יישום גישות ביקורתיות בחקר החומר: בין ארכיאולוגיה לאנתרופולוגיה

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

היגיון מנחה

בעשורים האחרונים חלו מפנים חשובים במחקר החברתי (ובתוכו האנתרופולגי). אחד המרכזיים בהם מכונה "המפנה החומרי". במסגרת המפנה עברה התרבות החומרית למרכז במת המחקר. חפצים וחומרים פיזיים אינם נחקרים עוד בשוליו של המחקר החברתי, כבבואה המשקפת את תודעת ומחשבת האדם, אלא כסוכנים פעילים ועצמאיים שבכוחם להשפיע על האדם. בעוד במחקר האנתרופולוגי חקר התרבות החומרית הוזנח במשך שנים רבות, במחקר הארכיאולוגי הוא אבן היסוד מאז ומתמיד. מנגד, המחקר הארכיאולוגי פנה באיחור אל תחומי מחקר מרכזיים במחקר החברתי. אחד מתחומים אלו הוא המחקר הביקורתי. רק בשנות השמונים המאוחרות החלו ארכיאולוגים להעזר במחקריהם בסוציולוגים, אנתרופולוגים ופילוסופים כפוקו, בורדיה, דה סרטו ועוד.

תפר זה, שבין הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה, יעמוד במרכז הקבוצה שלנו. בארה"ב תחומים אלו משיקים מכיוון שהם נלמדים בחוג אחד המורכב מארבעת ענפי האנתרופלוגיה הקלאסיים (פיזית, חברתית-תרבותית, ארכיאולוגית ולשונית). בארץ, עקב מסורת המחברת בין האנתרופולוגיה לסוציולוגיה ובין הארכיאולוגיה להיסטוריה, קיים נתק בין התחומים ולא קיימים מקומות מפגש לחוקרים משני תחומים אלו. קבוצתנו תנסה לתקן זאת ובין היתר גם להביא ליצירת קשרים בין חוקרים משני תחומים אלו ומתחומים נוספים.


מטרות הקבוצה

הקבוצה תדון בגישות ביקורתיות בחקר התרבות החומרית בארכיאולוגיה ובאנתרופולוגיה כמו גם בתחומי ידע נוספים. הקבוצה תנסה לחפש יחד שיטות לתיאור, ניתוח וביקורת של התרבות החומרית, הנהנות מתובנות שצומחות בקו התפר הבין דיסציפלינארי. במהלך המפגשים יעשה ניסיון לבדוק את יישומן של שיטות ביקורתיות אלה הן לתרבות החומרית בעת "המודרנית" והן בעת "העתיקה".

במסגרת הקבוצה נעסוק בטקסטים תיאורטים-ביקורתים - בכל מפגש נדון באחד הטקסטים וננסה "לפרק" אותו בכדי לעמוד על ההיבטים אותם ניתן ליישם בתחומי המחקר של חברי הקבוצה. לאחר הבנת הטקסט והרעיונות העומדים במרכזו ננסה, בדיון, לגעת בשאלות כגון: כיצד נוכל ליישם את הגישות הביקורתיות הללו במחקרים הנוגעים לחומר? כיצד ניתן להשתמש ברעיונות שעולים במאמרים האלו? כמו כן נבחן כיצד יישום גישות ביקורתיות בתחומי מחקר שונים ניתנים ליישום בתחומי ידע הנוגעים לחברי הקבוצה.

הצטרפות 

נא לפנות למרכזי הקבוצה -

שלומית בכר - shlomitbechar@yahoo.com 

ליאור חן - liorchen6@gmail.com

English Exposé - Applying Critical Approaches in the Study of Material Culture: Between Archaeology and Anthropology

In the last decades, significant changes have occurred in the social studies, including, among others, the study of sociology and anthropology. One of the main changes is termed the material turn, which has placed material culture in the focus of research. Artifacts and physical matters are not studied in the periphery of the social studies, as a reflection of the mind and thought of humans, but are viewed as active and independent agents which influence them.

This topic has long been at the foundation of archaeological studies, in contrast to the lack of attention to material culture in anthropological studies. However, it is only recently that archaeologists have addressed some of the central research questions investigated by social scientists (similarly to other disciplines in the humanities, such as literature). It was only at the end of the 1980’s that archaeologists began to turn to sociologist, anthropologist and philosophers such as Foucault, Bourdieu and de Certeau.

