הפרטה ודמוקרטיה

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקבוצה פועלת במסגרת פרויקט לימוד בחברותא של האוניברסיטה העברית

תוכן עניינים

תיאור הקבוצה

הפרטה הינה תופעה חברתית, כלכלית, פוליטית ומשפטית, במסגרתה תפקידים ונכסים שהיו באופן מסורתי בידי המדינה מועברים לידיים פרטיות, וסמכויות השלטון מבוזרות לשחקנים נוספים מלבד המדינה. להפרטה יש השלכות מרחיקות לכת על חלוקת ההון והכוח בחברה, ויש בה כדי לשנות את פני הדמוקרטיה המודרנית. בשנים האחרונות מדובר בתופעה הנמצאת במוקד תהליכי מדיניות כלכלית וחברתית בארץ ובעולם, המשפיעה על תחומים נרחבים בחיים, כגון בריאות, רווחה, חינוך, תקשורת, משאבים טבעיים, בתי סוהר ועוד.

תופעת ההפרטה מעוררת מגוון שאלות סבוכות וחשובות: האם ראוי להעביר סמכויות מהמדינה אל שחקנים פרטיים, ומהם סוגי הסמכות שראוי להעביר; באלו תחומים ראוי לבצע הפרטה; האם הפרטה היא יעילה; מהן ההשפעות החלוקתיות של ההפרטה; לאלו גופים ראוי להעביר סמכויות, ומהם הכללים שיחולו עליהם; איזו רגולציה יש לקיים על תחום מופרט ועל גופים מופרטים; מהן המשמעויות של ההפרטה מבחינת המוסדות הדמוקרטיים והשמירה על זכויות האדם, ושאלות נוספות.

קבוצת המחקר הבין-תחומית "הפרטה ודמוקרטיה" תבקש לעסוק בשאלות אלו בצורה עמוקה, באמצעות התבוננות על התופעה מנקודות מבט של דיסציפלינות שונות, ובהן כלכלה, משפט, פילוסופיה פוליטית, מדעי המדינה, ועוד. קבוצת המחקר תבחן את תופעת ההפרטה גם על ידי לימוד של ביטויים ספציפיים של הפרטה, כגון הפרטה של שירותים חברתיים, של חינוך, של שירותי כליאה, ניצול משאבי טבע ועוד.

על ידי חשיפת המשתתפים להיבטים שונים של תופעת ההפרטה הנחקרים על ידי עמיתיהם בתחומים שונים, ועל ידי דיון בסוגיות המשותפות המעסיקות את המשתתפים בקבוצה, תוכל קבוצת המחקר לתרום להעמקת המחקר של המשתתפים בקבוצה ולהעשרתו.

פרטים והצטרפות:

הקבוצה תיפגש פעם בחודש בקמפוס הר הצופים (יום ושעה ייקבעו בהמשך). הפגישות יחלו במהלך הסמסטר הנוכחי, למשך שנה. לבקשת הצטרפות יש לשלוח קורות חיים ומכתב קצר המתאר את תחום המחקר, ואת העניין בקבוצת המחקר, לתמי הראל בן שחר, tamm.hbs@mail.huji.ac.il

החברים

1. תמי הראל בן שחר, הפקולטה למשפטים (חינוך ציבורי והפרטת חינוך)

2. אפי מיכאלי, הפקולטה למשפטים (הפרטה ומשפט ציבורי)

3. אילנה ליטבק, המחלקה למדעי המדינה (הפרטת שירותי קליטת עלייה)

4. רונית לוין-שנור, הפקולטה למשפטים (פיתוח עירוני באמצעות הסכמים)

5. אבישי בניש, הפקולטה למשפטים (הפרטת שירותים חברתיים בראי המשפט הציבורי)

6. רוני הולר, בית הספר לעבודה סוציאלית (ניתוח היסטורי של עיצוב מדיניות ביחס לתעסוקת אנשים עם מוגבלות)

7. עדינה שוורץ, בית הספר לחינוך (הגירה, קהילות אתניות ויחסי הורים למערכת החינוך בארץ ההתיישבות: מהגרים אמריקאים בארץ)

8. רונן פוליאק, הפקולטה למשפטים (סעד של פיצויים במשפט המינהלי)

