הפילוסופיה של המדידה

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

הפילוסופיה של המדידה



הקבוצה פועלת במסגרת פרויקט לימוד בחברותא של האוניברסיטה העברית

עליית הגישה הפוזטיביסטית ברבע האחרון של המאה ה 19 הביאה עימה שינויים תפיסתיים במדעים העיוניים. בבסיסה של הגישה עומד העיקרון המנחה כי ניתן ליישם על חקר החברה שיטות דומות לאלה המקובלות במדעי הטבע. כלומר, כפי שקיימת חוקיות בעולם הטבע, כך ניתן יהיה למצוא את החוקיות שבעולם החברתי.התפיסה החדשה אומנם פתחה את הדלת למדידה כמותית של תופעות חברתיות, אך באותה הדלת נכנסו גם תהיות חדשות לגבי היכולת לכמת תופעות ערכיות המעורפלות מעצם הווייתן. במילים אחרות, הגישה יצרה קשיי הגדרה וקשיי מדידה, הן ברמה התיאורטית והן ברמה המתודולוגית. נושא זה, שיבחן על ידי הקבוצה, נוגע ללב המחקר האקדמי ולמחלוקת האפסטימלוגית שבין הדיספלינות השונות. דילמת המדידה, והצורך בה עולה תדיר במסגרת דיונים מדעיים. סוגיות אלה משקפות את המשבר וההתרחקות ההולכת וגוברת בין שתי מסורות מחקר שונות, אחת השואפת לאובייקטיביזציה וכימות של תופעות, ואילו השנייה קוראת לפרשנות סובקטיבית. כיום, הגישה הפוזיטיביסטית, שניסתה לבסס את מדעי החברה כתף אל כתף עם מדעי הטבע, סופגת ביקורת מתמדת באשר להנחותיה לגבי אבויקטיביות תוצרי המדידה. אולם לצד הביקורת, גוברת גם הדרישה למדידה כמותית של תופעות, שבעבר נחשבו לבלתי ניתנים למדידה. דבר המדגיש את החשיבות של דיון זה. דרישה זו למדידת תחומים הזרים באופיים לכימות, כגון דעת קהל, טיב המדיניות, הערכת חינוך והשפעת החוק מחדדת את מגבלות המדידה הפוזטיביסטית. יותר ויותר עולות השאלות של מעורבות החוקר במחקר והשפעתו על המדידה, הטייה הנגרמת כתוצאה מערכים נורמטיביים, והשאלה האם ביכולתנו להיות אובייקטיבים והאם עלינו לשאוף לכך? כמו כן, האם מדד כמותי יכול לשקף תופעה רחבה שהנה במהותה ייצוג של ערכים? האם מדד כזה מקיף את התופעה ומייצג אותה? ועד כמה המדד אכן נקי מטעיות וככזה יראה תוצאות חוזרות ומהימנות? במצב המחקר כיום, אף אחת מהגישות המתודולוגיות לא מציעה פתרון חד משמעי לבעיית הכימות והמדידה. יתרה מזאת, ישנה נטייה רחבה בקרב חוקרים לדבוק בעקרונות באמונותיהם באשר הדרך הנכונה לחתור אל האמת המדעית, או לפחות אל התפיסה האינטר סובייקטיבית שלה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה בדיון הבין-תחומי, שיאפשר הפריה הדדית, באשר לדרכי החקירה והמדידה של המדעים העיוניים. הקבוצה תעסוק בדיוניה בהיבטים פילוסופים, היסטוריים נורמטיביים ומעשיים של סוגיות אלה . דיון כזה שיערך על ידי חוקרים צעירים בראשית דרכם עשוי לאפשר פתיחות דעת רבה יותר ונכונות לקבל את הגישות השונות של חברי הקבוצה, ובסופו של עניין אף להביא לשילובן.

תוכנית עבודה

המפגשים יתחלקו לשני חלקים. בחלק הראשון ניגע בסוגיות כימות תיאורטיות וכלליות כמו גם בשאלות הנוגעות לפילוסופיה של המדע. בעיקר נדון בשאלות כגון האם ניתן לכמת כל תופעה? מהן הגישות המדעיות השונות לכימות וכיצד הן התפתחו? מהן הבעיות בכימות שלגביהן יש לגבש מודעות ומהן צריך להיזהר? האם יש מצבים בהם מגבלות הכימות עולות על יתרונותיו? מהן ההשפעות האפשריות של צורות כימות ומדידה על תוצאות מחקרים? החלק השני של המפגשים יהיה גמיש יותר ויוקדש לדיון באתגרי כימות ומדידה ספציפיים למחקרים של המשתתפים, בהם הערכת טיב מדיניות, מדידת מושגים של "דעת קהל" ו"אקלים דעות", כימות השתתפות פוליטית, מדידת עמדות אידיאולוגיות וניסיון לכמת את "החוק". כל מפגש ממפגשי החלק השני יוקדש למחקר של תלמיד אחר, כאשר לפני המפגש התלמיד ישלח לחברי הקבוצה חומר אודות מחקרו באופן כללי ואודות בעיות כימות בהן הוא נתקל. הדיון יתקיים במתכונת דומה לסמינר מחלקתי, כאשר בראשיתו יציג כל תלמיד בתורו את מחקרו ובעיות המדידה הרלוונטיות ואח"כ תקיים הקבוצה דיון מתוך מטרה להציע רעיונות לשיפור דרכי המדידה. במפגש האחרון נסכם את סוגיות הכימות בהן דנו, בדגש להפריה הדדית בין התחומים השונים שנידונו. [תכנית העבודה עשויה להשתנות בהתאם לאופי שיתוף הפעולה המתוכנן עם מכון ואן ליר]


