חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש




תוכן עניינים

על אודות הקבוצה

בעשורים האחרונים חלה צמיחה משמעותית במספר הארגונים הוולונטריים הפועלים בישראל ובמקביל עלייה בנתינה של ישראלים התורמים מכספם ומזמנם באמצעות מנגנונים פרטיים ומוסדיים. נוכחותם הגוברת של הפילנתרופים הישראלים וארגוני החברה האזרחית בזירה הציבורית הובילה בעשור האחרון להתפתחות המחקר הנוגע לעשייתם וליחסי הגומלין בינהם, בינם לבין מוסדות הממשלה, עם החברה הישראלית ובמבט השוואתי ביחס למדינות אחרות. קבוצת הלימוד לחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית נועדה לאפשר מסגרת קבועה למפגש ולשיח בין תלמידי מחקר העוסקים בתחומים אלה .היות המחקר בשלביו הראשונים יוביל את חברי הקבוצה לעסוק בניסיון להגדיר את גבולות התחום, המרחב האינטרדיסציפלינרי בו הם פועלים והחיבור של העשייה המחקרית בישראל למחקר בעולם. הקבוצה תאפשר לתלמידים אלה להפנים את קווי הדמיון במחקריהם, להיחשף למגוון תיאוריות, שיטות מחקר, כלי מחקר ותהליכי עיבוד נתונים, ובכך לאפשר הפריה הדדית בתהליכי המחקר והכתיבה שלהם. החברותא תתמקד בסוגיות בחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית ובינהן אתגרים ודילמות במחקר איכותני ומחקר כמותני בתחום זה, תיאוריות, מודלים ומסגרות קונספטואליות, חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית מגמות –בפרספקטיבה בינלאומית, מצב המחקר וחידושים בישראל ובעולם ועוד. הקבוצה תיפגש אחת לחודש: חציו הראשון של המפגש יעסוק בסוגיות עקרוניות בחקר התחום על בסיס מאמר תיאורטי, מאמר מתודולוגי, שיטות לאיסוף נתונים ועוד כאשר אחד מחברי הקבוצה יוביל את הדיון. חציו השני של המפגש יתמקד במחקר של אחד מחברי הקבוצה בהתאם לשלב בו הוא\היא נמצאים (הצעת המחקר, איסוף נתונים ועיבודם, כתיבת הפרקים) שילווה בדיון ומשוב מצד שאר החברים.

להשתתפות בקבוצה ופרטים נוספים: חנה שאול בר ניסים ,עבודה סוציאלית ורווחה חברתית: hanna.shaul@mail.huji.ac.il.



About the group

Recent decades have seen significant growth in the number of volunteer organizations operating in Israel and, concomitantly, a rise in the number of Israelis giving of their time and money via private and institutionalized mechanisms. The growing presence of Israeli philanthropists and civil society organizations in the public arena has led in the past ten years to the development of research on their activities and the relationship between them, between them and government institutions, and between them and Israeli society, as well as in comparison to the situation in other countries. The group is intended to enable a permanent framework for meeting and discussion among research students involved in these areas. Given that this field is still in its initial stages, group members will likely attempt to define the parameters of the field, the interdisciplinary space in which they operate, and the connection between ongoing research in Israel to that being carried out in the rest of the world. The group will enable students to internalize the points of similarity in their research, be exposed to a variety of theories, research methods, tools, and data analysis, and in this way enable mutual fertilization of research processes and their own writing. The group will focus on issues in the study of philanthropy and civil society, including challenges and dilemmas in qualitative and quantitative research in this area, theories, models, and conceptual frameworks, the study of philanthropy and civil society from an international perspective and the state of research – trends and innovations in Israel and the world. The group will meet once a month: the first half of the meetings will be devoted to essential issues in the field based on a theoretical article, a methodological article, methods of data gathering and so on. Group members will lead the discussion. The second half of the meeting will focus on the research of an individual group member in accordance to the stage he or she is at (research proposal, data gathering and analysis, writing), accompanied by a discussion and feedback from the other participants.

