר את הניסיון. כוליות, אינסוף או פרספקטיבה מנותקת הם טרנצסנדנטיים. הטראנסצנדנטלי איננו מעבר לניסיון וניתן לתפוס אותו רק מבפנים.

לתכלית הזאת יש אימפליקציות פוליטיות וחברתיות חשובות ביותר. במפגש הקודם דיברנו על 'מהי נאורות?' – תנאי האפשרות לנאורות הוא ביטול הכפיפות לסמכות זרה – "Sapre aude" . הבנת התנאים הפוליטיים, החברתיים וההיסטוריים לביקורת, מחשבה או מעשה פוליטי או מוסרי – הוא חלק בלתי נפרד מהביקורת והוא גם תכליתה.

· מה הגבולות?

אצל קאנט – ביקורת – גבול ואוטונומיה קשורים באופן הדוק – כך שנושא הגבול עולה על סדר היום עם תחילת הדיון הביקורתי. השאלה המעניינת היא מה לא ניתן לבקר בצורה הזאת – של אוטונומיה, שרטוט גבולות ועמידה על תנאיי האפשרות.

 

במפגש נכחו: בנימין, ערן, נעם, לירון, דניאל, יאיר, ניר

במפגש הבא נקרא קטעים מתוך:

 Horkheimer Max and Adorno Theodor W., The Dialectic of Enlightenment, New York: Continuum, 1989.

מפגש 3- 25.12.2013

מפגש זה הוקדש כדי לדון בתזת "הדיאלקטיקה של הנאורות" של הורקהיימר ואדורנו, ולצורך הכרות מושגית עם 'אסכולת פרנקפורט'.

לירון הציגה את המאמר וניהלה את הדיון.


עיקרי הדברים

הקמת אסכולת פרנקפורט מאופיין על ידי יחס ביקורתי כלשהו לרעיונות של מרקס. על רקע מלחמת העולם הראשונה, נראה כי במקום שפועלי כל העולם יתאחדו במאמבק מעמדי, הפועלים הצרפתים התאחדו כדי להילחם בפועלים הגרמנים. הכוח של הלאומיות ניצח את המעמד. דבר זה קרא לחשיבה תיאורטית וביקורתית מחודשת. בתוך כך, נעשה מאמץ אינטלקטואלי לייצר סינתזות של הרעיונות של קאנט, הגל, וובר, פרויד, לוקאץ' וכמובן - מרקס.

הדיאלקטיקה של הנאורות (1944) הינו טקסט מרכזי של אסכולת פרנקפורט. אדורנו והורקהיימר מתחקים אחר הצד השלילי של הנאורות והמודרנה. בהתאם להיגיון הדיאלקטי, המודרנה הביאה עימה הישגים אנושיים רבים, ובאותה עת - הביאה עימה גם תופעות רבות אשר ניתן ליחסן למשטרים הטוטאליטריים של המאה ה-20. מחד - הנאורות, הקידמה והמודרנה הביאו לעולם את זכויות הפרט, חירויות האזרח, דמוקרטיזציה וכ"ו... וכמו בכל תהליך דיאלקטי - הנאורות נושאת עימה גם את היבטים שליליים אשר התממשו בנאציזם, סטליניזם, קפיטליזם מדיני ו'תרבות ההמון'.


המהלך הביקורתי

  • מהי ביקורת? - דיאלקטיקה.
  • מה תכליתה? - אצל אדורנו והורקהיימר תכלית הביקורת היא מימוש ההבטחות אמנפצפטוריות של המודרנה. כלומר, ביקורת באה כדי לעמוד על הבטחות לא ממומשות וניסיון לחשוף אפשרויות להרחבת חירויות במקומות אחרים.
  • מה גבולותיה? - שאלה זו נותרה פתוחה


במפגש נכחו: נעם, לירון, שלומית, דניאל, בנימין, יאיר, ערן, ניר


מפגש 4- 15.1.2014

מפגש זה הוקדש כדי לדון ב'פמינזם של הצטלבויות' כפי שנוסח על ידי בל הוקס.

יאיר הציע את המאמרים וניהל את הדיון.


מאמרים עיקריים:

  • בל הוקס, אחיות: סולידריות פוליטית בין נשים, 1984
  • פנינה מוצפי-האלר, לקרוא את בל הוקס בישראל
  • Ange-Marie Hancock,Intersectionality as a Normative and Empirical Paradigm


עיקרי הדברים

פמיניזם של הצטלבויות מפנה את המבט הביקורתי אל תוך התנועה הפמיניסטית עצמה. הוקס מדגישה כי סולדריות נשית הוא מושג פיקטיבי במידה מסוימת - משום שלצד הסוגיות המגדריות יש גם את הסוגיות הגזעיות, המעמדיות - ועוד גורמים אשר מצטלבים


המהלך הביקורתי

  • מהי ביקורת? - שאלה זו מסתרגת/מצטלבת כמעט באופן מיידי עם שאלת הגבול (שבו דנה הקבוצה). הניסיון להבחין/להפריד ולמקד - היא במידה רבה פרקטיקה אשר משרתת מוקדי כוח ספציפיים - ובמקרה זה נשים לבנות. כלומר, ביקורת היא עמידה על אי האפשרות להגיע לכדי סולידריות נשית - כל עוד הסוגיות הגזעיות והמעמדיות לא באות לכדי פתרון. במידה רבה - ביקורת היא סימון הבעייתיות של הגבולות וההבחנות.

