לוגיקה במטאפיזיקה ומטאפיזיקה בלוגיקה

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוגיקה במטאפיזיקה ומטאפיזיקה בלוגיקה


מטרות הקבוצה:


לוגיקה ומטאפיזיקה הן נושאים שהעיסוק העכשווי בכל אחד מהם הוא בעל אופי שונה, הנובע מאופי השאלות שעומדות במרכזן. מטאפיזיקה היא תחום פילוסופי רחב שמתמודד עם שאלות אודות טבע הקיום, ההכרחי והאפשרי, אינדיוידואלים ותכונות, ושאר מאפייני המציאות באשר היא. לעומת זאת, השאלות הפילוסופיות בלוגיקה, אודות טיעונים והוכחות, נביעה ואמת לוגית, ממוקדות ונתונות לטיפול בכלים מתמטיים פורמליים. עם זאת, שני התחומים קשורים זה בזה באופן הדוק. הלוגיקה מבקשת למצוא קשרים הכרחיים בין טענות, ובהתייחסות למושג של הכרח היא נושקת למטאפיזיקה. המטאפיזיקה, לעומת זאת, נעזרת בלוגיקה כדי להביע את טיעוניה באופן מדויק ולבססם. קבוצת הלימוד והמחקר תבחן את נקודות ההשקה בין לוגיקה למטאפיזיקה מנקודות המבט של שני התחומים, ותשאל כיצד התחומים תלויים ומתבססים זה על זה. בתוך זאת, הקבוצה תיגע בנושאים כגון: לוגיקה מודאלית, עולמות אפשריים, הנחות אונטולוגיות של תורות פורמליות ועוד. חלק גדול מפעילות הקבוצה יקבע על-פי תחומי העניין של המשתתפים הרלוונטיים לנושא. במרבית המפגשים נדון בספרות הקשורה בנושא הקבוצה (בעיקר עכשווית, כותבים אפשריים: לואיס, סיידר, קוויין, פטנם, קריפקי, היידגר, הוסרל) או בעבודות מקוריות של חברי הקבוצה. בנוסף לכך, מתוכננות פגישות עם מרצים שיוזמנו מהאוניברסיטה העברית ומחוץ לה. הקבוצה מיועדת לדוקטורנטים ותלמידים מתקדמים לתואר שני המתעניינים בנושא. מומלץ רקע בסיסי בלוגיקה (כגון הקורס "מבוא לתורת ההגיון"). במסגרת הקבוצה יערכו כ-12 מפגשים, בערך אחת לשלושה שבועות, החל מדצמבר 2010.


פרטים והצטרפות:

לפרטים נוספים והצטרפות יש לפנות אל גיל שגיא


שמות חברי הקבוצה

1. אבנר קנטור - כותב תזה על תיאוריה של צדק ותורת משחקים.

2. רן לנצט

3. אלי פיטקובסקי

4. גיל שגיא - כותבת דוקטורט בפילוסופיה של הלוגיקה

5. אביב קרן - לוגיקן בדימוס

6. דוד קשתן

7. עפר מלכאי

8. נטע טננבאום

9. טלי לפן

10. אליענה טייטלבאום

11. נתנאל ליפשיץ

12. רן עבודי

13. דן ברא"ז


מפגשים

תאריכי המפגשים הקרובים: 17/7 (אלי)

סיכומי הפגישות שהיו:

15/12/2010 - מפגש ראשון

המפגש הראשון ייערך ב-15/12/2010 בשעה 18:00 ברוח 2101.

התכנית: רן לנצט יעביר פגישת "יישור קו" על לוגיקה מודאלית. יושבת ראש: גיל שגיא

ההצגה של רן תסתמך על המאמר של קריפקי, Semantic Considerations on Modal Logic

מצורף קובץ של הגדרות מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות עליהם נסתמך: [[1]]

סיכום המפגש: הנושאים שעברנו עליהם: תחביר הלוגיקה המודאלית הפסוקית, המערכות האקסיומטיות T, S4, S5, וסמנטיקה עבור מערכות אלו. הנושא של לוגיקה מכומתת נשאר לפגישה הבאה. בין השאלות שעלו: מה ההצדקות עבור האקסיומות שמבחינות בין המערכות? מה המובן של יחס הנגישות בין העולמות האפשריים? מה המובן של טענות עם רצף של אופרטורים מודאליים?

