העיר בארץ ישראל

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

מטרות הקבוצה

במהלך אלפיים ויותר השנים האחרונות, ערי הארץ היו נתונות לזעזועים פוליטיים תכופים שהתלוו לכיבושו של האזור בידי כוחות שונים. עם זאת, דווקא הודות לנסיבות היסטוריות וגיאו-פוליטיות אלה, ערי המרחב הסורי-ארץ ישראלי היוו מוקד למפגש מתמיד בין בני תרבויות ודתות שונות. השפעות הלניסטיות, רומיות, אירופאיות ומזרחיות כולן מהוות רקע שהניב גיוון ועושר תרבותיים הראויים לבחינה מעמיקה שתחצה גבולות דיסציפלינריים. נבקש ללמוד על אודות ערי הארץ מזוויות שונות ומחדשות, בעזרת חוקרים מתחומים מגוונים, כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תולדות האמנות, ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד. פעילות הקבוצה תתמקד בהתפתחות עירונית ותרבות חומרית, והאופן בו אלה משקפות שיטות שלטון שונות. נבקש לבחון האם קיימת יד מכוונת מאחורי התפתחות עירונית בתקופות אלה, ואם כן, כיצד היא פועלת, וכיצד היא משתלבת עם פעילותן של אליטות עירוניות. במקביל נבקש לבחון את האינטראקציות הבין-תרבותיות בערים הן באופן סינכרוני והן באופן דיאכרוני: דהיינו לא רק השינוי שמתרחש בערים בתפר ההיסטורי שבין תקופות שונות והתרבויות שמזוהות עמן, אלא גם האופן בו בני תרבויות שונות באים במגע אלה עם אלה במרחב העירוני בכל תקופה נתונה, וכיצד קשרים הדדיים אלה משפיעים על העיר ועיצובה. על אף ההתמקדות במרחב הגיאוגרפי של אזורנו, נברך על השתתפותם של חוקרים העוסקים בתרבות עירונית בתקופות ואזורים נוספים. את הסוגיות השונות שתעמודנה לדיון נבקש לבחון בפגישות בין כותלי האוניברסיטה ובסיורים מחוצה לה.

אנחנו בלי פיירו


Cities of Ancient Palestine

Frequent conquests and political instability have affected the region’s character for over two millennia. The cities of the southern Levant have served as a crossroads for various cultures, religions and ethnicities. Hellenistic, Roman, European and Oriental influences have produced a unique social-religious-cultural matrix. Our interdisciplinary study group seeks to understand the origins, expressions and far-reaching implications of this matrix. Within this framework we will endeavor to examine a selection of the region’s urban centers, combining insights from the fields of sociology, .anthropology, art history, archaeology, geography and others

Focusing on urban and material culture, we will ask questions such as: How, what and who composed the municipal bodies, and in what ways do they correspond to or contradict local urban traditions? Who populated the cities and who governed them? Did ruling classes shape  the cities, or were they themselves influenced by the urban culture? How were the cities used by their inhabitants and by outsiders? Did cultures merge in the cities, or did they become polarized in such centers? In what ways were the cities influenced by foreign cultures? How did people from different backgrounds coexist in the municipal centers? How did the interactions between the inhabitants shape the character of the city? 


The joint study process will combine in-class sessions with field trips to selected sites that best exhibit developments in urban culture. Although we intend to focus on cities of the southern Levant, we will welcome students and researchers dealing with other geographical regions, from antiquity to modernity.