לאור הקריאה במאמרים אלו - התעורר ויכוח ודיון ערים במיוחד אשר הפנו את תשומת לבנו למקומות 'הבנאליים' והיומיומיים. כלומר, המאבק הפמיניסטי הכללי 'התעלם' מהפרקטיקות היומיומיות - אשר בהן נשים לבנות משוחררות ממשות את חירותן בעוד הן משעבדות נשים אחרות לטובת העניין. הדיון הזה הוביל את הקבוצה להחלטה להעמיק בסוגיות היומיום - ולמפגש הבא נקרא חלקים מספר Henri Lefebvre, Critique of Everyday Life.


במפגש נכחו: נעם, לירון, שלומית, בנימין, יאיר, ערן, ניר

<span style="line-height: 1.5em;" />

מפגש 5 - 25.2.2014

מפגש זה הוקדש כדי לדון בביקורת היומיום של הנרי לפבר (Henri Lefebvre)


קריאה לקראת המפגש: Henri Lefebvre, Critique of Everyday life, (London: Verso, 1991), 130-175.

ניר הציג וניהל את הדיון. המפגש לווה במצגת אשר המחישה את הטענות גם בהקשרן התרבותי/אסתטי. קישור למצגת ניתן למצוא כאן.


עיקרי הדברים:

לפבר מציע מהלך משלים לביקורת מרקסיסטית ומציג באיזה אופן ביקורת מרקסיסטית יכולה להפוך להיות ביקורת של היומיום. לטענתו של לפבר, הפילוסופיה, האמנות והפוליטיקה של סוף המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20 היו ניסיון לברוח או 'להתעלות' מעבר ליומיום, ובמידה רבה - סדר יום קפיטליסטי ובורגני השתלט ואירגן מחדש את היומיומיות. ביחס לניסיון הבריחה מהיומיום - טוען לפבר כי בסיכומו של עניין - האדם חיי ביומיום ולא בעולמות מדומיינים. בקשר לסדר היום הקפיטליסטי/בורגני - טוען לפבר שתפקידה של הביקורת היא לחשוף את הדקדנטיות הבורגנית ו'לשקם' את היומיום 'האמיתי'.


המהלך הביקורתי:

  • מהי ביקורת? - 

     - ביקורת היא בחינת המציאות הקונקרטית דרך הפריזמה האידיאולוגית

     - ביקורת היא המשך של ביקורת האידיאולוגיה – ברבדים ה'בנאליים' של החיים.

  • מה תכליתה?

     - ביקורת ההווה היא כלי ראשית להבנת מצב העניינים "האמיתי",

     - ובהמשך - על בסיס ביקורת זו – לייצר תוכנית לשינוי פוליטי וחברתי.

  • מהן גבולותיה?

      - חסרת גבולות. ביקורת היומיום מציע מהלך משלים לרצף ביקורתי אפשרי – מביקורת האל, לביקורת המשפט המדיני וכלכלה הפוליטית – עד לפינות ה'באנליות' של היומים.


במפגש נכחו: נעם, לירון, דניאל, ניר


למפגש הבא נקרא את הטקסט "הנאורות מהי?" של מישל פוקו, ודניאל ינחה את הדיון.


מפגש 6 - 19.3.2014

מפגש זה הוקדש כדי לדון במושג הביקורת כפי שעולה מקריאה בטקסט: פוקו מישל, "הנאורות מהי", בתוך (עורך) עזמי בשארה, הנאורות – פרוייקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997, 79-97.

דניאל ניהל את הדיון. הוא הציג תחילה את ההקשר ההיסטורי והאינטלקטואלי שבו נכתב המאמר, ומשם המשכנו לדיון על המושג הביקורת.

פירוט מהלך הדיון יעודכן בהמשך.


במפגש נכחו: דניאל, יאיר, בנימין, ניר


מפגש 7 - 26.3.2014

במפגש הזה עברנו לדיון על טקסט/הרצאה ממסורת אינטלקטואלית שעד כה לא דנו בה - המסורת האנליטית. דנו בהרצאה של הפילוסוף ג'רי כהן - מייסד האסכולה של מרקסיזם אנליטי. בהרצאה מציג כהן מעין כתב הגנה לעמדה שמרנית מסוג ספציפי. כאמור, כהן היה הוגה ביקורתי ומעניין לראות כיצד הוגה מסוגו מציג עמדה שמרנית ורותם אותה לצרכים ביקורתיים. 

ערן הציג ניהל את הדיון. תחילה, הוצגו הטיעונים המרכזיים של כהן ומשם המשכנו לדיון על שאלות הקבוצה קרי שאלת הביקורת, תכליתה וגבולותיה.

פירוט נוסף יעודכן בהמשך.


במפגש נכחו: ערן, אביגיל, לירון, ניר

מפגשים הבאים:

  • 28.05.2014 - דיון על הטקסט "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" של וולטר בנימין. ניר יציג את הטקסט וינחה את הדיון.
  • <span style="line-height: normal;" />02.06.2014 - צפייה משותפת בסרט being in the world ודיון על מדע, טכנולוגיה, יצירה וכמובן ביקורת.


כלים אישיים