מצורף התמסיר שרן הכין: [[2]]

השתתפו במפגש: רן ל., דוד, אבנר, אלי, טלי, נטע, נתנאל, עפר, גיל.


5/1/2011 - מפגש שני

המפגש השני ייערך ב-5/1/2011 בשעה 18:00 ברוח 2101.

התכנית: אם התנאים ייאפשרו זאת, רן ישלים את "יישור הקו" ויציג לוגיקה מודאלית מכומתת. לאחר מכן נדון במאמר של הינטיקה, The Semantics of Modal Notions and the Indeterminacy of Ontology. מנהלת הדיון: טלי, יושבת ראש: גיל

סיכום המפגש: המשך ההצגה של רן נדחה למועד מאוחר יותר. את המפגש הקדשנו לדיון במאמר של הינטיקה. בבסיס המאמר עומדת הבעיה הקוויניאנית לגבי תנאי הזהות של אינדיוידואלים אפשריים. הינטיקה מציע מערכת פורמלית שמטפלת באינדיוידואלים אפשריים בהקשרים מסויימים. ההקשרים שבהם הוא מתמקד הם של propositional attitudes. הוא מגדיר פונקציות אינדיוידואציה אשר מגדירות אינדיוידואלים על פני קבוצה מצומצמת של עולמות אפשריים. כך, למשל, ניתן לדבר על אינדיוידואלים בקבוצת האלטרנטיבות האפיסטמיות עבור סובייקט מסויים. אינדיוידואלים אלו לאו דווקא יהיו מוגדרים מחוץ לקבוצת אלטרנטיבות זו. לאינדיוידואל מניפסטציות שונות בעולמות שונים - מה מכריע ששתי מניפסטציות משוייכות לאותו אינדיוידואל? מה שקובע זהות טרנס-עולמית הם תנאי דמיון מסויימים: על המניפסטציות להיות דומות (וגם העולמות צריכים להיות דומים באופן כללי). הינטיקה לא מסביר את תנאי הדמיון הללו במאמר זה. הלוגיקה שיוצאת מכך שונה מהלוגיקה המודאלית הסטנדרטית, והחוקים הבאים אינם תקפים בה:

מ-\vdash (p(a/x)\supset q(a/x))

לא ניתן לעבור ל-\vdash ((Ex)p\supset (Ex)q)

או ל-\vdash ((x)p\supset (x)q).

לבסוף, הינטיקה מעלה את הגישה הקוויניאנית לגבי היחסיות של האונטולוגיה לסובייקט (כל אחד עשוי לחלק את העולם לאובייקטים באופן שונה) ואי ההקבעות (הביהייביוריסטית) של האונטולוגיה של סובייקט מסוים.

השתתפו במפגש: טלי, אלי, נתנאל, אביב, אליענה, נטע, דוד, דן, רן ע., גיל.


19/1/2011 - מפגש שלישי

המפגש השלישי ייערך ב-19/1/2011 בשעה 18:00 בחדר הסמינרים של מרכז אדלשטיין (בניין לוי, גבעת רם).

התכנית: אלי יציג בנושא פלורליזם אונטלוגי. קריאה:  Turner J. "Ontological Pluralism", The Journal of Philosophy, vol. CVII, 2010, p. 5-34

יושב ראש: אבנר.

סיכום המפגש: ב-19-20/6 נפגש עם הנס לייטבג. בעוד שבועיים נפגש עם פטנאם בחדר דיקן ברוח ולאחר מכן נזמינו לסעודה. לשם כך נקיים פגישת הכנה (לא במסעדה).

