הרמנויטיקה בעת העתיקה המאוחרת– היבטים משווים

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הדיון בהרמנויטיקה של טקסטים קאנוניים מהעת העתיקה טומן בחובו אתגר לא פשוט. מחד הוא מצריך הכשרה פילולוגית ומתודולוגית המאפשרת התמודדות עם העולם הטקסטואלי הנלמד וכן רקע היסטורי וספרותי כפתח לשיח התרבותי של התקופה. יחד עם זאת התחום של הרמנויטיקה מצריך ידע תיאורטי רב ומבט משווה וביקורתי לקהילות פרשנויות שונות. מבט זה מאפשר לבודד אלמנטים משותפים לכולם לצד הדגשת תופעות ייחודיות לכמה קהילות טקסט. הדמיון בין העולמות יכול לשקף השפעה ממשית, לנבוע מרקע תרבותי משותף, או שניתן להסבירו כתוצר של התפתחות מקבילה בלתי תלויה העשויה לאפיין כל קהילת לומדים הניגשת לפרש טקסט סגור ואולי אף מקודש.

קבוצת הדיון שואפת לחבר בין העולמות השונים וזאת על ידי קיבוץ של חוקרים העוסקים בשאלות הרמנויטיות מתחומים שונים בעת העתיקה, במטרה לשתף את החברים בקבוצה בהיבטים הפרשניים הייחודיים לטקסטים שבהם כל אחד עוסק. כל מפגש ייוחד לקהילה פרשנית שונה (מסופוטמיה, קומראן, חז"ל, נצרות וכדומה). המפגש יפתח במבוא כללי ורקע לטקסטים הנידונים ולספרות המחקר בתחום ולאחר מכן יתקיים לימוד משותף של טקסט ספציפי ודיון בשאלות ההרמנויטיות המאפיינות אותו. אמנם מוקד הקבוצה הוא בפרשנות של טקסטים קאנוניים מהעת העתיקה אולם אנו מקווים שגם חוקרים העוסקים בנושא מההיבט התיאורטי או בתקופות מאוחרות יותר (כגון ספרות, אסלאם ופרשנות ימי הביניים) יטלו חלק בקבוצה.


הקבוצה פעלה בריכוז אסף רוזן-צבי ו-יקיר פז. הקבוצה החלה לפעול בסמסטר ב' של שנת הלימודים תשע"א וסיימה בסוף סמסטר ב של שנת הלימודים תשע"ב.


תוכן עניינים

המפגש הראשון

התקיים בתאריך 16.5.2011 ונכחו בו כל חברי הקבוצה. כל אחד מהחברים התבקש לשלוח מראש טקסט קצר מתוך החומר שהוא עובד עליו, אשר פותח פתח לשאלות הרמניוטיות רחבות יותר. מטרת המפגש מלבד ההיכרות הראשונית של המשתתפים ושל נושא המחקר שלהם, היתה גם הצגת הרלבנטיות של נושא הקבוצה כלפי כל אחד מהחברים. הלל עסק בפרשנות הלקסיקאלית שבפרשת פרה בספרי זוטא, ערן הציג בקצרה את התחום של פרשנות לטקסטים קאנוניים בבודהיזם, חנן עסק בביטוי מדרשי 'כל כך למה' במספר מופעים לא ברורים במדרש בראשית רבה, יקיר הציג את פתיחת הסכוליה לאליאדה, יעל עסקה באופי הפרשנות של פאולוס לפסוקים מתוך עיון באגרת אל הקורינתים 10:7 ואסף דן בשאלות ההרמנויטיות שלא נשאלות במדרש התנאי והיכולת שלנו להסיק מכך מסקנות כלשהן.

המפגש השני

התקיים בתאריך 6.6.2011 ונכחו בו הלל, ערן, יעל, יקיר ואסף. המפגש עסק בפרשנות הסכוליה להומרוס והעביר אותו יקיר פז. לקראת המפגש קראנו שני פרקים מתוך הספר R. Nunlist, The Ancient Critic at Work, Cambridge 2009. בחלקו הראשון של המפגש סקר יקיר את ההיסטוריה והמחקר של הסכוליה להומרוס ובחלקו השני קראנו ביחד טקסטים נבחרים מתוך הסכוליה לאליאדה. הדיון עסק בעיקר באופי הפרשנות ובתחומי העניין המצויים בסכוליה.

המפגש השלישי

התקיים בתאריך 5.12.2011 ונכחו בו הלל, חנן, יקיר ואסף. המפגש עסק בדרכי פרשנות המקרא בקומראן בהקשר ההלכתי והעביר אותו אסף רוזן-צבי. לקראת המפגש קראנו מאמר של ברנשטיין וקויפמן (‘The interpretation of biblical law in the Dead Sea Scrolls : forms and methods’, M.J. Bernstein, S. Koyfman, in Biblical Interpretation at Qumran (2005) 61-87) המסכם את הנושא. הבחנו בין הצגה מפורשת של דרך הלימוד לבין ניסיון השחזור של דרך הלימוד מתוך העיון שלנו בפרשנות המשתמעת מהטקסט (שחזור שנעשה פעמים רבות במחקר על סמך דרכי המדרש המוכרות מספרות חז"ל). הדיון נסוב גם סביב ההבדל הז'אנרי בין קומראן לחז"ל (אי קיומו של ז'אנר המדרש ההלכתי), שאלת המודעות הפרשנית הנפוצה מאוד בספרות חז"ל, והנקודות שבהן כן ניתן לבצע השוואה.