For further information contact Hanna Shaul Bar Nissim: hanna.shaul@mail.huji.ac.il



מפגשים לשנת תשע"ו

מפגש שישי

מפגש זה התקיים ביום שני, ה-2.5.2016 ועסק בנושא מחקר רשתות בחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית. במהלך המחקר דנו בספרות הקיימת אשר מתבססת על מחקר רשתות על מנת להבין היבטים שונים בחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית, ובפרט בהבנה של ארגוני גג וולונטריים והארגונים החברים במסגרות אלה. דיון מעמיק יותר נערך על בסיס המאמר: Contractor, N. S., Wasserman, S., & Faust, K. (2006). Testing multitheoretical, multilevel hypotheses about organizational networks: An analytic framework and empirical example. Academy of Management Review, 31(3), 681-703.‏ זאת בניסיון להבין את תרומתו של המחקר על רשתות ארגוניות להבנת עולם הארגונים הפילנתרופים וארגוני המגזר השלישי, הקשרים הייחודיים המתקיימים בינהם והמשמעות של פעולה ברשתות לשרידות הארגונית.


מפגש חמישי

המפגש החמישי התקיים ביום שני ה28.3.2016. בתחילת המפגש עדכנו חברות הקבוצה בהתקדמותן בעבודת הדוקטורט. נושא המפגש היה פילנתרופיה, יהדות וישראל. במסגרת המפגש התקיים דיון על השינויים שחלו בפילנתרופיה היהודית בישראל תוך התמקדות בשני ביטויים מרכזיים. האחד הוא שינוי במוסדות ובארגונים המנתבים ומעבירים כספים פילנתרופים לישראל בשלושת העשורים האחרונים. אחת מחבות הקבוצה הציגה את ההתפתחויות במוסדות אלה אשר חלשו בעבר על תרומות הפזורה והעברתם לארץ. התקיים דיון על התפוצה של ארגונים מסוגים שונים שמביאים סוג חדש של פילנתרופיה יהודית חוצת גבולות לישראל. ביטוי שני אשר נדון במסגרת המפגש הוא ההתפתחויות שחלו בתחום פילנתרופיה של נשים מהקהילות היהודיות ברחבי העולם ובפרט בארה"ב. חברה אחרת בקבוצה הרחיבה אודות קבוצות נשים שונות שהוקמו בעשורים האחרונים במטרה לקדם את הן את הנתינה ובמקביל ליצר מוביליות חברתית ומקצועית שתהלום את מעמדן הכלכלי. התקיים דיון אודות ייחודיות התופעה לפילנתרופיה היהודית לצד ביטויים דומים בקהילות אתניות אחרות בארה"ב ובארץ.


מפגש רביעי

התקיים ביום שני, ה-18.1.2016 בין השעות 14:30-16:00. במפגש זה עדכנו חברי הקבוצה אחד את השני בהתקדמותם בעבודת המחקר. הדיון המרכזי של המפגש עסק באתיקה במחקר בתחומי הפילנתרופיה והחברה האזרחית. זאת כתוצאה מסיבה מרכזית והיא העובדה שרבים מהחוקרים העוסקים בתחומי מחקר אלה מגיעים מהפרקטיקה בין אם כעובדים או מתנדבים בארגוני מגזר שלישי או כעובדים בארגונים פילנתרופים. ההיכרות המשמעותית עם ארגונים אלה מייצרת יתרונות עבור מחקר אקדמי בתחום אך מצד שני מעלה סוגיות אתיות בכל הקשור לעריכת מחקר בארגון בו אנו פעילים, יידוע הארגון אודות האפשרות שהעבודה זו תזכה לתיעוד מחקרי בעתיד וסוגיות נוספות. בין חברי הקבוצה עלו שאלו כמו היכולת לחקור במקום עבודתם הנוכחי, היכולת להשתמש במקרים ותהליכים במקום עבודתם במחקר עתידי ובצורך לשתף את הארגון בו הם עובדים או פעילים באג'נדה המחקרית שלהם.

מפגש שלישי

המפגש התקיים ביום שני, ה-28.12.2015. במפגש זה התמקדנו במישורי המחקר השונים - המישור האמפירי, המישור הפרקטי והמישור התאורטי - בחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית.חקר נושאים בתחום זה חופף פעמים רבות לשטח ולפרקטיקה ויכול להיות בעל דגש אמפירי חזק. על כן, חברי הקבוצה עסקו ביכולת להעמיק את המחקר ואת הכתיבה במטרה לבצע את המעבר מהמישור האמפירי והפרקטי אל עבר המישור התאורטי. ובכך, לפתח את העשייה המחקרית שלהם לכדי תרומה לידע המדעי אודות הפילנתרופיה והחברה האזרחית, בהתבסס על מקרים ישראלים. חברי הקבוצה העלו דילמות הכוללות את הניתוק שיש במישור התאורטי משאר המישורים והעובדה שהוא יכול לנטרל היבטים תועלתניים בעבודת המחקר ולהדגיש ממדים עיוניים שלא מקדמים את התחום באופן אופרטיבי. אתגרים נוספים שהועלו עסקו ביכולת של המישור האמפירי, ובמיוחד בישראל, לפתח את התיאוריות בתחום הפילנתרופיה והחברה האזרחית. הדיון עסק בהקשר וברקע הייחודי בישראל לפעילות אזרחית ופילנתרופית, והשפעתו על יכולת החוקר לפתח מחקר כה קונטקסטואלי לתובנות רחבות יותר. הדיון לא הסתיים בהסכמה אלא במספר שאלות למחשבה העוסקות באיזון התמידי בין הניסיון לתרום לידע האמפירי לבין הניסיון להנחיל תובנות תיאורטיות ומסגרות קונספטואליות בשיח תיאורטי מסוים.

