המבקר: קווים לדמותה של פרסונה בתרבות העברית או

מתוך limudbchevruta

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המבקר: קווים לדמותה של פרסונה בספרות העברית או "אבל מי יבקר את המבקרים?"

קבוצת החברותא "המבקר: קווים לדמותה של פרסונה בתרבות העברית", תבקש להציג כיוונים להיסטוריה ותיאוריה של פרסונת 'המבקר' בספרות העברית, על-ידי בחינת מערכת היחסים בין ביקורת הספרות העברית לבין הקנון שלה. הדיון בפרסונת 'המבקר' חורג מניתוח פואטי של טקסטים ספציפיים, המקובל בלימודי הספרות העברית, לעבר שאלות הנוגעות בהקשרים היסטוריים ותרבותיים רחבים. בין השאלות שיהיו מרכזיות בעבודתנו: • באילו מונחים תיאורטיים יש להבין את תפקידו של שיח הביקורת ביחסו ליצירה הספרותית? • מהו מקומו ומעמדו של שיח ביקורת הספרות העברית ביחס למציאות החברתית, ומהן הנחות הבסיס הלאומיות, האתניות והמגדריות המכוננות אותו? • מה בין הממד הפואטי לממד הפוליטי בתהליכי הקנוניצזיה הדומיננטיים בתולדות הספרות העברית והיכן נמצא 'המבקר' בהקשר זה? • ביקורת כספרות, הספרות כביקורת: האם לא הגיעה השעה לערער על הדיכוטומיה המסורתיות בין שתי הסוגות ולגשת אל הביקורת כטקסט ספרותי ואל הספרות, בתורה, כפרקטיקה ביקורתית?

ביקורת פרסונת 'המבקר' מזמנת גם לנו, חוקרי הספרות, דרך לחשוב יחד, לשאול שאלות, להתלבט, להתמודד עם דילמות, להגדיר עקרונות ולגבש חזון ביחס לעצם העיסוק שלנו, כליו, מטרותיו ונחיצותו. החלק הראשון של סדרת המפגשים יוקדש להיכרות עם טקסטים תיאורטיים מרכזיים, חיבורי יסוד בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית וטקסטים מכוננים בביקורת הספרות העברית. לכמה מהמפגשים נזמין חוקרים בולטים וכן מבקרי ספרות פעילים לשיחה על הנושאים בהם עוסקת הקבוצה. בחלק השני יציגו משתתפי הקבוצה תוצרי עבודה שיזכו לדיון ומשוב. בסופו של התהליך נבקש להביא לפרסום משותף של המאמרים שנכתוב במסגרת עבודת הקבוצה.

<br>The Critic: Characterizing a Persona in Hebrew Literature Or ‘But who will criticize the critics’? The study group will seek to map out possible trajectories for studying the history and theory of the critic persona in Hebrew Literature by examining the relationship between the criticism of and canonical texts within Hebrew Literature. The discussion about the critic persona will go beyond the poetic analysis of specific texts – a common approach in the study of Hebrew Literature – towards broader historical and political contextual questions. Among the issues we will address are: in what theoretical terms should the function of the critical-text in relation to the literary text be understood; what is the position of Hebrew Literature’s critical discourse in the face of social reality and what are the national, ethnic and gendered predispositions which constitute it; what’s between the poetical aspects and the political ones in the process of text-canonization, and where is the critic located in this context; criticism as literature, literature as criticism: should the traditional dichotomy between the two genres be undermined, with critical texts read as literature and literature read as critical practice?



Criticizing the critic persona will convey to us, as literary scholars, ways to collectively re-think, raise problems, ponder, cope with dilemmas, define principles and develop a vision regarding our profession, its work-routines, aims and necessity. We will dedicate the early meetings to developing an acquaintance with central theoretical texts, defining works in the historiography of Hebrew Literature and its major critical texts. To some of the meetings we will invite prominent scholars and active literary critics to attend to the group’s points of interest. In the second part, members of the group will present their work for discussion and feedback. We would ultimately like to publish a collection of essays, based on the group’s work.