על המרצה: אלי פיטקובסקי, דוקטורנט בחוג לפילוסופיה, הוא משורר, סופר ועורך הגליון הקרוב של כתב העת 'משיב הרוח'.

ההבחנה בין מה זה להיות לבין מה יש, היא הבחנה השייכת לפילוסופיה של המתמטיקה (כאן אביב התעורר מתרדמתו הדוגמטית). לדוגמא, אנו מסבירים מהו מספר טבעי באמצעות מספר ראשוני (זהו המשפט היסודי של האלגברה). אולם, המושג הגנרי של מספר הוא לא ראשוני, מכיוון שאין שום ראשוניות למספר הראשוני, כל המספרים קיימים באותה מידה. אצל היידגר, מה זה להיות, יתחיל ממה זה להיות אדם. כאן, המובן הגנרי הוא ריק מתוכן אבל מאפשר לכמת עליו. דרך נוספת, היא בחינה של מה יהיה יסודני. למשל, אנו סופרים לפי פרדיקטים, דבר הקובע את היחידות. לפי היחידות אנו קובעים אם דבר מסוים הוא קונקרטי או מופשט. זה יהיה כיווננו.

המאמר של טרנר מבחין בין פלורוליזם אונטולוגי בו יש מובנים שונים של מה זה להיות, לבין מוניזם אונטולוגי אשר בו יש מובן אחד של מה זה להיות. לפי קארנפ ישנם שלושה סוגים של שאלות אונטולוגיות: טריוויאליות; חסרות משמעות; פרגמטיות. ההבדל במחלוקות אונטולוגיות מתבטא בשימוש בכמתים. אנו צריכים שאלות טהורות שיעזרו לנו לחדד את ההבחנה, אחרת הן יהיו חסרות משמעות או טעם. טרנר משתמש במטאפורה של מתיחת גומיה בתוך לוח עם מסמרים. בדיון עסקנו בשאלה האם ניתן למתוח גומיה בין שני לוחות? מה המשמעות של מהלך זה? אם יש כמת אז למה לחתוך? האם מטאפורה זו מפריעה להבחנה? ראינו כי הדיון בין הפלורליסט האונטולוגי למוניסט האונטולוגי מוכרע לטובת הראשון.

המרצה טוען במאמרו Quantificationalism and Ontological-Pluralism כי דרך מקרי הגבול, אנו מחדדים את מה זה להיות. דווקא המחלוקות הריקות עוזרות לנו לחדד.

השתתפו במפגש: גיל, דוד, נתנאל, אלי, עופר, אבנר, רן ע., אביב, אליענה, דן.


2/2/2011 - מפגש רביעי

המפגש הרביעי ייערך ב-2/2/2011 בשעה 16:00 בהר הצופים.

התכנית: הרצאה של פרופ' הילארי פטנם מאוניברסיטת הרווארד: Set Theory: Realism, Replacement and Modality

יושב ראש: רן ל.

כהכנה להרצאה, ניפגש ביום ד', ה-26/1/2011 בשעה 17:00 בחדר הסמינרים של מרכז אדלשטיין, גבעת רם. במפגש ההכנה נעבור על נקודות במאמר שדורשות ידע מוקדם, ונכין שאלות לדיון.

סיכום המפגש: פרופ' פטנם סקר את השינויים שחלו בגישתו לריאליזם תורת-קבוצתי מאז הרצאתו "Paradox Revisited II: Sets - A Case of All or None?" מ-1995. בין היתר, נדונו טיעון האינדיספנסביליות של פטנם כנגד פירושים וריפיקציוניסטיים של המתמטיקה, וכן פירוש הלוגיקה המודאלית שלו לתורת הקבוצות. ההרצאה לוותה בדיון.

השתתפו במפגש: פרופ' פטנם, פרופ' ימימה בן-מנחם, אבנר, רן ל., אלי, גיל, דוד, עפר, נטע, אליענה, נתנאל, רן ע., דן.