== מפגש שני ==


המפגש התקיים ביום שני, ה-30.11.2015 בין השעות 12:00-13:30. בפתיחת המפגש עדכנו חברות הקבוצה במצב המחקר שלהן ובהתקדמותן. במפגש זה המשכנו את הדיון בנושא חשיבותה של סקירות הספרות בשלבים שונים של לימודי הדוקטורט - בעת כתיבת הצעת המחקר ובאופן שונה בכתיבת הפרק התאורטי. הדיון התבסס על המאמר של בוט ובייל (Boote, D.N. & Beile, P. (2005). Scholars before researchers: On the centrality of the dissertation literature review in research preparation. Educational Researcher, 34(6), 3-15) שעוסק בהפרכת התפישות הקיימות על אודות סקירות ספרות ומציג מדדים לכתיבה והערכה של סקירת ספרות איכותית, ביקורתית ואפקטיבית. בסיום הדיון הקבוצה נותרה חלוקה לגבי סוגיית ההכלה וההדרה של ספרות בסקירה ולגבי הצורך לספק הסברים להחלטות החוקר בתהליך זה. ועוד, הקבוצה עסקה בדרך להציג באופן אינטגרטיבי את ההיבטים שונים המאפיינים את הספרות המחקרית כמו גישות תאורטיות, מתודולוגיה, ומסגרות קונספטואליות.


מפגש ראשון


התקיים ביום שני, ה-26.10.2015 בשעה 10:30. במפגש הציגו המשתתפים הוותיקים והחדשים את עצמם, תחומי המחקר שלהם והשלב בו הם נמצאים. התקיים דיון קצר על מהותה של החברותא, הנושאים עליהם נדון במסגרת המפגשים וגובשה התוכנית השנתית של הקבוצה. בפגישה התקיים דיון בנושא של סקירות ספרות. במיוחד עסקנו בשיטות שונות של הצגת ידע וסינתזה תאורטית ואמפירית, הן בשלבים של הצעת המחקר והם בפרקים השונים של הצעת המחקר. בנוסף, התפתח דיון ספונטני שעסק בתכנים של עבודת הדוקטורט והאיזון בין תחומי העניין של המנחה והמונחה. עסקנו בשאלה כיצד מאזנים בין השניים, ומה עושים כאשר קיימים פערים בין התפישות של המנחה והמונחה את חשיבות הנושא והמיקוד שעל העבודה להתכנס כלפיו.



מפגשים בשנת תשע"ה

מפגש ראשון

התקיים ביום רביעי, ה-5 בנובמבר. במפגש הציגו המשתתפים את עצמם, תחומי המחקר שלהם והשלב בו הם נמצאים. התקיים דיון קצר על מהותה של החברותא, הנושאים עליהם נדון במסגרת המפגשים וגובשה התוכנית השנתית של הקבוצה. חנה שאול בר ניסים, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית הציגה ממצאים ממחקר שסיימה זה מכבר עם פרופ' הלל שמיד בנושא יחסי הממשלה והפילנתרופיה בישראל. הממצאים דנו בתמונת המצב של היחסים והכיוונים האפשריים אל עברם הם נעים. התקיים דיון שעסק בממשק של ממצאי המחקר לעשייה המחקרית של חברי הקבוצה ואשר הקיף חלק מהממצאים שהוצגו בפגישה. הוחלט להמשיך ולהרחיב את הדיון בממצאים במפגש הבא. בסיום המפגש כל אחד מחברי הקבוצה תיאר כיצד הוא מתכנן להתקדם בעבודת המחקר בשבועות הקרובים.