פעילות הקבוצה בתשע"ד


  • פתחנו את שנת פעילות הקבוצה בסיור לבניאס ולתל קדש (19.12.2013). בסיור השתתפו ראשי הקבוצה אבנר אקר ושולמית מילר (אנה גוטגרץ נעדרה בשל חופשת לידה). שני חברי קבוצה משנה שעברה הצטרפו אף הם - נח קיי (פוסט-דוקטורנט מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עמית פולברייט באוניברסיטת חיפה) ושון לת'רברי (פוסט דוקטורנט מאוקספורד ועמית מחקר בביה"ס הבריטי לארכאלוגיה בירושלים). כמו כן, שמחנו לצרף לקבוצה חבר חדש, משה יגור, מהתכנית לדוקטורנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית. את הביקור בבניאס הנחו במשותף שולמית אבנר ומשה. שולמית התמקדה באדריכלות ארמון אגריפס הב' על יחידותיו השונות, טכניקות הבנייה המתוחכמות ושימושיו המאוחרים. אבנר העניק פרספקטיבה היסטורית-רגיונאלית והעלה תהיות באשר למערך העירוני של העיר, מיקום רחובותיה, ואופי השטחים הציבוריים. משה ביקש במסגרת הסיור לעמוד על טיבו של מבנה מהמאה ה-11 שנבנה על שרידי הארמון וזוהה כבית כנסת שהוסב למסגד. עיקר הדיון עסק בסיבות לזיהוי התיפקודים השונים של המבנה ובהיעדרם של בתי כנסת מהרקורד הארכאולוגי של התקופה. הביקור במתחם המקודש לאל פאן, שהינו ייחודי בארץ, איפשר דיון מעמיק בסוגיות הפולחן הפגאני בא"י הרומית - נושא בו שולמית עוסקת בהרחבה השנה במסגרת עבודתה עם קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים בגבעת רם ("פולחנים בדרום הלבנט בתקופה ההלניסטית והרומית: מונותאיזם ופוליתאיזם בין מסורת לחידוש). לאחר הביקור בבניאס, ביקרנו בתל קדש, מרכז אדמיניסטרטיבי חשוב מהתקופה הפרסית ועד לשלהי התקופה ההלניסטית. המרכז ממוקם לא רחוק מהגבול המודרני עם לבנון, והיה קשור לדעת החופרים באתר לעיר צור. את הביקור הנחה נח העוסק באדמיניסטרציה עירונית וכלכלית בתקופה ההלניסטית באסיה הקטנה ובלבנט. הדיון באתר התמקד בממצאים האדריכליים והאומנותיים כמו גם בשאלת ההלניזציה באזורנו, בעיקר בחידוש לעומת המשכיות בתרבות החומרית ובמערכת המנהלית. סיימנו את הסיור במקדש הרומי בקדש, שם אבנר הנחה את הדיון באופיו האדריכלי והפולחני של המבנה, זמני השימוש בו ומאפייניו היחודיים. שון השלים את התמונה על ידי ניתוח הסגנון האדריכלי-אומנותי ביחס למקדשים דומים בהם ביקר בסוריה.  
  • לסיור המתוכנן לסוסיתא ובית שאן הוספנו ביקור בעיר מגדלא (מגדל-טריכיאה) שלחופה המערבי של הכנרת. פגשנו את החופר, ערפאן נג'ר, שהדריך אותנו באתר, תוך התמקדות בשרידי המאה ה-1 לסה"נ: בית הכנסת, מערך הרחובות והסמטאות, החנויות ובריכות הדגים, וכן ברובע של בתי מגורים ובהם מקוואות יחידאיות הניזונות ממי תהום. דנו בחשיבות בית הכנסת מהמאה הראשונה לאור ידיעותינו על הגליל בתקופה זו, והתמקדנו בממצא מיוחד שנמצא בבית הכנסת - שולחן מאבן ששימש ככל הנראה לקריאה בתורה, המעוטר בסמלים יהודיים, מהקדומים המוכרים בעולם. לשולמית היה עניין מיוחד בביקור בבתי המגורים, ובהשוואתם לבתים דומים מטבריה אותם היא חוקרת. משם המשכנו לסוסיתא-היפוס, עיר הדקפוליס שבעברה השני של הכנרת. באתר פגשנו במיכאל אזבנד, דוקטורנט מאוניברסיטת בר אילן שמחקרו על הממצא הקרמי הגולני, כולל ממצאים מעונות החפירה האחרונות בסוסיתא. אבנר הנחה את הדיון בפורום, בבזיליקה, במקדש ובאודיאון - מבנים המהווים לפי מחקרו גרעין עירוני הכרחי בתרבות העירונית הא"י של המאות השנייה והשלישית לסה"נ. שולמית ביקשה לראות מקרוב בית אמידים שנחשף באתר בשנים האחרונות ואת התהליכים שעברו על המבנה עם התנצרותה של העיר. אופיה העירוני של סוסיתא עמד במרכז הדיון הכללי, כעיר פגאנית-נוצרית המתקיימת אל מול הגליל היהודי שבחזיתו טבריה. מפאת הדיון הסוחף, הוחלט להאריך את הביקור בסוסיתא ולדחות את הביקור בבית שאן לפעם אחרת. במפגש זה השתתפו ראשי הקבוצה אבנר אקר ושולמית מילר, המודדת-אדריכלית של חפירות טבריה וציפורי, הגב' ענה ימים, ושלושה חברי קבוצה חדשים: יואל ריי, סטודנט מ"א בביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית, אן זימו, דוקטורנטית מאוניברסיטת מינסוטה הלומדת השנה בביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית ובמכון אולברייט לארכאולוגיה, וקתרינה פלמברגר מאוניברסיטת LMU במינכן הלומדת אף היא לסמסטר בביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית.