9. רונן מנדלקרן, המחלקה למדעי המדינה (השפעת רעיונות על עיצוב המדיניות המקרוכלכלית בישראל 1973-1985)

10. סמדר מושל, המחלקה למדעי המדינה (רגולציה של שירותי חינוך ובריאות)

11. דנה גור, הפקולטה למשפטים (הגנות במשפט בינלאומי פלילי)

12. ג'קי כהן, הפקולטה למשפטים (רגולציה של תחום התקשורת)

13. תמר קלהורה, הפקולטה למשפטים (שימוש בתביעות נזיקיות על ידי המדינה לאכיפת החוק)

14. שי פרי, החוג לפילוסופיה

15. עופר מלכאי, הפקולטה למשפטים


קבוצת החברותא "הפרטה ודמוקרטיה" מבקשת לברך את חבריה:

(ד"ר) אבישי בניש ו(ד"ר) רונן מנדלקרן על הגשת הדוקטורטים!! בקרוב אצלינו!

אילנה, דנה ורונן (פוליאק) על הולדת הילדים... (בקרוב אצלינו??)

פגישות הקבוצה

הקבוצה נפגשת אחת לחודש, ביום רביעי בשעה 18:10 בחדר 357 בפקולטה למשפטים (ליד הספריה), ללימוד, שיחה ונשנוש.

1. 6/5/09 - היכרות, תיאום ציפיות ובניית הקבוצה

2. 3/6/09 - Carol Rose, Privatization: The Road To Democracy? (רונית מובילה את הדיון)

3. 1/7/09 - Dryzek, Democracy versus Economic Rationality (תמי מובילה את הדיון)

4. 2/9/09 - Martha Minow, "Outsourcing Power - Privatizing Military Efforts and the Risks to Accountability, Professionalism and Democracy" in GOVERNMENT BY CONTRACT : OUTSOURCING AND AMERICAN DEMOCRACY (Jody Freeman & Martha Minow eds. 2009) (אפי מוביל את הדיון)

5. 11.11.09 - Albert O. Hirschman, Exit Voice & Loyalty (אילנה מובילה את הדיון)

6. 2.12.09 - דיון בפסק הדין התקדימי בעניין הפרטת בתי הסוהר (דנה מובילה את הדיון)

7. 10.12.09 - פאנל "רגולציה, משילות והפרטה" בכנס תלמידי מחקר. מבין חברי הקבוצה השתתפו אילנה תמי ורונית. אבישי הגיב.

8. 30.12.09 - Dr. Catherine Donnelly מרצה אורחת מטריניטי קולג' בדבלין. נושא ההרצאה: מודלים להפרטה ומשילות במדינה דמוקטית. לפגישה הוזמנה כלל קהילת החוקרים בקמפוס.

9. 2.2.10 - Alasdair MacIntyre, The Privatization of Good (שי מוביל את הדיון)

10. 14.4.10 - אבישי בניש, על הפרטת הרווחה - תכנית ויסקונסין

11. 5.5.10 - Chris Lubienski, On the Politics of Public in Public Education, Chris Lubienski, The Politics of 'The Public' in Public Education, presented at the aanual meeting of the American Educational Research Association, April 2002 (תמי מובילה את הדיון)

פאנל בכנס פרחי מחקר ע"ש יצחק רבין בשיתוף עם פורום ירושלים לרגולציה - 10.12.2009

ב- 10.12.2009 התקיים כנס פרחי מחקר, הכנס השנתי ה-5 לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדיניות ציבורית ע"ש יצחק רבין ז"ל. קבוצת החברותא של הפרטה ודמוקרטיה בשיתוף עם פורום ירושלים לרגולציה, ארגנה פאנל בכנס:


Regulation, Governance and Privatization


Chair: Prof. Itzhak Galnoor, Hebrew University

Efy Michaely, Hebrew University, Sovereignty and Privatization: The Effective Soveriegnty Doctrine,


Guy Pade, University of Haifa, Redefining Soveriegnty in an age of Globalized and Outsourced Governance


Tammy Harel Ben Shahar, Hebrew University, Regulation of Privatized Education and Equality: The case of gray education in Israel


Ronit Levine-Schnur, Hebrew University, Privatization, Segregation and Discrimination: The Cessation of Land Settlements in East Jerusalem


Respondents

Mr. Avishai Benish, Hebrew University; Prof. Itzhak Galnoor, Hebrew University

פגישה שנייה: מחשבות הערות ותובנות

3/6/09 - Carol Rose, Privatization: The Road To Democracy?