מפגש שני

התקיים ביום רביעי, 24.12.2014 בין השעות 14:00-15:30 בחדר 315, ביה"ס לעו"ס. במפגש עדכנו המשתתפים על ההתקדמות במחקר האישי ועל התוכניות להתקדמות בשבועות הקרובים. המפגש התמקד באתגרים מתודולוגיים בחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל. באופן פרטני, התקיים דיון על השימוש בשיטות מחקר איכותניות לעומת שיטות משולבות - איכותניות וכמותניות - בחקר מקרה וחקר מקרה השוואתי. המשתתפים הציגו את המתודולוגיה שלהם במחקר הדוקטורט ואת הסיבות לבחירה בשיטות אלה. הדילמה המרכזית שהועלתה על ידי כל המשתתפים הייתה היכולת ליישם כלים כמותיים כמו סקרים ושאלונים במחקרים של חקר מקרה או חקר מקרה השוואתי והחשש כי לשיטה זו מחיר שנוגע לעומק הידע והמידע המתקבל מחקר המקרה או המקרים. התחושה הייתה כי לארגונים פילנתרופים או ארגוני החברה האזרחית חשיבות עצומה בהבנת התהליכים בבסיס מחקרנו ולכן יש צורך להתעמק בנסיבות, מאפיינים והקשרים של ארגונים אלה באמצעות שימוש מרכזי בשיטות איכותניות. יחידת הניתוח בקרב מרבית החוקרים בקבוצה היא הארגון ועל כן הדיון סבב סביב חשיבותו והאופן שבו יש לחקור אותו.


מפגש שלישי

התקיים ביום רביעי, ה- 21.1.2015 בין השעות 14:30-16:00. לאחר עדכון של חברי הקבוצה על אודות התקדמותם בעבודת המחקר, חלקו הראשון של המפגש התמקד ביעילות והתקדמות בלימודי הדוקטורט. חברי הקבוצה שיתפו מניסיונם על אתגרים וקשיים בשלבים השונים של העבודה המחקרית. הועלו הצעות להתקדמות במחקר בתקופות של "המתנה" - תקופות בהן ממתינים הסטודנטים למשוב והערות מהמנחים, הוועדה המלווה או רשות המחקר. חלקו הארי של המפגש התמקד בסוגית יחסי הכוח והפוליטיקה בחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית. סוגיה זו משמעותית בתחומים אלה כיוון שראשית, רבים מהשחקנים בזירה הם ארגונים המפעילים עוצמות והשפעות על ארגונים בסביבתם. שנית, צמיחתן של שותפויות בין מגזריות בשנים האחרונות חידדו את ההבדלים בין הארגונים השותפים ויכולתם להפגין דומיננטיות על חשבון האחרים. ולבסוף, חקר הדינאמיקה הפנים ארגונית מצריכה חשיפה של יחסי הכוח והפוליטיקה הארגונית. אלה היו היסודות לדיון שהתקיים בין חברי הקבוצה אשר העלו מספר שאלות כמו הקשר בין בעלות על משאבים לבין דומיננטיות בקשר עם ארגונים אחרים, סוגים שונים של משאבים להם חשיבות ביחסים בין ארגוני החברה האזרחית, עסקים וממשלה (כמו משאבים מטריאליים, ניסיון, ידע, חיבור לשדה וכו'), והדינאמיות של יחסי הכוח אשר יכולים להשתנות לאורך זמן. ועוד, במסגרת הדיון התחדד הצורך בהמשך המחקר בנושא יחסי כוח בין ארגוני החברה האזרחית לבין גופים ממשלתיים ועסקים על מנת להבין את השפעותיו על שיתופי פעולה בין הגופים השונים.


מפגש רביעי

המפגש התקיים ביום שני, ה-2.3.2015 בשעה 13:00 בחדר 315, ביה"ס לעו"ס. במפגש עסקנו בהתפתחות תחום המחקר של יזמות חברתית הכולל, בין היתר, את חקר העסקים החברתיים בישראל. במהלך המפגש הוצגה סקירה קצרה של התפתחות המדיניות הממשלתית ביחס להכרה ביזמות חברתית ועסקים חברתיים בישראל ולהטבות ותמיכות המוענקות לפעילות זו. הדיון סבב סביב מספר מוקדים ובינהם - אתגרים מתודיים בחקר עסקים חברתיים, חקר עסקים חברתיים כארגונים בעלי ריבוי זהויות, ומחקר השוואתי של יזמות חברתית ביחס לתהליכים בעולם. המפגש היה קצר מהרגיל ובסופו השתתפו הנוכחים בהרצאתו של מר איילון תירוש, משקיע ויזם חברתי אשר השתתף בשיח עם תלמידי מחקר במסגרת קולוקוויום לתלמיד תוכנית המלכ"רים בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.