Our group will work on the border between archaeology and anthropology. In North America, these disciplines overlap since they are studied together, as part of the four anthropological fields. In Israel, due to a tradition which links anthropology to sociology and archaeology to history, there is a break between these two disciplines. Though there are many common areas of knowledge for researchers from archaeology and anthropology, there are hardly any opportunities to meet and discuss these meeting grounds. This group will try to fix this absence and create connections between archaeologists, anthropologists and researchers from other disciplines as well.

The group will discuss critical approaches to the study of material culture in archaeology and anthropology as well as other fields of knowledge. Together we will try to find methods of describing, analyzing and criticizing material culture, methods which will arise from the inter-disciplinary discussions. We will attempt to apply these critical methods to both “modern” and “ancient” material cultures. Following the understanding of theoretical-critical texts which we will read, we will try to answer questions such as: How can we apply these critical approaches to studies of material culture? How can we use these ideas in our own studies? We will also examine whether the application of these approaches in other disciplines can benefit the group members’ studies.


מפגשים

מפגש ראשון

המפגש התקיים ביום רביעי, ה-11.11 בין השעות 11:00 ל-13:00. בפתיחה הציגו ראשי הקבוצה את הסיבות להקמתה. לאחר מכן הציגו המשתתפים את עצמם, את נושא המחקר שלהם, את הסיבות להצטרפות לחברותא, את האופן שבו הם מבינים את החברותא ואת המטרות והציפיות שלהם מקבוצת החברותא. בעקבות ההצגות העצמיות התפתחה שיחה על המפגש בין הדיסציפלינות השונות. לקראת סיום המפגש דנו בקצרה בטקסטים אפשריים לקריאה, בחרנו טקסט למפגש הבא והחלטנו שהוא יפתח ב"יישור קו" בו תוצג על ידי ראשי הקבוצה סקירה קצרה על תולדות שתי הדיסציפלינות (ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה)

 

מפגש שני

המפגש התקיים ביום רביעי, ה-16.12 בין השעות 10:30 ל-12:30. המפגש נפתח בסקירות קצרות של "תולדות" שתי הדיסציפלינות מבחינה היסטורית ותאורטית. ראשית הציג ליאור את תולדות האנתרופולוגיה ולאחר מכן הציגה שלומית את תולדות הארכיאולוגיה. בשני המקרים דגש מסוים ניתן לעיסוק ב"חומר". בעקבות כל סקירה התעורר דיון בעקבות שאלות של חברי הדיסציפלינה השנייה. חלק זה נמשך כשעה. לאחר מכן עסקנו במאמר של הארכיאולוג איאן הודר שדן בחומריות וביחס של חוקרים (ושל לא חוקרים) אל החומר – יחס אותו מגדיר הודר עצמו כיחס של "הסתבכות" הולכת וגוברת. בדיון במאמר העלנו שאלות בנוגע ליחס לחומר "היום" ו"פעם" ובהתאמה ביחס לחומר בגישות אנתרופולוגיות ובגישות ארכיאולוגיות. 


מפגש שלישי

המפגש התקיים ב-13.1. נכחו במפגש תשעה משתתפים. במפגש דנו בפרק המבוא של דניאל מילר בספרו "חומריות". בתחילת המפגש הוצג הפרק על ידי שלומית שהעלתה גם שאלות ראשוניות לדיון. לאחר מכן העלו יתר המשתתפים את שאלותיהם שלהם. לאחר שרוכזו כל השאלות החל דיון בהבנת החומר והיחס שבין רוח לבין חומר. נושא מרכזי שנדון במשך זמן רב היה ניסיון להבין את הקולות החדשים באנתרופולוגיה המנסים להבין את העולם דרך חומרים ומנסים להציע דרך לשבור את היחס סובייקט-אובייקט שבין בני אדם לחפצים וחומרים אחרים. כמו כן, נידונה הסוגיה של חפצים בתור סוכנים לשינוי.


מפגש רביעי

המפגש התקיים ב-24.2. נכחו במפגש חמישה משתתפים. במפגש דנו בטקסט של פייר בורדיה "הבית הקבילי". בתחילה הוצג המאמר, שנכתב לכבוד יום הולדתו הששים של קלוד לוי שטראוס, תוך הסבר ודיון קצר על הגישה הסטרוקטורליסטית. ליאור הציג את המאמר והעלה את השאלות הראשונות לדיון. נושא מרכזי בו דנו היה האם יש יכולת להבין באמצעות המרחב הבנוי את העולם אותו חוקרים ארכיאולוגים והאם יש ניסונות של ארכיאולוגים להציע ניתוח דומה לזה של בורדייה, המתרחש בחברה בת זמננו בה ניתן לעשות תצפיות. השאלות האחרון שעלו נגעו לפרקטיקה האנתרופולוגית בה בורדייה השתמש, הגדרת איברים הומולוגיים ושאלות מגדריות.<o:p></o:p>