רונית הציגה את עיקרי המאמר:

רוז במאמרה יוצרת חלוקה לארבעה סוגים של הפרטה:

1. הכרה (refognition). מדובר במתן הכרה פורמלית לזכויות קנייניות שהתקיימו באופן לא פורמלי בקהילו. הכרה מאפשרת סחר עם גורמים החיצוניים לקהילה, אבל עלולה לפגוע ביכולת של קבוצות לחיות חיים נפרדים.

2. דה-רגולציה. מעבר ממערכת מפוקחת למערכת חופשית יותר. כניסה של שחקנים נוספים, ובכך מהווה דמוקרטיזציה, במובן של דמוקרטיה השתתפותית.

3. העברת נכסים מידיים ציבוריות לידיים פרטיות. בצורה זו יש ביזור של הכח הכלכלי, ודמוקרטיזציה. ישנו חשש לניצול לרעה של חלוקת הנכסים וצבירת הון וכוח בידיים של מעטים (אוליגרכים).

4. enablement - חקיקה מדינתית המאפשרת הכרה בזכויות, מאפשר לדבר מה שעד כה לא היה נכס, להיות קניין. למשל קניין רוחני. הבעייתיות היא למשל בהגבלה של שימוש בתרופות מצילות חיים במדינות עולם שלישי. המשתמשות בדיני הקניין הרוחני לרוב הן מדינות מפותחות, בעוד הצורך במוצרים עליהם יש זכויות הוא גבוה ביותר בעולם השלישי.

תגובות על המאמר (כרגע ריכזתי את התגובות לפי משתתפים ולא לפי סדר הדיון. החלוקה מאפשרת הכנסת תגובות מאוחרות למי שלא הצליח להתבטא במהלך הפגישה, או שחושב עכשיו דברים נוספים).

רונן.מ - מצביע על היעדרו של דיון בתוצאות של הפרטות מסוג זה על השוויון. אם הפרטה מגדילה את אי השוויון, אז יגדל גם אי השוויון בכוח הפוליטי, ואז כיצד הפרטה יכולה לקדם דמוקרטיה ? הרווח/הפסד בהפרטה הוא לכאורה כלכלי אך גם פוליטי.

תמי - החלוקה של רוז מפתיעה, מופיעים שם דברים שאני לא רגילה לראותם כהפרטה (הכרה, ויצירת זכויות קניניות חדשות), ואילו חסרים דברים שאני כן מחשיבה אותם כהפרטה (העברת שירות ממימון ציבורי למימון פרטי, שימוש במנגנוני שוק בשירותים ציבוריים). החלוקה מצביעה על כך שרוז רואה בצורה זהה את ההפרטה עם פיתוחו של שוק. אני לא משוכנעת שיש זהות בין שני הדברים. אני יכולה להתנגד להפרטה מבלי להתנגד לכל סוגי הזכות לקניין. בנוסף, רוז רואה בהפרטה דבר חיובי ככלל, שיש לו לעתים השלכות רעות (אוליגרכים או משבר המים), שניתן להתגבר עליהם באמצעות רגולציה, ולא דברים שהם רעים אינהרנטית בהפרטה. אינטואיטיבית אני חושבת שיש דברים שהאזרח מצפה שהמדינה תספק לו, וזה חלק מהאמנה הלא כתובה שבין אזרח ובין המדינה.

אבישי - החלוקה לא מפתיעה, כיוון שברמת הפשטה גבוהה יותר הפרטה היא חלק מהפרוייקט הנאו-ליברלי (הביטוי שמייחסים לת'אצר - property owning democracy), החוט המקשר הוא שפרטי זה נכון, פיזור מוקדי הכוח ותפישה שוקית חזקה מאד. למשל, העברת זכויות קניניות לדיירי הדיור הציבורי מתוך תפישה שרצוי שלכל אחד יהיה קניין, ואז הם יהיו שחקנים בשוק. האינטואיציה אבל אומרת שזה ישחק לטובתם של אלה שיש להם הרבה, ואז כבר לא נותרו הגנות אחרות, כי לכולם יש קניין ושישתתפו בשוק. לפיכך, גם אם יש יותר קניין לעתים יש פחות כוח.