מפגש חמישי - סדנת מחקר בינלאומית

ביום שלישי, ה-10 במרץ 2015 התקיימה סדנת מחקר בנושא דפוסים של מעורבות אזרחית במאה ה-21. הסדנא התקיימה בחסות המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. את הסדנא הנחה פרופ' מארק וורן מ-University of British Columbia בקנדה, מומחה לקשרים בין חברה אזרחית ודמוקרטיה. עוד השתתפו בסדנא חוקרות מתחום הפילנתרופיה והחברה האזרחית מה - Lily Family School of Philanthropy, Indiana University ומאוניברסיטת - Janusza Korczaka בוורשה. חוקרים מובילים בתחומים אלה מהאוניברסיטה העברית ומוסדות נוספים בישראל השתתפו בסדנא כמציגים או כמגיבים. בסדנא לקחו חלק מרבית חברי החברותא אשר הציגו את מחקריהם על הדילמות והאתגרים המאפיינים אותם וקיבלו משוב ממנחה הסדנא ושאר המשתתפים. המחקרים שהוצגו בסדנא היו מגוונים וכללו אתה התפתחותה של החברה האזרחית במצרים ובפולין, פיתוח מוסדות המספקים צרכים לאוכלוסיות מוחלשות על ידי ארגוני שטח, מחקר חלוצי על אספקת שירותים חברתיים על ידי התנועה האסלאמית בישראל, התפתחות מוסד העסק החברתי בשיח המקצועי ובמחקר האקדמי, שינויים בפילנתרופיה של ארגונים פדרטיביים יהודיים, התפתחות התפיסה "הירוקה" במדיניות הסביבתית בישראל ועוד. הסדנא התקיימה לאורך כל היום הסתיימה בקבלת פנים בלתי פורמלית בבית מאירסדורף. תמונה:לתמונות מהסדנא


מפגש שישי

התקיים ביום רביעי, ה-29.4 בשעה 14:00. במפגש עסקנו בתחום המחקר המתפתח של נתינה תאגידית בישראל הנקשר לתחום הרחב יותר של אחריות חברתית תאגידית. לאחר סקירה קצרה של הנושא ומאפייניו על ידי אחת המשתתפות, עסקנו במספר דוחות ומאמרים מרכזיים שהתפרסמו על מנת לאפיין את הזירה הישראלית ואת הצורך לתעד ולייצר ידע בתחום. הדיון סבב סביב המיפוי שמציעה בר צורי (2006), מאפייני האחריות התאגידית בישראל (ברקאי, 2008, טולדנו, 2010), וההקשר החברתי והפוליטי שיש לפעילות זו (רשף, 2009). במהלך הדיון עלה הצורך להעמיק את הידע המחקרי בתחום הנתינה התאגידית בישראל, בין אם במחקר משפטי על הכלים המשמשים את החברות לתרומת הכספים, במחקר סטטיסטי הבוחן את היקפי הנתינה התאגידית באופן השוואתי, או במחקר הבוחן לעומק את השרשותן של נורמות גלובליות של אחריות חברתית תאגידית בחברות ישראליות.


מפגש שביעי

התקיים ביום שני, ה-11.5.2015 בשעה 14:00. המפגש עסק בנושא היבטים בין-מגזריים של חברה אזרחית ופילנתרופיה בישראל. המפגש סבב סביב ההנכחה של ההיבטים הבין מגזריים של חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית. המשתתפים שיתפו כיצד מחקריהם נוגעים, במהלך טבעי, בסוגיות הנוגעות לממשק שבין המגזרים השונים - הממשלה, החברה האזרחית והפילנתרופיה, והמגזר העסקי. הדיון עסק בעיקר בתופעת השותפויות הבין מגזריות שמהווה את הביטוי המשמעותי ביותר לשינויים בשטח בכל הנוגע לקשרים בין מגזריים. התפתחותה של תלות גומלין בין מגזרית שהניעה את תופעת השותפויות משמעותית עבור כל אחד מהחוקרים בתחום אשר עוסקים באתגרים ובקשיים הנובעים מהאינטראקציה הבין מגזרית שהולכת וצוברת תאוצה. בנוסף, במהלך המפגש עדכנו המשתתפים אודות ההתקדמות שלהם במחקר הדוקטורט ובעשייה אקדמית בכלל בשנה החולפת, ובתוכנית העבודה שלהם לקיץ הקרוב.

כלים אישיים