סיכום המפגשים:

מפגש ראשון (29/11/2013)

המפגש הראשון הוקדש להיכרות ולהצגת הנושאים שלנו לעבודה במהלך השנה.

פתחנו בשאלה מה הנגיעה של כל אחד ואחת מאתנו לסוגיית "המבקר" והנה כמה כיוונים שעלו מהמשתתפות/ים למחשבה עתידית על פרסונת המבקר ועל מעשה הביקורת שעלו בדיון:

דיון בביקורת הספרות במונחים של יחסים: ביקורת ושאלת השייכות: נאמנות ובגידה, המשכיות והתנגדות, יחסי עליונות ויחסי נחיתות, הזכות לשפוט, הזכות לבקר, יחסה של לשון הכתיבה למושא הכתיבה, האתיקה של המעשה הביקורת, מחויבות למושא הביקורת ונאמנות לנמען שלה. 

קריאה של לשון הדימויים הפיגורטיבית על מעשה הביקורת, בין הדימויים שעלו: סופרים ומבקרים כגמדים וענקים, הביקורת כאמנות, הביקורת כמלאכה והביקורת כמדע, ראייה ועיוורון במעשה של הביקורת, הביקורת כמעשה של בחינת גבולות, המבקר כשופט, כאורח וכמארח.

קריאה פוליטית במעשה הביקורת: התפקיד הפוליטי-חברתי של המבקר, הביקורת ושאלת ההתקבלות בזיקה למקום של הטקסט בחיים התרבותיים ולתפקיד המבקר בתוך כך.

אופי העבודה במהלך השנה:

עד חודש אפריל נבקש לערוך סדרה של מפגשי לימוד שיועברו על ידי משתתפי/ות הקבוצה שבמרכזם תוצג שאלה/סוגיה שנודעת למקום שלנו כמבקרים של הטקסטים שאנו קוראים בהם/חוקרים אותם, או לניתוח של עמדות ותפקידי המבקרים שעם הטקסטים שלהם אנו עובדים כלפי מושא הביקורת שלהם. המתתפים התבקשו להכין לימוד בן 50 דקות לקבוצה שבמסגרתו תידון סוגיה לבחירתכם בהשראת הכיוונים שהוצגו כאן. אתם מוזמנים להביא טקסט ביקורתי, תיאורטי, או טקסט מתוך העבודה שלכם ולבנות דיון סביבו.
בחודש אפריל מתוכננת סדנה בת יומיים שבמהלכה נפגוש חוקרי ספרות לסדרת שיחות בנושא: האתגרים הניצבים לפתחו של חקר הביקורת העברית. חברים בקבוצה יארחו חוקרים ואחר כך יקיימו דיון משותף עם הקבוצה.

מאפריל ועד סוף השנה המפגשים יוקדשו להצגת ניירות עבודה בתהליך כתיבה לקראת פרסום אפשרי (בשאיפה פרסום משותף בצורת קובץ מאמרים).

סיכום המפגש השני: (27/12/2013)
במפגש זה התארח פרופ' שי גינזבורג מאוניברסיטת דיוק לשיחה בנושא ביקורת הביקורת העברית.
בחלק הראשון של המפגש שני חברים מהקבוצה הציגו שאלות לשי גינזבורג בעקבות קריאה במאמרו על ערבסקות לאנטון שמאס. בחלק השני קיימנו שיחה פתוחה עם כלל המשתתפים על תפקידה, מהותה ומצבה של ביקורת הספרות.
בין הנושאים שעלו: מה בין ביקורת הטקסט לביקורת השיח, הביקורת בין קריאה קרובה למחשבה תיאורטית, ביקורת בהקשרים של מיקום ומרחב, פדגוגיה ופוליטיקה.

כלים אישיים