חברי/ות הקבוצה:

איל פאר: דוקטורנט במגמה לפסיכולוגיה חינוכית שבביתה הספר לחינוך. נשוי לנעמה ואב טרי לאמיר. עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיוריסטיקות והטיות קוגניטיביות בהתנהגות נהגים ומבוצעת באמצעות קרן מחקר מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. תחומי העניין שלי הם שיפוט וקבלת החלטות, מדידה והערכה פסיכולוגית וחינוכית ומתודולוגיה כמותנית.


אילנה שפייזמן: דוטורנטית בבית הספר למדיניות ציבורית. כותבת את הדוקטורט בנושא הפרטה במדיניות קליטת עלייה ותפיסת אחריות המדינה בהנחיית פרופ' יצחק גל נור. במקביל עובדת בשתי"ל בפרויי'ט עולים ומרכזת את עבודת הלובי בנושאים הקשורים לעולים. בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) במדע המדינה ולימודי האסלאם והמזרח התיכון ותואר שני (בהצטיינות) במדיניות ציבורית. התזה שלה עסקה בנושא השפעת תפיסת מגוון ורעיונות ציבוריים על מדיניות קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך בהנחייתה של תהילה קוגוט.


ג'ניפר אושר: (אחת מתוך ארבעת יוזמות הקבוצה) דוקטורנטית בבית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ולממשל באוניברסיטה העברית. בעשור האחרון, עבדה כמארגנת קהילתית ופוליטית וכיועצת בעמותות בארצות הברית ובישראל. ב-1999, סיימה את לימודי התואר הראשון במדעי החברה ב-Harvard University, וב-2007 סיימה את לימודי התואר השני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה נעשית בהנחיית פרופ' יצחק ‏גלנור ופרופ' מיכאל שלו בנושא השתתפות אזרחית מורחבת ואי שוויון חברתי וכלכלי בהשתתפות. זוכת מלגת הופמן. לקורות חיים: ‏http://www.igloo.org/osjennifer


חגית סיני-גלזר: עבודה סוציאלית (אוניברסיטת תל-אביב). תפיסות אימהות בקרב נערות במצוקה ואימותיהן (מחקר איכותני-פרשני)


חנן כהן: דוקטורנט במחלקה למדע המדינה. נשוי ללילך ואב לאיתן. בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה ותוכנית לימודים רב-תחומית במדעי הרוח (2004). מוסמך האוניברסיטה העברית במדע המדינה (2008). עבודת התזה שלי, אשר נכתבה בהנחייתם של פרופ' מריו שניידר וד"ר דן מיודובניק, עסקה בסיבות לפריצת מלחמות אזרחים באמריקה הלטינית. תחומי העניין שלי הינם פוליטיקה השוואתית, מלחמות אזרחים, אלימות פוליטית, פוליטיקה של אמריקה הלטינית ומתודולוגיה פוליטית. בעבר עבדתי כעוזר מחקר במחלקה למדע המדינה, במכון דיוויס ובמכון ון-ליר, וכעוזר הוראה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בימים אלה אני עוסק בבחירת נושא ומנחה לעבודת הדוקטורט שלי.


יניב מסינגר: דוקטורנט בתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי וזוכה מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. נושא העבודה: "סיפורי בריאה וסיפורי השמדה - סיווג וקשרים אפשריים". מנחות: פרופ' גלית חזן-רוקם (האוניברסיטה העברית) וד"ר דינה שטיין (אוניברסיטת חיפה). בוגר התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב ומוסמך התוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב.