רגולציה - השאלה היא האם ניתן להפריט שירות מסויים ובאמצעות רגולציה לשמר את אופיו השוויוני (למשל), ואז זה שקוף אם המדינה היא זו שסיפקה את זה או הגוף המופרט. במלים אחרות, אם הפרטה יחד עם רגולציה זה כמו אספקה ציבורית, אז צריך לחפש הצדקה מדוע לא להפריט.

ניתן לצייר גרף ובו רצף בין פרטי לחלוטין, עובר דרך רגולציה שמשמרת תחרות, ואז רגולציה עם אינטרסים אחרים, חבריים וכו', ובצקה השני ציבורי.


עדינה - החיבור של השוק עם דמוקרטיה, הוא באמצעות הליווי של המוסדות הממשלתיים את ההפרטה. הממשלה חייבת לשמור על השוק. התייחסה לטיעון המחנך - civilizing argument - הפרטה עשויה לחולל שינוי ביחסים בין בני אדם.

ג'קי - רגולציה להפרטה חייבת להיות, אחרת הפרטה תיכשל, בין אם כשלון פוליטי ובין אם כשלון כלכלי. המאמר של רוז לדעתי הוא מאמר נגד קומוניזם, התפישה היא שכל הפרטה מקדמת.

רונית - הציעה דוגמא לדיון על יזם שרוכש קרקע לפיתוח, וכחלק מהעסקה מקבל פארק שעליו לפתח אותו. התקיים דיון האם מדובר בדוגמא של הפרטה שיש בה רק טוב, או שיש כאן קושי עקרוני עם העובדה שקרקע ציבורית הפכה לפרטית. בין השיקולים שנשמעו: האם פתוח לכולם, האם מטופח יותר ממה שהיה אלמלא נמסר ליזם, מדוע העיריה לא לוקחת על עצמה לטפח, האם יש למדינה איזו חובה לאזרחיה לספק סוג כזה של שירות במסגרת האמנה הלא כתובה שבין מדינה לאזרחיה, האם הפרטה + רגולציה יכולה להיות שקולה להספקה ציבורית של שירות?

אילנה - המאמר באוריינטציה אמריקאית מאד, אינדיבידואליזם. אין הסתכלות על החברה ככלל.

דנה - פורמליזציה של זכות הקניין לא יעילה - שכן כשלים קוגניטיביים גורמים לאנשים לייחס משמעות כלכלית מוגזמת לקניין. יחסים חוזיים יעילים יותר. התייחסה לשאלות של הקצאה - הקצאה תלויה במה זה טוב, והדבר הזה מושפע מאד מן הכלכלה. "הוגנות" איננה דבר שנכנס לתחשיב הכלכלי. ביחס להקצאות ראשוניות ושוויון, אבישי העיר כי גם אם ההקצאה הראשונית תהיה שוויונית, תמיד זה "יתקלקל" על ידי בחירות של אנשים. ישנם מוסדות חברתיים כמו מוסד היובל, או הבטחת הכנסה חודשית גלובלית, שמבטיחים שבכל פעם מחדש יש חלוקה שמאפשרת לכולם להיות בעלים של קניין, גם אם מועט.


תגובות על כנס הפרטה - ון ליר 8.6.09

תמי : פרופסור דוד חיניץ, מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית התייחס להנחות שבבסיס רפורמות הפרטה בבריאות, וביניהן:

  • תחרות תמיד תביא להתייעלות. ברפואה זו הנחה שגויה, או לפחות לא מוכחת. לא בכל מקרה תחרות תביא לשיפור ברמת השירות והתייעלות כלכלית.
  • הנחה שהמינהל הציבורי תמיד כושל יותר מהמגזר הפרטי - גם זו הנחה שאיננה הכרחית.יתכן ודרושה רפורמה בתוך המינהל הציבורי עצמו.
  • אמונה שתחרות מבטלת את הצורך במדידת תהליכים ותוצאות.