מפגש חמישי

המפגש התקיים ב-23.3. נכחו במפגש עשרה משתתפים. במפגש דנו בטקסט של מישל פוקו "הטרוטופיה". ראשית העלנו סוגיות בנוגע לטקסט. בין הסוגיות שהועלו היו: אוטופיה מול הטרוטופיה לפי פוקו, סוגיית המראה כמטאפורה להטרוטופיה, הבנת העקרונות להבנת ולבחינת מקום כהטרוטופיה, הקשר בין הטרוטופיה של משבר לבין המושגים של טרנר, מבנה ואנטי מבנה ולימינאליות, היכן אנחנו פוגשים את ההטרוטופיה בארכיאולוגיה והאם ומתי הטרוטופיה יכולה להפסיק להיות הטרוטופיה. מתוך נושאים אלו דנו בעיקר בסוגיית המראה ובהבנת העקרונות לבחינת מקום כהטרוטופיה. נושא מעניין שעלה בעקבות העיסוק בסוגיית הטרוטופיה בארכיאולוגיה היה המתודולוגיה של פוקו. בעיקר מהצד הארכיאולוגי עלו טענות כנגד חוסר שיטתיות במאמר ועסקנו בשל כך בגבולות ההטרוטופיה - האם כל מקום יכול להיות הטרוטופיה לפי פוקו. בנוסף עסקנו באפשרות שהטרוטופיה תוגדר בידי סובייקטים מסויימים כהטרוטופיה בעוד אחרים לא ייתפסו מקום כהטרוטופיה וביחסי הכוח הנלווים להגדרת מקום כהטרוטופיה. 


מפגש שישי

המפגש התקיים ב6.4. נכחו במפגש שמונה משתתפים. במפגש דנו בטקסט של הארכיאולוג מארק לאונה - Time in the American Archeology. לאונה, ארכיאולוג ביקורתי ומרקסיסטי טוען שמעמדות חברתיים החלו ברגע המעבר לחברות הצוברות רכוש ולאור קביעה זו דן בעבר בכלל ובחברות אותן הוא חוקר (ארצות הברית במאות האחרונות) בפרט. במאמר של לאונה הוא מדבר על תפיסות זמן שונות בתקופות שונות ועל הצורך להבין את התקופה תוך כדי הבנת תפיסת הזמן של האנשים בתקופה הנחקרת. לאור זאת דנו בסוגיות של תפיסות זמן שונות בתקופות שונות הנחקרות על ידי חברי הקבוצה. דיון ער התנהל על ההנחות המחקריות של לאונה (בדבר המעמדות) ועל הצורך והיכולת של חוקרים ארכיאולוגים לעסוק בנושאים חברתיים לאור העובדה שאינם יכולים לשאול את "נחקריהם" שאלות.


מפגש שביעי

המפגש התקיים ב-18.5. נכחו במפגש ששה משתתפים. במפגש דנו במבוא לספר "הארכיאולוגיות של הזכרון". זכרון חברתי קולקטיבי הוא נושא מדובר באנתרופולוגיה, בארכיאולוגיה ובאנתרופולוגיה על ארכיאולוגיה. אולם, עיסוק פחות בהרבה קיים בשאלה כיצד זכרו בעבר. את המפגש הקדשנו הפעם לסוגיה זו. את המפגש פתח עומרי בהצגת המאמר. לאחר מכן העלנו שאלות מרכזיות ודנו בהן. בין השאלות שהועלו: איך מבדילים בין פולחן "רגיל" לבין פולחן של "זכרון חברתי" בעבר? מה צריך למצוא כדי שנוכל לפרש זאת כזכרון? מי הגדיר זכרון בעבר וכיצד ניתן להגדיר את הקבוצות שזכרו? איך ניתן לחשוף זכרון כאשר הזוכרים פחות ידועים? איך מזהים התנגדות / זכרון מושתק בעבר?

דרך מקרים הנחקרים על ידי ארכיאולוגים החברים בקבוצה דנו בסוגיות אלו תוך הדגשה של מאפיינים לזכרון בעבר כגון: (1)רצף והמשכיות בזכרון למול פער וקפיצות בזיכרון, (2) דימיון בין תקופות כאחת הדרכים לזהות זכרון בעבר (3) האם ניתן לזהות ניסיון של יצירת זהות דרך הזיכרון הקולקטיבי?







כלים אישיים