  • הסיור בעכו (2.2.2014) עסק במבנה של העיר הצלבנית, ובשינויים שחלו בו בין המאה ה-12 וה-13. במהלך הביקור התמקדנו במספר נושאים מרכזיים, ביניהם מתווה החומות, מיקומו של הנמל, חלוקתה של העיר לרבעים, בייחוד אלה שהיו שייכים לקומונות האיטלקיות, התפשטותה של העיר צפונה והתפתחותו של הפרבר מונמיזאר, ועוד. ביקרנו במספר אתרים מרכזיים בהם המצודה ההוספיטלרית, שרידי הרובע הגנואזי ושרידי הרובע הוונציאני. בחנו את המאפיינים האדריכליים של חלקים שונים במתחם ההוספיטלרי והשווינו בינם לבין למבנים דומים מאותה תקופה באירופה. כמו כן דנו בממצאים הקשורים לתעשיית הסוכר, ובמקומה של המצודה ההוספיטלרית בתעשייה זו. מספר סוגיות מרכזיות עמדו במוקד הדיון: האופן בו תוארה ונתפסה עכו על ידי צליינים שפקדו את העיר לאורך המאות ה-12 וה-13 והשינויים האפשריים בתיאורים אלה, מבנה הרבעים של הקומונות האיטלקיות בעכו לעומת ערים אחרות באגן הים התיכון, המתווה של עכו בתקופה המוסלמית הקדומה בהשוואה למתווה העיר הצלבנית, ועוד. בסיור השתתפו אבנר אקר, שולמית מילר, אנה גוטגרץ, נטע אמיר, משה יגור, אן זימו, קתרינה פלמברגר ויואל ריי.

  • הסיור בכנסיית הקבר (4.5.2014) עסק בשינויים שעבר מתחם הכנסייה מן התקופה הרומית ועד לימי הביניים. התמקדנו בשינויים שחלו בתכנית המבנה בין התקופה הביזנטית לתקופה הצלבנית, ובחנו את הזיקה בין השינויים שחלו במבנה לבין הליטורגיה והמסורות השונות שנקשרו בו לאורך המאות. כמו כן עמדנו על הקשר בין נדידת המסורות הכרוכות בפסיון של ישו אל תוך הכנסייה, לבין שינויים שהתחוללו בעיר במהלך התקופות השונות. עסקנו בבנייה שנעשתה במתחם בתקופה הצלבנית, ששיוותה למבנה רבים ממאפייניו כיום, וכן במקומו המרכזי של מתחם הכנסייה, שהורחב באותה עת לטובת הקאנונים האוגוסטינים ששירתו בו, במערך העיר בתקופה הצלבנית ובהתנהלותה. בסיור השתתפו אבנר אקר, שולמית מילר, אנה גוטגרץ, מיתקה גולומב, יואל ריי, נח קיי ואן זימו.