27/3/2011 - מפגש חמישי

המפגש החמישי יתקיים ב-27/3/2011 בשעה 20:00 בכיתה 2101 רוח, הר הצופים.

התכנית: נתחיל בהשלמת המבוא של רן ל. ללוגיקה מודאלית מכומתת.

לאחר מכן נעבור לדיון במאמרים הבאים:

 Dorothy Edgington,  The Inaugural Address: Two Kinds of Possibility, Proceedings of the Aristotalian Society, Supplementary Volumes, Vol 78 (2004), pp. 1-22

 Ian Rumfitt, "Logical Necessity", in: Modality: Metaphysics, Logic, and Epistemology, Bob Hale and Aviv Hoffmann (eds.), Oxford University Press, 2010, pp. 35-65.

במאמר של אדג'ינגטון נתמקד בעמודים 1-14 (ספיציפית, סעיף V) ובמאמר של ראמפיט בעמודים 35-49.

מנהלת הדיון: גיל, יושב ראש:דוד.

סיכום המפגש: המפגש נחלק לשני חלקים. בשעה הראשונה רן ל. הציג את הסמנטיקה של קריפקי ללוגיקה מודאלית עם כמתים. במסגרת הדיון עלו מספר שאלות ודיונים, בעיקר בנוגע למעלותיו של פתרונו של קריפקי, שממבט ראשון נראה שרירותי משהו; בנוגע להשלכות שיש לסמנטיקה הזו על שאלת הקיום; והמקום של תובנות פילוסופיות מאוחרות יותר של קריפקי (למשל: מציינים קשיחים) בתוך הסמנטיקה הפורמלית שלו.

החלק השני של המפגש עסק במאמרים של אדג'ינגטון וראמפיט. המאמרים נקראו כהלכה על ידי מרבית המשתתפים ולכן היה צורך בהצגה כללית בלבד. הדיון התרכז במושגים המודאליים "אפשרות" ו-"הכרח". אדג'ינגטון מציעה פירוש שלהם שמבדיל בין מודאליות מטאפיזית למודאליות אפיסטמית. האחרונה מאפיינת את ההכרחיות שבהיסק לוגי והשני את זו של חוקי הטבע. אדג'ינגטון מביאה טיעונים בזכות האי-תלות בין שני סוגי ההכרח. היא מייחסת את העמדה שלה לקריפקי. המאמר של ראמפיט עוסק במספר פרשנויות אפשריות למושגים המודאליים, כולל זו של אדג'ינגטוו, וגם, למשל, של ראסל. הוא תוקף באופן ישיר כמה מהטיעונים שלה. מבחינת הזמן שהושקע, רוב הדיון היה ניסיון לחלץ מהצעותיה של אדג'ינגטון רעיונות פילוסופיים שימושיים, אבל לרובנו היה הרושם שהן מבוססות על כמה בלבולים בסיסיים. בעיקר לא הצלחנו לראות כיצד הכרח לוגי נבדל מהכרח מטאפיזי, מכיוון שכדי להסביר מהי תקפות של טיעון לוגי אנחנו יכולים להסתפק בהכרח מטאפיזי. הקבוצה סירבה להשתכנע בתקפות טיעוניה של אדג'ינגטון בזכות אי-תלות בין שני אופני המודאליות. הרבה מההתנגדויות שהובעו היו קשורות להתנגדויות שראמפיט הציג במאמרו. סוגייה נוספת שנדונה הייתה הפרשנות המטריאלית של ראסל לקשר האימפליקציה. באופן כללי הייתה הסכמה לגבי הבעייתיות של הטיעונים של אדג'ינגטון, וההרגשה הכללית הייתה, לפי התרשמותו של מחבר סיכום זה, שיש מקום לדיון בפירושם של המונחים המודאליים. יחד עם זאת אולי חסרה שיטה כללית מוסכמת שבמסגרתה ניתן לבחון את האפשרויות (תהא פירושה של מילה זו אשר תהיה) הפרשניות השונות.