המפגש הרביעי

התקיים בתאריך 9.1.2012. נושא המפגש היה טקסטים פרשניים אכדיים בכתב יתדות ממסופוטמיה הקדומה והעביר אותו ד"ר אורי גבאי. לקראת המפגש קראנו מאמר מבוא (שטרם פורסם) של אקארט פראם (Reflections on Babylonian Text Commentaries from the Achaemenid Period). בחלקו הראשון של המפגש ניתן מבוא מפורט על המקורות וסוגי הפירושים האכדיים המוכרים לנו וכלל גם סקירה של הטקסטים הקאנוניים אותם הם מפרשים. לאחר מכן קראנו יחד דוגמאות שונות של פירושים (כאלו המתייחסים לתופעות טבע, לריטואלים ובעיקר לאומינות) ודנו בדרכי הפרשנות המאפיינות פירושים אלו.

המפגש החמישי

התקיים בתאריך 31.1.2012. נושא המפגש היה פילון והפרשנות באלכסנדריה והעביר אותו יקיר פז. לקראת המפגש קראנו פרקים מתוך ספרה האחרון של מארן ניהוף 'Jewish Exegesis and Homeric Scholarship in Alexandria'. במהלך המפגש יקיר הציג מבוא ל'חור השחור' שיש לנו בנוגע לפרשנות היהודית באלכסנדריה ולאור זאת בחשיבות הגדולה של הספר. חלקו השני של המפגש היה קריאה משותפת של חלק מהדוגמאות שבהן עסקה ניהוף - התייחסוייות והתמודדות של פילון עם פרשנים 'פשטניים' או 'ביקורתיים' שהכיר. קריאה צמודה של הדוגמאות הללו חידדה הן את החידוש שבספר אך חשפה גם את הבקעים שבניסיון שחזור מעין זה.

המפגש השישי

התקיים בתאריך 3.4.2012. נושא המפגש היה דרשות למילים שאינן מופיעות בטקסט המקראי והעביר אותו הלל בייטנר. המפגש עסק בשינויים החלים בציטוטי פסוקים המובאים במסגרת דרשות אשר נראה שאינם נובעים מנוסח שונה שעמד בפניהם. חלק מהמפגש עסק בדוגמא הקיצונית מס"ז במדבר שבה עסקה ורד נועם ('מקומראן למהפכה התנאית', עמ' 153-156) אך גם בדרכי ציטוט בדילוגים ובשינויים קלים האופייניים לבית מדרשו של ר' עקיבא.

המפגש השביעי

התקיים בתאריך 8.5.2012. נושא המפגש היה הפרשנות ההומרית בסכוליה ומדרשי התנאים והעביר אותו יקיר פז. המפגש פתח ברקע כללי של המחקר על השוואה זו ועיקרו עסק במאמרו של יקיר re-scripturizing traditions: designating dependence in rabbinic halakhic midrashim and homeric scholarship העוסק בהשוואה של הביטויים 'מכאן היה ר' פלוני אומר' ו'מכאן אמרו' לשימוש דומה בסכוליה של הסבר של פתגם או מסורת סיפורית כאילו מקורו בהומרוס.

המפגש השמיני

התקיים בתאריך 29.5.2012. נושא המפגש היה טקסט והרמנויטיקה באגרת אל העברים והעבירה אותו יעל פיש. המפגש פתח בשאלות תיאורטיות אודות המובן של הביטוי הרמנויטיקה. יעל ניסתה לטעון שהאגרת אל העברים עוסקת בהרמנויטיקה ממש בכך שהיא מנסה להפוך את הבשורה הנוצרית (המבוססת על ארועים היסטוריים, בעיקר הצליבה והתחייה, ולא על דיבור אלוהי) לטקסט אותו יש לפרש. העיון באגרת אל העברים נסוב בעיקר סביב השימוש שלה בטקס עבודת כהן גדול ביום הכיפורים בפרקים ז-ט (למפגש קראנו חלקים מהדיסרטציה של שטוקל Stoekl Ben Ezra - The Impact of Yom Kippur On Early Crhistianity)

המפגש התשיעי

התקיים בתאריך 19.6.2012. נושא המפגש היה דראמטיזציה מדרשית - יצירת דיאלוגים בפסוקים מקראיים והעביר אותו חנן מזא"ה. במפגש סקרנו את הטכניקה המדרשית היוצרת דיאלוג מלאכותי בין דמויות. הבחנו בין כמה תתי-טכניקות, ובחנו את מטרתן הספרותית, מחויבותן ללשון הכתוב הנדרש ועוד. ניסינו לצייר מודל של התפתחות כרונולוגית של התופעה מתרגומי המקרא אל ספרות התנאים עד למדרשי האגדה האמוראיים.לקראת המפגש קראנו את המאמר של א' רופא 'תרגום השבעים לרות ד 11 - דראמטיזציה מדרשית' והמאמר של ר' פידלר 'דראמטיזציה מדרשית או דרמה שהוצנעה'.


חברי הקבוצה

הלל בייטנר, חנן מאז"ה, יעל פיש, יקיר פז, אסף רוזן-צבי.

כלים אישיים