לוח אירועים תשע"ד

19/12/2013 - סיור לבניאס ותל קדש

29/1/2014 - סיור לסוסיתא ובית שאן

2/2/2014 - סיור לעכו

4/5/2014 - סיור לירושלים: כנסיית הקבר



פעילות הקבוצה בתשע"ג

במהלך שנה"ל תשע"ג קבוצתנו ערכה שמונה מפגשים בנושא העיר ותרבותה מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הצלבנית. מעבר לשלושתנו, המארגנים, הקבוצה מנתה שני חברים קבועים (נטע אמיר ופיירו דה-מריה) וכן הצטרפו אלינו סטודנטים נוספים לפי תחומי העניין שעלו בדיון (ברק מוניקנדם-גבעון, רונה אביסף, פייר קוריזה, יולי גחט, עדו ליטמנוביץ', ימית רחמן-שרירא, עומר באב, נח קיי, ושון לת'רברי). כל אחד מאיתנו הנחה מפגשי כיתה וסיורים שהשלימו זה את זה, ובהם דנו הן במאמרים מרכזיים מתוך תחומי מחקרנו השונים והן במאמרים מפרי עטנו.


  • בעבור הסיור למרשה ובית גוברין (11.11.2012; 25.11.2012) הזמנו את ברק מוניקנדם-גבעון, דוקטורנט לארכאולוגיה העוסק בתקופה ההלניסטית. ברק פתח בעבורינו את השנה, שכן מרשה היא העיר הקדומה ביותר אליה יצאנו במסגרת התוכנית. ביקרנו במערכות התת-קרקעיות המרובות הפזורות באתר, בשרידים על התל ובמערכות הקבורה היחודיות. דיוננו התמקד בעיקר בסוגיית זיהוי האתנוס של תושבי האתר על פי ממצא חומרי ואומנותי. לאחר הביקור במרשה, ביקרנו בשרידי בית גוברין מהתקופה הרומית והצלבנית והתמקדנו בשינויים דמוגרפיים לאורך התקופות ובחשיבותה האסטרטגית של בית גוברין. במקרה זה מפגש הכיתה נערך אחרי הסיור והנחה אותו אבנר.













  • אנה גוטגרץ הנחתה מפגש וסיור למצודת מגדל דוד בירושלים (24.11.2012; 23.12.2012). במהלך הסיור נערך דיון בהתפתחות המצודה, מערכת הביצורים והקשרם לעיר הצלבנית, כל זאת על בסיס מחקרה של אנה וכהכנה לכנס שבו השתתפה. 
  • אבנר אקר הנחה מפגש בוקר וסיור צהריים לאנטיפטריס, אפק, עיר שהוקמה על ידי הורדוס (30.12.2012). במהלך הסיור נערך דיון במהות הערים שהקים הורדוס ונשאלה השאלה אם עיר זו תואמת את הערים המונומנטליות האחרות בממלכתו (ירושלים, קיסריה וכו'). שאלת הסיור קשורה באופן ישיר לפרק בדוקטורט של אבנר. כמו כן, קיים בית אמידים בבנייה מאוחרת יותר בעיר זו והוא נכלל בעבודת הדוקטורט של שולמית.

Image:DSCF2961.JPG

  • את המפגש והסיור לטבריה הנחתה שולמית מילר (13.1.2013; 20.1.2013). לקראת מפגש הכיתה קראנו מאמר מפרי עטה של שולמית העוסק בארכאולוגיה של טבריה בתקופות הרומית והביזנטית. טבריה מהווה מקרה מבחן המאגד את תחומי העניין של שלושת המארגנים ולסיור הצטרפו סטודנטים נוספים שמחקרם קשור. בקרנו באתרים נבחרים בעיר, החל מייסודה בתקופה הרומית וכלה בימיה הצלבניים.















  • מפגש הר הזיתים (10.3.2013) היה מפגש פתוח לתלמידים המתעניינים בתכנית חברותא, ובהתאם לכך גייסנו חבר חדש, פייר קוריזה, סטודנט מהאוניברסיטה הגרגוריאנית האפיפיורית ברומא. אנה גוטגרץ ונטע אמיר הנחו את המפגש והוא עסק בעיקרו בתקופות הביזנטית והצלבנית. 