השתתפו במפגש: רן ל., אבנר, אביב, אלי, דן, דוד, רן ע., גיל.


10/4/2011 - מפגש שישי

המפגש השישי יתקיים ב-10/4/2011 בשעה 18:00 ברוח 2101.

התכנית: הרצאת אורח של קולין קארט מאונ' סנט אנדרוז בסקוטלנד.

תקציר ההרצאה:

Non-normal worlds semantics have found many uses in the literature on modal and relevant logics. Graham Priest argues that we should see non-normal worlds as logically impossible worlds. This interpretation is intended both to bring the Routley-Meyer semantics into the fold of `informative semantics' and to vindicate the Routleyan thesis that a commitment to relevance derives from more fundamental commitments. I argue that Priest is wrong about this, and not just in letter, but in spirit. His argument turns on the claim that in the target languages the implication connective expresses the notion of being a logical law. This is a claim which inevitably conflates two concepts of distinct modal strength. Worse yet, it is a claim which Priest cannot endorse on pain of triviality.

יושבת ראש: גיל

השתתפו במפגש: קולין, רן ל., רן ע., דן, אבנר, אלי, דוד, אביב, גיל


15/5/2011 - מפגש שביעי

המפגש השביעי יתקיים ביום א', 15/5/2011 בשעה 20:00 בחדר הסמינרים של המרכז לרציונליות בגבעת רם.

התכנית: אליק פלמן ידבר על סמנטיקה דו-מימדית. כותרת ההרצאה: Extending Two-Dimensionalism: Throwing In Some Metaphysics

יו"ר: עפר

סיכום המפגש: המפגש עסק במאמרו של אליק: Extending Two-Dimensionalism Throwing in Some Metaphysics. בתחילת המפגש אליק הציג את הרעיון של Two-Dimensionalism כדרך להציג את ארבע הקטגוריות של משפטים - הכרחי-אפריורי; הכרחי-אפוסטריורי; קונטינגנטי-אפריורי; קונטינגנטי אפוסטריורי - בעזרת שיבוץ ערכי האמת של טענות (כגון: "Water is H2O") במטריצה דו-מימדית של עולמות אקטואליים אפשריים (השורות) ועולמות קאונטר-פקטואליים אפשריים (העמודות). כך למשל משפט ניתן לידיעה אפריורי אם לכל אורך האלכסון של המטריצה מופיע אותו ערך אמת. ההנחה היא שערך האמת בכל תא במטריצה נקבע על ידי שני משתנים: הפונקציה הסמנטית של הביטוי ומצב העולם הקאונטר-פקטואלי. בהמשך המפגש הציג אליק את הטיעון שלו במאמר, לפיו הסטאטוס המודאלי, ולכן הקטגוריה, של טענה תלוי בקריטריון הזהות. לדוגמא, שינוי בקריטריון הזהות עשוי לשנות את הקטגוריה של פסוק מקונטינגנטי-אפריורי להכרחי-אפריורי. לפיכך, טענתו של אליק היא שחיוני להוסיף לניתוח משתנה שלישי: קריטריון הזהות של הרפרנט האקטואלי. בהעדר משתנה זה, לא ניתן לקבוע את ערכי האמת של טענות בדרך שאינה דוגמטית.

השתתפו במפגש: אליק, דוד, רן ע., אלי, אבנר, עפר, אביב, גיל


5/6/2011 - מפגש שמיני
המפגש השמיני יתקיים ב-5/6/2011 בשעה 18:00 בכיתה 2101 רוח, הר-הצופים. 

התכנית: ירצה אביב הופמן, כותרת ההרצאה: "האם בנימין נתניהו קיים בהכרח?"