מיטל בלמס (ראש הקבוצה): דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ועוסקת בתקשורת פוליטית. כותבת את הדוקטוראט על תהליכי דיפלומטיה ציבורית בזירה התקשורתית, תוך בחינת הגורמים המשפיעים על קידום תדמיתם של שחקנים פוליטיים בזירת התקשורת הבינלאומית וכתוצאה מכך על הלגיטימציה בדעת הקהל במדינות יעד, בהנחייתו של ד"ר תמיר שפר. בעלת תואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה ותואר שני בתקשורת פוליטית (בהצטיינות). עבודת התיזה של מיטל עסקה בהשפעתה של תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" על תפיסתם הפוליטית של צעירים ישראלים בבחירות 2006. עבודה זו זכתה בפרס "עבודת מאסטר מצטיינת" מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. זוכת מלגת הנשיא. מחזיקה ברזומה המקצועי 4 שנות עבודה בעיתון וכן עבודה בדוברות פוליטית.


קית גולדשטיין: דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. נושא המחקר שלי הוא תת-תרבויות של בני נוער ישראלים. במונח "תת-תרבויות" כוונתי לקבוצות פוסט מודרניות גלובליות (כגון חנונים, פריקים, סטלנים וכו') וקבוצות מקומיות (כגון ערסים, צפונים, פרחות וכו.) פיתחתי סקר המיועד לתלמידי תיכון ישראלים.


ענת עתי: דוקטורנטית במחלקה למדע המדינה, מחקרה עוסק במודל איכותני של קידמה במדינות המפותחות בהנחיית פרופ' אבנר דה-שליט.בעלת תואר בוגר ומוסמך במדע המדינה (האונ' העברית). זוכה מלגת הופמן.


קרן ויינשל מרגל: (אחת מתוך ארבעת יוזמות הקבוצה) דוקטורנטית במחלקה למדע המדינה. עובדת כיום על תיזת דוקטורט בנושא קבלת החלטות בבתי משפט עליונים בישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה, בהנחיית פרופ' מנחם הופנונג. בעלת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ובמדע המדינה (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית (במסגרת מסלול ישיר לדוקטורט). עבדה כחברת מערכת כתב העת "עיוני משפט" ופרסמה מאמרים בכתב העת "משפט וממשל" ובקבצי ספרים "בחירות בישראל-2003" (עם פרופ' מיכל שמיר) ו-"טרור ובתי משפט" (עם פרופ' מנחם הופנונג). לפני שהחלה בכתיבת עבודת המחקר, עבדה במשך מספר שנים כיועצת משפטית בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. זוכת מלגת הרקטור.


שי לוי: משפטים. שאלות חוקתיות


שירה דביר: (אחת מתוך ארבעת יוזמות הקבוצה) דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ועוסקת בפסיכולוגיה פוליטית. כותבת את הדוקטוראט על תהליכי חשיבה פוליטיים והאינטראקציה שלהם עם תקשורת המונים, תוך בחינת מקרה המבחן של סרבני שירות צבאי מימין ומשמאל, בהנחיית ד"ר יעקב שמיר. התחילה את דרכה באוניברסיטת תל אביב, בחוג לאומנות ופסיכולוגיה. המשיכה לתואר שני בפסיכו-ביולוגיה ותואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית, אותו סיימה בהצטיינות. זוכת מלגת הרקטור.

דף קשר של חברי הקבוצה


חלוקת עבודה

לקראת הפגישה הבאה- חומרים רלוונטים לקראת פגישות- מומלץ להתעדכן

חומרים לפגישה השנייה

חומרים לפגישה השלישית

חומרים לפגישה הרביעית

חומרים לפגישה החמישית

חומרים לקראת הפגישה השישית

חומרים לקראת הפגישה השביעית

חומרים לקראת הפגישה השמינית

חומרים לקראת הפגישה התשעית

חומרים לקראת הפגישה העשירית

פרוטוקולים של פגישות

12.5.09

01.07.09

29.07.09

17.08.09

28.10.09

25.11.09

13.12.09

18.01.2010

15.02.2010

24.03.2010

21.04.2010

חומרי קריאה מומלצים:

On Sociology: Numbers, Narratives, and the Integration of Research and Theory

Methods of Discovery Heuristics for Social Sciences/ Andrew Abbott

The Presidential Address: Measurement and Conceptualization problems: The Major Obstacle to Integrating Theory and Researcj/ H/M Blalock, Jr. American Sociological Review

Measurement Validity: A Shared Standard for Qualitative and Quantitative Research/ Robert Adcock and David Collier. American Political Science Review

מבחני מובהקות:

Kline, R. B., (2004). Beyond significance testing: Reforming data analysis methods in behavioral research

Cohen, J. (1994). The earth is round (p<0.05). American Psychologist, 49, 997-1003


Gigerenzer, G. (1993). The superego, the ego and the id in statistical reasoning. In G. Keren & C. Lewis (Eds.), A handbook for data analysis in the behavioral sciences, Vol. 1. Methodological issues (pp. 311-339). Hillsdale, NJ: Elbrum

אירועים מעניינים:

12th International Facet Theory Conference

כלים אישיים