  • סיור להר הזיתים ועמק יהושפט (17.7.2013) בהנחיית אנה גוטגרץ ונטע אמיר עסק בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של כנסיות מרכזיות על הר הזיתים דוגמת כנסיית העלייה והפטר נוסטר, בדגש על התקופה הצלבנית והביזנטית. בהמשך סיירנו בקבר מרים בעמק יהושפט, ועמדנו על מאפייניו הייחודיים של המבנה והשינויים שחלו בו במהלך התקופה הצלבנית. משם המשכנו אל הויה דולורוזה ומנזר האחיות ציון (שם זכינו גם להתארח לארוחת צהריים יחד עם קהילתו של פייר קוריזה, חבר הקבוצה המתגורר במקום).


  • סיור לנבי סמואל (1.8.2013) בהנחייתה של אנה גוטגרץ עסק במסורות השונות שנקשרו באתר, במתחם הצלבני ובמבנים בני התקופות השונות שנחפרו במתחם. במהלך הסיור דנו בשינויים הרבים שעבר המתחם כולו בתקופה הצלבנית, וכן בהיסטוריה של האתר בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה.

  • סיור לציפורי (6.8.2013) בהנחייתם של שולמית מילר ואבנר אקר התמקד בראש ובראשונה במערך העירוני של ציפורי, בארגון רחובותיה ובזרימת התנועה בהם.כמו כן, ביקרנו בבתים הפרטיים הפזורים בעיר, דנו במאפייניהם, בעיטוריהם, ובמקומם במערך העירוני וכן העלנו רעיונות לגבי זהותם של דיירי הבתים. במהלך הסיור ביקרנו גם במצודה הצלבנית ובשרידי כנסיית סנטה אנה הסמוכה ובדקנו כיצד ניתן להצליב בין הממצא הארכאולוגי למקורות ההיסטורים. למפגש זה ולסיור באשקלון הצטרפו אל חברי הקבוצה הקבועים, שני פוסט-דוקטורנטים המתארחים בארץ: שון לת'רברי (עמית מחקר במכון קניון לארכאולוגיה) מאוקספורד, ונח קיי (עמית פולברייט בחיפה) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

  • סיור לאשקלון (13.8.2013) בהנחייתו של אבנר אקר, עסק בהתפתחותה של העיר בדגש על התקופה הרומית. התמקדנו במבנה ה"בזיליקה" ודנו באפשרויות השונות לזיהויו לאור הדוקטורט של אבנר וממצאי החפירות המחודשות. ביקרנו בשטחי החפירה שנחפרו בקיץ הנוכחי והתמקדנו בכל שטח האתר בשינויים שחלו במעברים בין התקופות וזיהוי אופיה של העיר בתקופה המוסלמית הקדומה והשפעתה על עיצוב העיר בתקופה הצלבנית. 


במהלך השנה למדנו רבות מהדיונים בכיתה ובמיוחד מהביקורים בשטח התורמים להבנה עמוקה יותר של התמורות העירוניות, הן מנקודת מבט חומרית/ארכאולוגית והן מנקודת מבט היסטורית. הדינאמיקה בין חברי הקבוצה שמגיעים מדיסציפלינות שונות הביאה לכדי העשרה הדדית. בהתאם לכך, אנו מעוניינים להמשיך בפעילותנו גם בשנה הבאה. 





לוח אירועים תשע"ג

11.11 - סיור בתל מרשה ובית גוברין.

25.11 - סיכום הסיור במרשה ובית גוברין ופגישת הכנה לסיור במצודה בירושלים.

23.12 - סיור במצודה בעיר העתיקה בירושלים.

30.12 - פגישה מקדימה לקראת סיור באנטיפטריס.

30.12 - סיור לאנטיפטריס.

13.1 - פגישה מקדימה לקראת סיור בטבריה.

20.1 - סיור בטבריה.

10.3 - הר הזיתים, ההר והעיר, בין קודש לחול בתקופה הצלבנית והביזנטית.

17.7 - סיור להר הזיתים, עמק יהושפט וה-ויה דולורוזה.

1.8 - סיור לנבי סמואל.

6.8 - סיור לציפורי.

13.8 - סיור לאשקלון.

כלים אישיים