ההרצאה תהיה תגובה למאמר: Williamson, T. 2002. Necessary existents. In Logic, Thought, and Language, ed. A. O’Hear: 233–51. Cambridge University Press

יו"ר: אלי (וגיל)

השתתפו במפגש: אביב הופמן, רן ל., רן ע., אביב ק., אלי, אבנר, עפר, גיל


19/6/2011 - מפגש תשיעי

המפגש התשיעי התקיים ב-19/6/2011 בשעה 20:30 באולם אילת, בניין פלדמן, קמפוס גבעת רם.

התכנית: הרצאה של האנס לייטגב, כותרת ההרצאה: "The Lockean Thesis Revisited"

יו"ר: פרופ' קרל פוזי

תקציר:

  We will reconsider the so-called Lockean thesis which relates qualitative with quantitative belief: a proposition A is believed if and only if the subjective probability of A is high. As we will show, in spite of what is  believed to be common wisdom about the Lottery Paradox, the Lockean thesis  is actually perfectly compatible with the logical closure of belief once  the choice of the threshold value that is underlying the Lockean thesis is  made fully contextual. We will explore some of the consequences, applications, and problems of the resulting theory.

*****
השתתפו במפגש: פרופ' לייטגב, פרופ' קרל פוזי, רן ע., עפר, אלי, דוד, אביב, דן, גיל ואורחים נוספים. 
--
20/6/2011 - מפגש עשירי

המפגש העשירי התקיים ב-20/6/2011 בשעה 16:00 בכיתה 2101 רוח, הר הצופים. 

התכנית: הרצאה נוספת של האנס לייטגב. כותרת ההרצאה: A Theory of Truth for Propositions

יו"ר: גיל

סיכום המפגש: לייטגב הציג תורה אונטולוגית חדשה לגבי פרופוזיציות אשר מתמודדת עם הפרדוקסים הסמנטיים באותו אופן בדיוק בו תורת הקבוצות האקסיומטית (ZFC) מתמודדת עם פרדוקס ראסל לגבי קבוצות. הכוונה היא שתהיה התאמה מבנית בין המבנה של כל הפרופוזיציות (למעשה הפונקציות הפרופוזיציונליות) למבנה של הקבוצות בהררכיה האקומולטיבית ללא טיפוסים. ישנה אנלוגיה בין x\in y לבין y about x. כל פרופוזיציה (או פונקציה פרופוזיציונלית) היא על אודות תחום הדיון שלה. בנוסף, לכל פרופוזיציה מבנה מושגי. המבנה הוא קומפוזיציונלי, כאשר הרכיבים האטומיים הם מושגים. הוכחות על פרופוזיציות יכולות להכיל שתי אינדוקציות: על המבנה המושגי (בדומה לבניית נוסחא בלוגיקה הסטנדרטית) ועל תחום הדיון (בדומה לאינדוקציה טרנספיניטית על סודרים). 

לבסוף מוגדר יחס הביטוי בין פסוקים לפרופוזיציות. יוצא שאין פרופוזיציה של השקרן, ושפסוק השקרן אינו מבטא שום פרופוזיציה. 

בנוסף, ניתן לגזור את תורת הקבוצות מתורת הפרופוזיציות. 

השתתפו במפגש: פרופ' לייטגב, פרופ' קרל פוזי, אביב הופמן, אביב ק., רן ע., רן ל., עפר, אלי, דוד, דן, גיל.


10/7/2011 - מפגש אחד-עשר

המפגש האחד-עשר התקיים ב-10/7/2011 בשעה 18:00 בחדר הסמינרים במרכז לחקר הרציונליות בגבעת רם.

התכנית: דוד ינהל פגישה על עמדות כלפי פסוקים (propositional attitudes).

קריאה: פרגה - על מובן והוראה, קוויין - Quantifiers and propositional attitudes, ודייוידסון - On Saying That.

 יו"ר: רן ע.