רציתי להעיר, שבבסיס רפורמות נאו-ליברליות בחינוך יש הנחות דומות:

  • תחרות תשפר את רמת החינוך: בתי ספר מצויינים יגדלו, ויהוו מודל לחיקוי. בתי ספר גרועים ייסגרו. אמפירית זה לא מוכח. בתי הספר המצויינים לא גדלים בלי סוף אלא מתחילים למיין, ובתי ספר גרועים לא נסגרים כל כך מהר אלא ממשיכים לשרת את האוכלוסיה החלשה שאינה יכולה לברוח.
  • מתקיים שוק משוכלל בחינוך (אפשר לקום ולעבור בית ספר בקלות, יש מידע שמאפשר בחירות רציונליות וכו').

קישורים

פרויקט "גבולות ההפרטה", המרכז לצדק חברתי ע"ש חזן, מכון ון ליר (שימו לב, בדף הבית של הפרויקט יש קישור גם להקלטת וידאו של הכנס מפברואר 2008)

בבליוגרפיה

הרשימה מהווה הזמנה לקריאה וגובשה על ידי חברי הקבוצה. טקסטים שייבחרו ללימוד ועיון משותפים יועלו לאתר ההיי-לרן של הקבוצה.

הפרטה – כללי

1. Starr, Paul. 1989. “The meaning of privatization.” Pp. 15-48 in Privatization and the Welfare State, Studies from the Project on the Federal Social Role, edited by Sheila B. Kamerman and Alfred J. Kahn. Princeton, N.J.: Princeton University Press.

2. Dryzek, Democracy versus Economic Rationality, ch. 5 in Democracy in Capitalist Times: Ideals, Limits and Struggles (Oxford 1996)

3. Martha Minow, Partners, Not Rivals


הפרטת הביצוע (מיקור חוץ)

מימי איזנשטט וזאב ‬ רוזנהק, "הפרטה ודפוסי מעורבות חדשים של המדינה: תוכנית הסיעוד בישראל ‬." ביטחון סוציאלי 60:128-113 (2001).


רגולציה

1. אורי ארבל-גנץ, רגולציה-הרשות המפקחת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2003

2. יצחק זמיר, פיקוח ציבורי על פעילות פרטית, משפט ועסקים ב (2005), 67

3. Baldwin Robert and Martin Cave (1999), UNDERSTANDING REGULATION, (Oxford)

4. Cass Sunstein, Paradoxes of the Regulatory State, 57 university of Chicago L. Rev. 407 (1990)

5. Levi-Faur, David. "The Global Diffusion of Regulatory Capitalism". The ANNALS of the American Academy of 'political and Social Science. 2005. pp. 598; 12.


מבוא לסוגיות המשפטיות בהפרטה

1. דפנה ברק ארז, המשפט הציבורי של ההפרטה: מודלים, נורמות ואתגרים, עיוני משפט ל(3) (2008) 461, 515

2. ברק מדינה, "'חוקה כלכלית', הפרטה ומימון ציבורי: מתווה להגבלת חופש הפעולה בקביעת מדיניות כלכלית", ספר זמיר על משפט ממשל וחברה 583 (יואב דותן ואריאל בנדור עורכים, 2005).


מגבלות משפטיות על הפרטה

1. יואב דותן וברק מדינה, הפרטה והמשפט המינהלי הישראלי, משפטים


"הפרטה ודמוקרטיה"

1. Carol M. Rose, Privatization: The Road to Democracy?, 50 ST. LOUIS L. J. 691 (2006).


הפרטה וחינוך

1. Milton Friedman, The Role of Government in Education, in: Economics and The Public Interest, 123 (Solo Robert A Ed. 1955 Rutgers University Press)

2. Chris Lubienski, On the Politics of Public in Public Education, Chris Lubienski, The Politics of 'The Public' in Public Education, presented at the aanual meeting of the American Educational Research Association, April 2002

3. Adam Swift, How not to be a Hypocrite: Educational Choice For the Morally Perplexed Parent (200

4. David F. Labaree "Public Goods, Private Goods: The American Struggle over Educational Goals" American Educational Research Journal 34(1) 39-81 (1997)

5. נחום בלס, על הפרטה ועל חינוך, בתוך: הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2005 (עורך: יעקב קופ), מרכז טאוב, 279.


"הפרטה והמרחב העירוני"

1. Sharon Zukin, The Cultures of Cities (1995).

כלים אישיים