 סיכום המפגשדויד הציג את הדין וחשבון של דיווידסון ל-"Propositional Attitudes", ובמיוחד את תשובתו לשאלה מהם תנאי האמת של ביטוי מהצורה: “Phil said that P”.Q:

בקיצור נמרץ: לפי דיווידסון משפט מצורה זו אמיתי אם"ם תנאי האמת של P, כאמירה בשפה של דובר המשפטQ ולהקשר שבו Q נאמר, זהים\שקולים לתנאי האמת של האמירה המקורית של Phil, בהתאם לשפה ולהקשר בו היא נאמרה.

תוך כדי הפגישה קיימנו:

1. דיון קצר על הצמד "אקסטנציונאלית" ו"אינסטנסיונאליות", הצמד "דה-רה" ו-"דה-דיקטו", והקשר בין שני הצמדים.

2. דיון על הערך בפתרון של פרגה ב-"על מובן והוראה" לעומת הפתרון של דיווידסון לבעיית המשמעות של פסוקי זהות.
השתתפו במפגש: דוד, רן ל., רן ע., אביב, אבנר, אלי, רעות צרפתי, עפר, גיל.


17/7/2011 - מפגש שניים-עשר
המפגש האחרון השנה התקיים ביום א'-ב', 17-18/7/2011 בכליל שבגליל.

התכנית: אלי ניהל דיון על המאמר Conceivability and De Re Modal Knowledge של  Sonia Roca-Royes. 

המפגש התקיים במהלך יום וחצי של טיול בו השתתפו חברי הקבוצה ומשפחותיהם.

יו"ר: אבנר קנטור

סיכום המפגש:

אפיסטמולוגיה של תכונות מודליות דה-רה

מודליות היא בסיס לעמדות במטאפיסיקה ולהפך. מודאליות לפי עמדה מסוימת היא תנאי הכרחיות שהופך טיעון לתקף.

ישנן שתי עמדות מרכזיות:

  • בתוך מי שמבסס על ניתנות להעלות על הדעת.
  • understanding account

השאלה היא איך זה שאנחנו יודעים על משהו שהוא אפשר ועל משהו שהוא הכרחי מטאפיסית?

ההנחות הן:

  • יש מודאליות דה-רה.
  • יש לנו ידיעה על מודאליות דה-רה.
  • אסנציליזם: תכנות מהותיות ולא מהותיות. לא מדובר בקבוצה ריקה.
  • אין לנו את כל הידיעה הלא מודאלית; לא ניתחנו את כל המושגים.

הצגת הדילמה: בין יבלו לצ'למרס יש פער וכל צד נופל לאחד מהצדדים:

יבלו מחזיק ב-consevability: משהו שקשור לסובייקט אנושי.

צ'למרס מחזיק ב-ideal consevary: מורכב מ:

  • primer: ניתוח של מושגים.
  • secondary: יש לו את כל הידע הלא מודאלי.

כיצד הגישה של יבלו אמורה לתת לנו דרך לאפיסטמולוגיה מטאפיסית של consevability?

מה שאי אפשר להעלות אותו על הדעת הוא בלתי אפשרי.

איך מגיעים לזה שמשהו אפשרי?

  1. מעלים אותו על הדעת - חשוב שתהיה לנו גישה הכרתית לכך. הדין וחשבון של צ'אלמרס לא נותן זאת.
  2. אם כך זה אפשרי.
  3. מסקנה: זה אפשרית

קריפקי מגיעה לדה-רה דרך אינטאיציות.

דילמה 1: או שהגישה תופסת את המטאפיסיקה ואין לנו גישה הכרתית או שהיא לא תופסת את המטאפיסיקה.

דילמה 2: ידע אימפירי לא יעזור לנו. להבחין בין תכונות מהותיות ללא מהותיות, זה לא רק להבחין בין מה הכרחי מכיוון שיש הכרחי שהוא לא מהותי.

השתתפו במפגש: אלי, דוד, אבנר, אביב ק., רן ע., גיל, אליק פלמן, אביב הופמן, רעות צרפתי.


תם ולא נשלם ותודה לגיל.

כלים אישיים